כתובה לנישואי החתן נתן חיים בן יעקב ברוך לוי מונטיקייארי ז"ל, עם הכלה שרה גיוייא בת יונה מנחם קנטוני ז"ל. בוזולו (בוצולו, Bozzolo, איטליה), א' אלול תק"מ [1780].
כתובה על גבי קלף. שוליה העליונים גזורים. עיטורים וברכות במסגרת ומעל נוסח הכתובה. במרכז מצויר מדליון עם סמל משפחה (?) ובמרכזו מופיע הכיתוב "וזה אות לבית אבותם". חתימות העדים: מרדכי (?) יהודה ב"ר דוד קיאסטלה (?), יצחק לוי מורטרא ב"ר אברהם.
46X31.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים, חלקם חסרים, עם פגיעות בטקסט. קמטים וכתמים.
מקור: Skinner, April 10, 2008, lot 352.

כתובה לנישואי החתן יהודא שלום אליהו בן שמשון מטרני, עם הכלה רבקה בת הנכבד יוסף מוסקאטו. פירינצי (פירנצה), ניסן תרנ"ה [1895].
כתובה על גבי קלף. בנוסח הכתובה מצוין שמו של הנוטריון שערך את השטר, "נוטרו קרלו קואירצי". חתימות העדים רבי "שמואל צבי מרגליות אב"ד", מרדכי שמואל מאסיליי' וחתימה נוספת באיטלקית. הרב שמואל צבי מרגליות (אוצר הרבנים 19628, תר"ט-תרפ"ב) - יליד גליציה, למד בבוצ'אץ' אצל הרב שמואל ישכר שטרק, קיבל תואר רב מבית המדרש לרבנים בברסלאו ותואר של ד"ר לפילוסופיה ושפות שמיות מהאוניברסיטאות לייפציג (Leipzig) וברסלאו בגרמניה. בשנים 1887-1890 כיהן כרב קהילת "הסה נסאו" (Hesse Nassau) בהמבורג שבגרמניה. בשנת 1890 עבר לפירנצה, שם כיהן כרב עד יום מותו. בשנת 1899 הוא העביר לפירנצה את בית המדרש לרבנים (Collegio Rabbinico Italiano) שהיה ברומא, לאחר שהועבר לשם מפדובה, שם הוקם על ידי שמואל דוד לוצאטו.
56X40.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים וקמטים.

כתובה לנישואי החתן אליהו בן רפאל, עם הכלה רחל בת אהרן. הראת (הראט), אפגניסטן, חשון תרנ"ג [1892].
בראש הכתובה חמישה שערים, בשלושה מהם מאוירים אגרטלים עם פרחים, ובשניים הנותרים ברכות ופסוקים. בתחתית חמישה מדליונים ובהם חתימות העדים.
44.5X35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים, קרעים, בלאי וקמטים. פגעי רטיבות. סימני קיפול.

כתובה לנישואי החתן מתתיה בן אבא, עם הכלה זלפה בת שמשון. הראת (הראט), אפגניסטן, חשון תרמ"ד [1883].
בראש הכתובה חמישה שערים, בשלושה מהם מאוירים אגרטלים עם פרחים, ובשניים הנותרים ברכות ופסוקים. בתחתית חמישה מדליונים ריקים. חתימות עדים.
55X43.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים, בלאי וקמטים. סימני קיפול. עקבות דיו (כתוצאה מקיפול הכתובה). חלק מהקרעים מחוזקים בהדבקת נייר.

כתובה לנישואי החתן יוסף בן אפרים, עם הכלה יוכבד בת יצחק. הראת (הראט), אפגניסטן, חשון תרמ"ט [1888].
מסגרת מעוטרת בדגמים צמחיים, בקווים ובנקודות, הצבועים בצבעי כחול, ירוק, צהוב וכתום. בראש הכתובה חמישה עיגולים ועיטורים נוספים בדיו כסופה. סיום הכתובה בנוסח ברכה כמנהג יהודי אפגניסטן "יפרון וירבון... בחיי אריכי ומזוני רויחי בזכות מרע"ה וישראל". בתחתית - חתימות עדים.
65.5X35 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול, קמטים וכתמים. קרעים, עם פגיעות קלות בטקסט. מודבקת לנייר בריסטול.