ספר שער אפרים, לרבי אפרים הכהן מוילנא (סבו של ה"חכם צבי"). זולצבך, [תמ"ח 1688]. מהדורה ראשונה.
בדף לפני השער רישומי בעלות, רישומים וחתימות שונות מכמה כותבים. מהם כמה חתימות בכתב-ידה של הנערה המלומדת "נאום צפרה בת הרב הגאון מוהר"ר חיים נר"ו אב"ד בלובלין". בדף נא/1 הגהה למדנית בכת"י עתיק.
הרבנית המפורסמת צפורה בת הגאון רבי יעקב חיים אב"ד לובלין, נישאה בשנת תקי"ד (1754) לדודה העילוי הגאון רבי יוסף הויכגילרנטר (ת"ק-תקס"ז), בן הגאון רבי יעקב יצחק אב"ד זאמושטש (נפטר תקל"ב). בשנת תקל"ב עלה בעלה הגדול רבי יוסף הויכגילרנטר על מקום-אביו כס-הרבנות בזאמושטש. ספרו "משנת חכמים" על הרמב"ם הקנה שם-עולם לגאונותו וחריפותו. מתלמידיו הנודעים: רבי שלמה קלוגר ורבי צבי הירש חריף-העליר.
אביה הגאון רבי (יעקב) חיים אב"ד לובלין (נפטר תקכ"ט), מתלמידיו הגדולים של רבי יהונתן אייבשיץ, ובתקופת פולמוס הקמיעות הוציא "חרם" על כל מי שידבר בגנות רבו רבי יהונתן. אמה הרבנית חיה, היתה בת רבי יעקב יצחק אב"ד זאמושטש הנ"ל (אבי בעלה רבי יוסף). לאחר פטירת בעלה רבי יעקב חיים בשנת תקכ"ט, נישאה בזיווג-שני להגאון רבי שאול אב"ד אמשטרדם, וילדה לו את בת-זקוניו. הרבנית נחמה הורביץ (שהיתה אשת-בנו של בעל ההפלאה), אחותה-מאם של הרבנית צפורה החתומה בספר שלפנינו.
שלשת ילדיהם של רבי יוסף הויכגילרנטר ואשתו הרבנית צפורה: בנם רבי חיים אב"ד הרובשוב (חתן דודו אחי-אמו רבי יצחק אב"ד טארני), בנם רבי יצחק אב"ד זאמושטש בעל "זכרון יצחק", ובתם אשת רבי משה באשקא אב"ד טומאשוב.
קיד דף. 32 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים ובלאי רב בדפים ראשונים ואחרונים. כתמים ונזקי עש קלים. כריכת עץ ועור עתיקה ופגומה.

ספר חכמת אדם ובינת אדם, על דיני שו"ע יורה דעה, מאת רבי אברהם דנציג. שטטין, תרכ"ג 1863.
בשער הספר חתימת הגאון רבי "שלמה גאנצפריד", וכן חותמת "שלמה גאנצפריד ראב"ד ק"ק אונגוואר".
רבי שלמה גאנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו, אוצר הרבנים 18404), מגדולי הגאונים והפוסקים בדורו, אב"ד בעיר מולדתו אונגוואר מצעירותו ועד פטירתו. בהיותו כבן שלושים הוציא לאור את חיבורו הראשון "קסת הסופר", שזכה להסכמתו הנלהבת של ה"חתם סופר", אשר פקד על כל תלמידיו "שמיום הדפסת הספר קסת הסופר הלז, מכאן ואילך לא יתנו רשות וכתב קבלה לשום סופר, כי אם שיהא בקי בספר הזה... וסופר שאינו בקי בספר הזה יופסל מאומנתו". כתב חיבורים רבים בהלכה ואגדה, אך במיוחד נתפרסם בספרו "קיצור שולחן ערוך" - שהתקבל בכל תפוצות ישראל וזכה למאות מהדורות בשפות רבות.
[2], ג-ה דף, 463; 153, [1] עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ומעט בלאי. קרעים בודדים בשולי מספר דפים עם פגיעה בטקסט. הדבקה בשולי דף השער. חלק מן הדפים כהים. כריכה ישנה מנותקת בחלקה, עם פגמים.

טור אורח חיים ואבן העזר, עם הפירושים. וינה, תק"ע-תקע"ג 1810-1813.
רישום בעלות בחתימת רבי אברהם שאג: "... שלא ימוש תורה הקדושה מפי ומפי זרעי ע"ע [עד עולם] אמן. ולראיה בעה"ח, הק' אברהם בן לאאמ"ו מו"ה ליב שאג זצ"ל". רישומים נוספים וחתימות תלמידים.
בגליונות שני הכרכים מספר הגהות, קצרות וארוכות, בכתב-ידו של רבי אברהם שאג. אחת מהן חתומה "אברהם שאג".
הגאון רבי אברהם שאג-צוובנר (תקס"א-תרל"ג), מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ומגדולי דורו. משנת תקפ"ז כיהן ברבנות שאטלסדורף ומשנת תרי"ב אב"ד קוברסדורף. בשנת תרל"ג עלה לירושלים יחד עם תלמידו הגדול רבי יוסף חיים זוננפלד.
שני כרכים. כרך א': [4], כח, לא-קנד, קנו-רכב; ס; א-ל, מא-ס, לא-מ, סא-סז, ט דף. (חלק מהדפים נכרכו שלא לפי הסדר. במקור: [4], כח, לא-קנד, קנו-רכב; ס; סז; ט דף). כרך ב': קסב, קסט-קעב דף. (במקור: קעב דף. חסרים דפים קסג-קסח). 37 ס"מ. מצב כללי בינוני-גרוע. כתמים. פגעי עש קשים (בעיקר בחלק א'). ללא כריכות.

סט מקורי ושלם של ששת חלקי ספר משנה ברורה, על שולחן ערוך אורח חיים, מאת רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים". וארשא [תרס"ד-תרס"ז 1904-1907]. מהדורה שניה.
בכל הכרכים רישומי "מוגה" בדפי הכריכה (רובם בעפרון ואחד בדיו), בכתב-ידו של רבינו המחבר בעל ה"חפץ חיים". חתימות וחותמות הבעלים רבי יעקב מאיר שו"ב בסקידל (Skidel, כיום בלארוס).
6 כרכים. כ-22-23 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב-בינוני. בלאי ומעט קרעים ונזקי עש. כריכות מקוריות, חלקן קרועות.
תאריכי הצנזורה מעבר לשער הם משנת 1904. מלבד כרך ה' שהוא משנת 1907.

שאלות ותשובות להרב רבינו אשר ז"ל (הרא"ש). ונציה, שי"ב [1552]. דפוס בראגאדין. מהדורה שניה.
הגהות והערות מכמה כותבים, בכת"י אשכנזיים ומזרחיים מהמאה ה-16 וה-17. רוב ההגהות הארוכות הן בכתב-ידו של הגאון בעל "עין יהוסף", החותם בשלש מהן: "כנ"ל, יוסף חזן" (ראה בדפים קא/1, קיב/1, קלו/2).
בשער רישום מעניין על הקדשת הספר לבית המדרש בניקלשבורג, מעזבונו של רבי גרשון חיות אב"ד ניקלשבורג והמדינה, שנפטר בשושן פורים תקמ"ט (1789). חתימות אשכנזיות נוספות, משנת תקכ"ט ומתקופות נוספות.
הגאון רבי יוסף בן רבי אליהו חזן בעל "עין יהוסף" (שע"ה-תנ"ח), מגדולי רבני איזמיר, תלמיד המהרי"ט בישיבת קושטא, ורבו של רבי אברהם ישראל זאבי בעל "אורים גדולים". לפי המסופר, כהה מאור-עיניו בשל לימודו הרב, אך נעשה לו נס ונתרפא. לזכר המאורע קרא את שם ספריו "עין יהוסף". בשנת ת"נ (1690) עלה לירושלים, וכיהן בה כראש הרבנים "ראשון-לציון". מחיבוריו נדפסו ספרי "עין יהוסף" על בבא מציעא (אזמיר, תצ"ה); על בבא קמא ושבועות (דיהרנפורט, תס"ח בערך - מהדורה שנשרפה כולה בדפוס); דרשות עין יהוסף (איזמיר, תל"ה). החיד"א מציין כי ראה כתב-יד של שאלות ותשובות שחיבר וכן פירוש גדול על הספר עין יעקב. דברי הספר "עין יהוסף" מוזכרים רבות בספרי האחרונים: בביאור הגר"א לשו"ע (חו"מ סוף סימן רס"ח), ובספרי רבי עקיבא אייגר. [נכד-נכדו הוא הגאון המפורסם רבי יוסף חזן השני, רבי רפאל יוסף חזן בעל ה"חקרי לב" (תק"א-תקפ"א). מגדולי רבני איזמיר, שאף הוא כיהן בסוף ימיו כראשון-לציון בירושלים].
הגאון רבי גרשון חיות (אוצר הרבנים 4410, נפטר תקמ"ט), מגאוני דורו, צדיק ומקובל נודע. רב בהוציפלאץ, ובין השנים תק"ל-תקל"ח כיהן כרב במטרסדורף. לאחר פטירת הרבי ר' שמואל [שמעלקא] הורוויץ מניקלשבורג, נקרא למלא את מקומו כאב"ד ניקלשבורג ורב מדינת מורביה. את מקומו מילא המהר"ם בנעט שהיה חבר בבית דינו.
קכה, קכח-קנה דף + [4] דף בכת"י. וואריאנט. בעותק זה נשמט בטעות עמוד קכא/2 ובמקומו נדפס עמוד קכו/2. דפים קכו וקכז חסרים. בין דפים קכא-קכב וקכה-קכח, נכרכו ארבעה דפי השלמה של העמודים החסרים בכתב-יד מתקופת ההדפסה (כל עמוד הושלם פעמיים. פעם אחת בכתיבה מרובעת ופעם אחת בכתיבה אשכנזית רהוטה). דף קכז הושלם בצילום.
29 ס"מ. מצב משתנה. רוב הדפים במצב טוב-מאד. בלאי בדפים רבים, עם שיקומים במילוי-נייר (בעיקר בדפים ראשונים ואחרונים). כריכת עור חדשה ומפוארת, עם עיטורי הטבעות זהב.