אוסף גדול של כתבי-יד, כ-16 מחברות וקבוצות דפים, רובם בכתב-ידו של הגאון רבי דוד וויצעל. ומיעוטם בכתב-יד בנו רבי שמואל וויצעל וכותבים אחרים.
חידושי תורה בסוגיות הש"ס, תשובות הלכתיות ודברי דרוש, ביאורי תנ"ך ואגדות חז"ל, ליקוטים שונים (מספרי שו"ת וספרי דרוש, מוסר וחסידות, ספרי סגולות, ועוד). רוב המחברות הן מהתקופה בה יצא הרב מברנוביץ מסיביר ונדד במחנות העקורים בפראג ובצרפת בשנים תש"ו-תש"ח. במחברות שלפנינו מופיעים רישומי תאריכים ומקומות בהם שהה בתקופה זו ("י"ג תשרי תש"ז - פה לאגער דאבליצא פַּרוַר פראג, מדינת טשעחאסלאווקיא"; "ששה ימים לחודש מר חשון שנת תש"ז פה ווילעי-קאבוולע פַּרוַר פאריז"; "כ"ח ניסן תש"ז, פה שאטא ראשע פַּרוַר פאריז - יום יא"צ של אבי זצ"ל"; י"ט חשון תש"ח, פאריז"; "ח' מנ"א תש"ח, פה ראשעיי פַּרוַר פאריז").
הגאון רבי דוד ווייצעל (תרל"ה-תשרי תשי"ח), חתנו של רבי חיים יהודה ליב לובצ'אנסקי (שהיה הרב הראשון לישוב היהודי בברנוביץ). לאחר פטירת חותנו כיהן אחריו בנו רבי ישראל יעקב לובצ'אנסקי (מנהל רוחני בישיבת ברנוביץ), אך הוא התפטר ומסר את הרבנות לגיסו רבי דוד ווייצעל שכיהן ברבנות העיר כ-35 שנה, משנת תרס"ו עד הגלייתו לסיביר בשנת תש"א. נודע בצניעותו ובצדקתו. רבי ירוחם ממיר העיד עליו: "אם רוצים לראות שמי שבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו, יכולים לראות זאת אצל הרב של ברנוביץ, שהוא באמת בורח מן הכבוד, ולכן כבוד התורה רודף אחריו..." (הנאמן שנה י', גליון ח' [פ'], עמ' 35). לאחר מלחמת העולם השניה כיהן רבי דוד כחבר "איחוד הרבנים" במחנות העקורים בפראג, משם הגיע בשנת תש"ז לפריז, ומשם עלה בשנת תש"ט לתל אביב, בה האריך ימים ונפטר בתשרי שנת תשי"ח (1957).
בנו הגאון רבי שמואל ווייצעל (תרס"ה-תשל"ח), מחשובי תלמידי ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בביאליסטוק, וידיד-נעורים של ה"סטייפלער". חתן הגאון רבי שלום יצחק סגל, אב"ד טרסטינה (Tryškiai). עלה לארץ בשנת תרצ"ה, וכיהן כרב בשכונות העיר תל אביב (שכונת יעבץ-התבור, ומשנת תשי"ח רב שכונת ברנר).
16 פריטים, מחברות וקבוצות דפים, הכוללים יחד כ-300 עמ' כתובים. גודל ומצב משתנים.

כתב-יד, "דרוש אשר אמרתי בק"ק אוהעל", מהגאון רבי ירמיהו לעוו. אוהעל (הונגריה), ז' אדר תרכ"ב [1862].
כתב-יד המחבר. דרוש בסגנון מליצי האופייני לשאר כתביו.
בתוך הדברים הוא כותב על מעלות משה-רבינו אשר נולד ונפטר בז' אדר, ועל התכונות הנדרשות ממנהיג בישראל, תוך כדי ביקורת נוקבת ברבנים אשר אינם מוכיחים את בני עדתם: "ואלה צדיקי עולם מנהיגי הדור, משיבים רבים מעון ופושעים ילמדו מהם דרכי ה'. לא כאלה אשר בעד נפשם בלבד ידאגו... ולא עבור אחרים. לא ידברו על לב התועים לנטותם בדרך הישר... כי לא ימשכו אותם באמרי פיהם לקחת מהם מוסר השכל...".
הגאון הנודע רבי ירמיהו לעוו (תקע"א-תרל"ד), בן ה"שערי תורה", מגדולי גאוני הונגריה בדורו של ה"כתב סופר", כיהן ברבנות ווערבוי ואוהעל. מחבר הספרים "דברי ירמיהו" על הרמב"ם, ש"ס, חידושי סוגיות ודרשות. הדרשה שלפנינו לא נדפסה בספר הדרשות (סאטמר תרצ"ד).
8 דף (16 עמ' כתובים), 25 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב. כריכה חדשה.

כתב-יד חידושים על התורה (חומש דברים, והשלמות לכל חמשה חומשי תורה), דרשות לשבת הגדול ולמועדים, הספדים, מאת רבי משה בן רבי אהרן דוד דייטש - הרמבא"ד. [שאלגא-טאריאן (Salgotarjan, הונגריה), תרל"ו-תרל"ט בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית של המחבר בכמה סוגי דיו, עם הוספות בשולי הדפים. על גב הכריכה מוטבע "כתב-יד מהר"ם דייטש זצ"ל".
בדף קיא-קיג הספד על אביו הגאון רבי אהרן דוד שנפטר בשנת תרל"ח - הספד זה כולל סיפורים רבים מתולדות ימי חיי אביו, ותולדות זקנו רבי יוסף דייטש אב"ד רוידניטץ. בתוך הדברים הוא מספר כי אביו למד אצל רבי ליב גלוגא בישיבת פראג, ולאחר פטירת רבי ליב גלוגא "על העמוד" [דוכן הדרשנים] באמצע ההספד שהספיד את המהר"ם בנעט, נסע אביו ללמוד אצל בעל ה"חתם סופר" שם יגע ועמל בתורה וביראה כמה שנים, ורבו החתם סופר העריך אותו ["עד שאמר עליו רבו שכשעומד להתפלל הוא סומך על זכותו של רבי דוד פראג..."].
בדף קכא-קכג הספד על מרן המהר"ם שיק שנפטר בשנת תרל"ט - "קדוש ה' נזר דורנו... שהיה מבצר חזק למלחמת התורה נגד המהרסים והמינים, והיה מוסר נפש על הרבצת התורה יותר מחמישים שנה...". בדף קלד הספד על האדמו"ר רבי שמלקא קליין אב"ד סעליש, בעל "צרור החיים" והספדים נוספים.
הגאון רבי משה דייטש (תר"ו-תרצ"א), נולד בפרשבורג לאביו הגאון רבי אהרן דוד דייטש תלמיד ה"חתם סופר" אב"ד יארמאט בעל "גורן דוד" (תקע"ג-תרל"ח). למד אצל ה"כתב סופר" ואצל רבי הלל ל"ש אב"ד קולומיא. סייע לאביו בניהול הישיבה בבאלאש-יארמוט. משנת תרל"ה אב"ד שאלגא-טאריאן, בה כיהן למעלה מ-55 שנים. לאחר פטירתו נדפסו חידושיו בספר "דרושי וחידושי הרמבא"ד", שנדפס בס'-וואהראל (Seini) בעיצומם של ימי השואה בשנת תש"ג (1943). בספר זה נדפסו (בשינויי-עריכה רבים) חלק מהחידושים שבכתב-היד שלפנינו, אולם חלקם לא נדפסו. בניו, חתנו ונכדיו היו רבנים ומרביצי תורה ידועים.
קמב דף. 24 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב, פגעי שימוש קלים. כריכה ישנה מעט פגומה, בד עם שדרת-עור.

דף שהוצא מ"גניזת כריכות", קטע ממסכת היכלות ו"פרקי מרכבה". [ספרד? המאה ה-14/15 בקירוב].
כתיבה ספרדית בינונית עתיקה. דף עם ארבעה עמודים כתובים. בעמוד הראשון ובעמוד השני: קטע מפרק ששי ופרק שביעי מ"מסכת היכלות". בעמודים השלישי והרביעי: "סדר המרכבה" (רשימת צירופי שמות הקודש) ו"פרקי מרכבה".
[4] עמ'. 19 ס"מ. מצבי פגיעה שונים כתוצאה מהכריכה. קרעים עם חסרון, כתמים ודהיית דיו. הדף משוקם בהדבקת רשת שקופה משני צדיו.

אוסף שרידי דפים עתיקים בכתב-יד, על קלף ועל נייר, שהוצאו מ"גניזת כריכות". [המאות ה-14 וה-15 בקירוב].
· שני שרידי דפים מכתב-יד, חיבור מדעי-פילוסופי בעברית, לא מזוהה. כתיבה ספרדית. · שרידי דף מכתב-יד על קלף. רב אלפס, על מסכת ברכות (סוף פרק שביעי ותחילת פרק שמיני). כתיבה איטלקית. · שלושה שרידי דפים מכתב-יד על קלף, פירוש אבן עזרא על התורה (ספרים במדבר ודברים). כתיבה מזרחית. · שרידי דף בכתב-יד על קלף, ספר השרשים לרד"ק. כתיבה איטלקית.
6 שרידי דפים, גודל ומצבי פגיעה משתנים כתוצאה מהכריכה.