אוסף גדול של כתבי-יד ומסמכי קהילה, כולל ארכיון דפים ומסמכים מקהילת קעסטהלי (הונגריה), [שנות הת"ק, ראשית המאה ה-19].
האוסף כולל: מכתבים שונים, פרוטוקולים מאסיפות של פרנסים ומנהיגי קהילה, מסמכים ותקנות עם חתימות שונות. רובם ביידיש.
בין הדפים: · מכתב לא-חתום של רבי שמעון וויינר אב"ד לאשברין [מראשוני תלמידי ה"חתם סופר"], ממוען "להרב הגדול אבד"ק מאהר". · העתקת מכתב מעניין מרבי שבתי שעפטיל אב"ד קעסטהלי, המצהיר כי אם תהיה עליו טענה כלשהיא הוא מוותר מראש על כסא הרבנות ועל משכורתו - "... שבאם יצמח עלי מהיום והלא שמץ פסול ודופי... הן חלילה להחזיק במחלוקת, הן חלילה בדיני הוראה... אם אמת נכון הדבר, אזי כל זכותי וכחי ומכתב הרבנות הניתן לי... הוא בטל ומבוטל...". (אודות רבי שבתי שעפטיל והסכסוך עם בני קהלתו שבעקבותיו הוכרח לעזוב את הרבנות, ראה: אישים בתשובות חת"ס, עמ' שסד). · מסמכי קהילה שונים מקהילת קעסטהלי, ביניהם: החלטה על משכורת ה"משורר", עם חתימות רבות של נכבדי הקהילה (תקפ"ו); מסמך על ה"עסן-טאג" (אכילת "ימים") של הבחורים בקעסטהלי (תקצ"ד); ועוד. · מסמכים מקהילות נוספות: פראג (תקע"ה), אובן-ישן (שטר תוספת-כתובה, תקע"ב), לייפניק (תקע"ה), ועוד.
31 פריטים. גודל משתנה, מצב כללי טוב.

מכתב המלצה מעניין, בשפה מליצית, בחתימה-קליגרפית של רבי ישראל משה חזן. רומא, אדר ב' תר"ח [1848].
המלצה להשתדלות לסידור מצות ומזון לפסח לחיילים היהודיים בצבא האפיפיור פיוס התשיעי, במלחמה לשחרור ואיחוד איטליה בתקופת "אביב העמים". בהמלצה מוזכר הבחור יהודה בן משה ליוולי מבני הקהילה, שהינו חייל "מעורכי המלחמה... נגד כל הקמים על האיטליא המתעלסת באהבת מלכנו האדיר החסיד האפיפיור פיאוס התשיעי יר"ה".
בשנת 1848 התחוללו מהפכות לאומיות ברחבי אירופה. תקופה זו נקראת בספרי ההיסטוריה "אביב העמים". אחת הזירות החשובות בתקופה זו היתה איטליה, שהייתה מפוצלת אז לשלטונות שונים, וכוחות שונים פעלו אז לאיחודה. מהם כוחות קתוליים שרצו להקים מדינה תחת הנהגת האפיפיור פיוס התשיעי, כוחות דמוקרטים בהנהגת ג'וזפה מציני, וכוחות מלוכניים שרצו להקים מונרכיה חוקתית תחת כתר בית סאבויה. לאחר תבוסת האיטלקים בצפון-איטליה ע"י הכוחות האוסטרים ששלטו שם, הכריזו תומכי מציני על רפובליקה ברומא ובונציה, והאפיפיור נאלץ לצאת לגלות.
רבי ישראל משה חזן (תקס"ח-תרכ"ג), נכד ה"חקרי לב". נולד באיזמיר ובשנת תקע"א בהיותו כבן 3 עלה לירושלים עם אביו רבי אליעזר חזן, ובצעירותו היה מחכמי ודייני ירושלים. בשנת תר"ח אב"ד רומא, ובשנת תרי"ב רב בקורפו. בשנת תרי"ז עבר לכהן ברבנות נא-אמון (אלכסנדריה, מצרים) ובשנת תרכ"ב חזר לארץ ישראל. היה רגיל לחתום בהגהותיו בחתימת "משי"ח" (ראשי תיבות: ישראל משה חזן). גאון מפורסם ומחבר ספרים רבים, מהם: "נחלה לישראל", "קנאת ציון" ו"קדושת יו"ט" - על פולמוס יו"ט שני של גלויות. ספרו הגדול "כרך של רומי", כולל שאלות ותשובות מתקופת רבנותו ברומי בירת איטליה.
דף 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים עם חסרון (ללא פגיעה בטקסט).