מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
מציג 1 - 12 of 27
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ספר ייטב לב, על התורה, חלקים א-ה, מהאדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט. מרמרוש-סיגעט, תרל"ה (1875). מהדורה ראשונה שנדפסה על-ידי המחבר בחייו.
בכרך ב' (ויקרא, במדבר, דברים): חותמות רבות של רבי "חיים פריינד - סאטו-מארע" - הנגיד רבי חיים פריינד (תרכ"ה בערך-תש"י), נולד בסיגט לאביו רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט ונאמן-ביתו של המחבר בעל "ייטב לב" [אביו של הרב מנאסוד רבי אברהם יהושע פריינד, סבו של הגאב"ד רבי משה אריה פריינד גאב"ד ירושלים].
בנערותו היה רבי חיים בן-בית בביתו של המחבר בעל "ייטב לב" (שנפטר בשנת תרמ"ג). למד בישיבת חוסט אצל מורו ורבו המהר"ם שיק. עם השנים נודע לנגיד ועסקן לתורה וליראה. ידידו ונאמנו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ומיוזמי הכתרתו כאב"ד סאטמר. כיהן כראש הקהל בעיר סאטמר, ונבחר לכהן כסגן-נשיא הלשכה האורתודוכסית בטרנסילבניה. לעת זקנתו עלה לירושלים, והיה ממייסדי קהילת סאטמר בירושלים.
שני כרכים, כרך א': [4], ב-קמא, [2] דף; צא דף (חסר 1 דף לוח תיקוני הטעויות לספר שמות). כרך ב': [4], ב-נה, [1] דף; [2], ב-פ, [1] דף; [2], ב-נב, נה-ע, [1] דף. גודל 25-23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי רב וכתמים. בכרך א' הדבקות נייר בשערים. כריכות בלויות.
סטפנסקי חסידות, מס' 228.
בכרך ב' (ויקרא, במדבר, דברים): חותמות רבות של רבי "חיים פריינד - סאטו-מארע" - הנגיד רבי חיים פריינד (תרכ"ה בערך-תש"י), נולד בסיגט לאביו רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט ונאמן-ביתו של המחבר בעל "ייטב לב" [אביו של הרב מנאסוד רבי אברהם יהושע פריינד, סבו של הגאב"ד רבי משה אריה פריינד גאב"ד ירושלים].
בנערותו היה רבי חיים בן-בית בביתו של המחבר בעל "ייטב לב" (שנפטר בשנת תרמ"ג). למד בישיבת חוסט אצל מורו ורבו המהר"ם שיק. עם השנים נודע לנגיד ועסקן לתורה וליראה. ידידו ונאמנו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ומיוזמי הכתרתו כאב"ד סאטמר. כיהן כראש הקהל בעיר סאטמר, ונבחר לכהן כסגן-נשיא הלשכה האורתודוכסית בטרנסילבניה. לעת זקנתו עלה לירושלים, והיה ממייסדי קהילת סאטמר בירושלים.
שני כרכים, כרך א': [4], ב-קמא, [2] דף; צא דף (חסר 1 דף לוח תיקוני הטעויות לספר שמות). כרך ב': [4], ב-נה, [1] דף; [2], ב-פ, [1] דף; [2], ב-נב, נה-ע, [1] דף. גודל 25-23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי רב וכתמים. בכרך א' הדבקות נייר בשערים. כריכות בלויות.
סטפנסקי חסידות, מס' 228.
קטגוריה
חסידות סאטמר - מכתבים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
שו"ת אבני צדק, חלק אורח חיים ויורה דעה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל "ייטב לב"). למברג, תרמ"ה 1885. מהדורה ראשונה.
חתימות רבות של רבי "משה [טוביה?] ט"ב [טענינבוים?/טייטילבוים?] בן רבי שמואל יהודה". חתימות רבי "מענדיל טויב" שקנה את הספר מרבי משה הנ"ל. בדפי הכריכה הפנימיים ובגליונות הספר: הגהות רבות וארוכות, בכתב-יד מתקופת ההדפסה.
[4], פ דף. 36 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. קרעים. כריכה מקורית, עם שדרת-עור, בלויה.
חתימות רבות של רבי "משה [טוביה?] ט"ב [טענינבוים?/טייטילבוים?] בן רבי שמואל יהודה". חתימות רבי "מענדיל טויב" שקנה את הספר מרבי משה הנ"ל. בדפי הכריכה הפנימיים ובגליונות הספר: הגהות רבות וארוכות, בכתב-יד מתקופת ההדפסה.
[4], פ דף. 36 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. קרעים. כריכה מקורית, עם שדרת-עור, בלויה.
קטגוריה
חסידות סאטמר - מכתבים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $500
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
ספר תולדות אדם, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת רבי משה דוד אשכנזי. ירושלים, [תר"ה 1845]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה שנדפסה ע"י המחבר.
המחבר: הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא-צפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש) בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל 'ייטב לב' מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמור"ים מסאטמר-סיגט ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו שלפנינו בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כותב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, וכיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
בשער רישומים וחתימות בכתב-יד מזרחי: "לי נדב ה[ג]און כמוהר"ר מש[ה] דוד אשכנזי יצ"ו". וחתימות קליגרפיות של רבי "אברהם גאגין".
חותמות רבות של צאצא-המחבר - הגאון רבי "נפתלי טייטלבוים אב"ד דקה"י ניר-באטאר" (תרכ"ז-תרח"ץ), מגדולי רבני הונגריה ומראשי הלשכה האורטודוקסית (בבודפשט). בנו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלווא, ובן-בתו של בעל ה"ייטב לב". חתן רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל. משנת תרנ"ח כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד לרב והיה שומע לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש שפעל עמו יחד לחיזוק עניני היהדות, ולמלחמה נגד תנועת הציונות והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
[2], קמב דף. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. בשולי הדפים האחרונים נזקי-תילוע, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה ישנה, לא-מקורית.
סטפנסקי חסידות, מס' 603.
המחבר: הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא-צפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש) בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל 'ייטב לב' מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמור"ים מסאטמר-סיגט ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו שלפנינו בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כותב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, וכיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
בשער רישומים וחתימות בכתב-יד מזרחי: "לי נדב ה[ג]און כמוהר"ר מש[ה] דוד אשכנזי יצ"ו". וחתימות קליגרפיות של רבי "אברהם גאגין".
חותמות רבות של צאצא-המחבר - הגאון רבי "נפתלי טייטלבוים אב"ד דקה"י ניר-באטאר" (תרכ"ז-תרח"ץ), מגדולי רבני הונגריה ומראשי הלשכה האורטודוקסית (בבודפשט). בנו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלווא, ובן-בתו של בעל ה"ייטב לב". חתן רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל. משנת תרנ"ח כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד לרב והיה שומע לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש שפעל עמו יחד לחיזוק עניני היהדות, ולמלחמה נגד תנועת הציונות והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
[2], קמב דף. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. בשולי הדפים האחרונים נזקי-תילוע, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה ישנה, לא-מקורית.
סטפנסקי חסידות, מס' 603.
קטגוריה
חסידות סאטמר - מכתבים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
ספר מדרש פליאה, עם פירוש דמשק אליעזר, מאת האדמו"ר רבי אליעזר ליפא ווייסבלום מליז'נסק-ניו יורק. פרמיסלא, תרפ"ב 1922. שני שערים.
מעבר לשער הראשון: רישום הקדשה מעניין [משנות התר"צ בקירוב], בכתב-ידו וחתימתו של תלמיד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, הכותב כי רבם האדמו"ר למד ולימד בספריו של בעל-הספר בעת שהותו בעיירת נופש, ומברכו בברכת פרנסה טובה, הצלחה בכל הענינים והעמדת דור-ישרים:
"בע"ה... הנה עבר הרה"ק כ"ק רבן של כל בני הגולה כקש"ת רבינו יואל טייטלבוים שליט"א פה במרחץ פ' באניא, ומצא איש תם וישר חסיד ועניו מו"ה ר' משה אהרן שניצער השו"ב דפה, והוא [ה]לוה לנו ספרים כדי ללמוד וּללַמֵד כ"י [כן יוסיף], ע"כ השי"ת יעזור לו בפרנסה טובה ולהצלחה בכל עניניו ול[ה]עמיד דור ישרים כאוות נפשו. הכ"ד תלמיד מרן מהר"י ט"ב שליט"א המתאבק בעפר קדשו. הק' יחזקאל שרגא מארגנשטיין מקליינווארדיין יצ"ו".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), נכד ה"ייטב לב" ובנו של ה"קדושת יו"ט" שכיהנו כרבני סיגט. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורטודוקסית הנאמנה והקיצונית באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל. השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
חתימות בעלים שונות, ביניהם חתימת "הק' משה אהרן שניצער שו"ב" - רבי משה אהרן שניצר הנ"ל, כיהן בשנת תשי"ז כמוהל ושו"ב במנדוסה (ארגנטינה), שם פעל רבות לחיזוק עניני היהדות, חינוך הילדים ושמירת שבת - ראה חומר מצורף.
[6], כ, נא-נג, כד-כט, מ-מב דף. חסר דף מג אחרון. ספירת דפים משובשת. כ-23 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-גרוע. נזקי עש, בלאי וקרעים. ללא כריכה.
מעבר לשער הראשון: רישום הקדשה מעניין [משנות התר"צ בקירוב], בכתב-ידו וחתימתו של תלמיד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, הכותב כי רבם האדמו"ר למד ולימד בספריו של בעל-הספר בעת שהותו בעיירת נופש, ומברכו בברכת פרנסה טובה, הצלחה בכל הענינים והעמדת דור-ישרים:
"בע"ה... הנה עבר הרה"ק כ"ק רבן של כל בני הגולה כקש"ת רבינו יואל טייטלבוים שליט"א פה במרחץ פ' באניא, ומצא איש תם וישר חסיד ועניו מו"ה ר' משה אהרן שניצער השו"ב דפה, והוא [ה]לוה לנו ספרים כדי ללמוד וּללַמֵד כ"י [כן יוסיף], ע"כ השי"ת יעזור לו בפרנסה טובה ולהצלחה בכל עניניו ול[ה]עמיד דור ישרים כאוות נפשו. הכ"ד תלמיד מרן מהר"י ט"ב שליט"א המתאבק בעפר קדשו. הק' יחזקאל שרגא מארגנשטיין מקליינווארדיין יצ"ו".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), נכד ה"ייטב לב" ובנו של ה"קדושת יו"ט" שכיהנו כרבני סיגט. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורטודוקסית הנאמנה והקיצונית באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל. השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
חתימות בעלים שונות, ביניהם חתימת "הק' משה אהרן שניצער שו"ב" - רבי משה אהרן שניצר הנ"ל, כיהן בשנת תשי"ז כמוהל ושו"ב במנדוסה (ארגנטינה), שם פעל רבות לחיזוק עניני היהדות, חינוך הילדים ושמירת שבת - ראה חומר מצורף.
[6], כ, נא-נג, כד-כט, מ-מב דף. חסר דף מג אחרון. ספירת דפים משובשת. כ-23 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-גרוע. נזקי עש, בלאי וקרעים. ללא כריכה.
קטגוריה
חסידות סאטמר - מכתבים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר נצח ישראל, על עניני משיח וגאולת ישראל, מאת רבינו יהודה ליוואי - המהר"ל מפראג. לבוב, [תרכ"ט] 1869. בדף האחרון נדפסו הסכמות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל המגיד מקוזניץ, משנת תקנ"ג.
רישומי בעלים שונים, חתימות וחותמות. בעמוד לפני השער הקדשה של ר' "יצחק שמעון בערגער בן אלטע אסתר מלכה", שנתן את הספר במתנה "מנחה היא שלוחה - לאדמו"ר הצ"ו שליט"א מקראלי" - הוא האדמו"ר המפורסם רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמאר שכיהן קודם לכן ברבנות קראלי.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), נכד ה"ייטב לב" ובנו של ה"קדושת יו"ט" שכיהנו כרבני סיגט. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורטודוקסית הנאמנה והקיצונית באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל. השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
פג דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. בלאי וכתמים, קרעים בדף השער. כריכה מקורית בלויה.
רישומי בעלים שונים, חתימות וחותמות. בעמוד לפני השער הקדשה של ר' "יצחק שמעון בערגער בן אלטע אסתר מלכה", שנתן את הספר במתנה "מנחה היא שלוחה - לאדמו"ר הצ"ו שליט"א מקראלי" - הוא האדמו"ר המפורסם רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמאר שכיהן קודם לכן ברבנות קראלי.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), נכד ה"ייטב לב" ובנו של ה"קדושת יו"ט" שכיהנו כרבני סיגט. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורטודוקסית הנאמנה והקיצונית באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל. השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
פג דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. בלאי וכתמים, קרעים בדף השער. כריכה מקורית בלויה.
קטגוריה
חסידות סאטמר - מכתבים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $1,000
לא נמכר
פתקת "קוויטל" עם בקשות לתפילה על האדמו"ר הקדוש רבי משה יצחק גבירצמן מפשעוורסק. אנטוורפן, [שנות התש"ל בקירוב].
קטגוריה
חסידות סאטמר - מכתבים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $800
לא נמכר
מכתב ארוך שנשלח לארה"ב, אל האדמו"ר מסאטמר, עם חתימות רבות של ראשי הציבור החסידי בפתח תקוה, ובראשן חתימת האדמו"ר מזידיטשוב "הו"נ מי"ם א"ש מזידיטשוב" [רבי מנשה יצחק מאיר אייכנשטיין]. עם חותמות בתי המדרש בפתח תקוה: "דברי חיים" חסידי צאנז; "חוג חתם סופר - פתח תקוה"; ו"בית המדרש של הרב שליט"א מזידיטשוב". פתח תקוה, אדר תשט"ו [1955].
במכתב מופיעים פרטים על קשיי ההתמודדות של הציבור החסידי בעיר, שרבניה, ראשי הישיבות וראשי הקהילה - הם מחוגי ה"מתנגדים". הכותבים מתארים את עצמם כ"חרדי יושבי עיר פ"ת... כמה מאות משפחות... אשר מילדותינו נתחנכנו ונתגדלנו על טהרת הקודש בדרך התורה והחסידות... בדרכי תלמידי הבעש"ט הקדוש... ולא נזוז מדבריהם אף זיז כל שהוא במסירות נפש ממש, עד ביאת המשיח - אבל לדאבון לבנו העיר הזאת עומדת לגמרי תחת פיקוח ורשת מתנגדי החסידות אשר בשם גדולי ישראל מכונים, וכל ההשגחות הן בכשרות הן בחינוך הכל עומד תחת ידם, וכל השו"בים בעירנו והמוהלים המה מגולחי זקן והולכי בלורית. מקוה מאן דכר שמיה!? אוי לאותה בושה!...". בהמשך המכתב הם מבקשים מהאדמו"ר שיסכים לוותר על משרתו של תלמידו רבי ליפא שו"ב, שהוא כעת מנהל התלמוד-תורה של סאטמר בירושלים, שיעבור לפתח תקוה לקבל משרת שו"ב ומוהל, ובכך "יהיה בעזהשי"ת העיר הזאת לשם ולתפארה ולתהילה, כי יש כאן מקום להתפשטות הקדושה...".
האדמו"ר הקדוש מזידיטשוב, רבי מנשה יצחק מאיר אייכנשטיין (תרנ"ד-תשל"א), בן האדמו"ר רבי אשר ישעיה מפראכניק. הסתופף בצל צדיקים שונים ובמיוחד היה חביב על האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלז. כיהן כאדמו"ר מזידיטשוב בפטריזיין (רומניה). לאחר השואה הקים את בית מדרשו בקלויזנבורג, עד שעלה לארץ והקים מרכז חסידי בפתח תקוה. נפטר בלא צאצאים, ועל פי צוואתו ירש את מקומו בן-אחיו רבי יהושע, האדמו"ר רבי יששכר בעריש אייכנשטיין.
2 דף, 28.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב, קמטים וקפלים.
במכתב מופיעים פרטים על קשיי ההתמודדות של הציבור החסידי בעיר, שרבניה, ראשי הישיבות וראשי הקהילה - הם מחוגי ה"מתנגדים". הכותבים מתארים את עצמם כ"חרדי יושבי עיר פ"ת... כמה מאות משפחות... אשר מילדותינו נתחנכנו ונתגדלנו על טהרת הקודש בדרך התורה והחסידות... בדרכי תלמידי הבעש"ט הקדוש... ולא נזוז מדבריהם אף זיז כל שהוא במסירות נפש ממש, עד ביאת המשיח - אבל לדאבון לבנו העיר הזאת עומדת לגמרי תחת פיקוח ורשת מתנגדי החסידות אשר בשם גדולי ישראל מכונים, וכל ההשגחות הן בכשרות הן בחינוך הכל עומד תחת ידם, וכל השו"בים בעירנו והמוהלים המה מגולחי זקן והולכי בלורית. מקוה מאן דכר שמיה!? אוי לאותה בושה!...". בהמשך המכתב הם מבקשים מהאדמו"ר שיסכים לוותר על משרתו של תלמידו רבי ליפא שו"ב, שהוא כעת מנהל התלמוד-תורה של סאטמר בירושלים, שיעבור לפתח תקוה לקבל משרת שו"ב ומוהל, ובכך "יהיה בעזהשי"ת העיר הזאת לשם ולתפארה ולתהילה, כי יש כאן מקום להתפשטות הקדושה...".
האדמו"ר הקדוש מזידיטשוב, רבי מנשה יצחק מאיר אייכנשטיין (תרנ"ד-תשל"א), בן האדמו"ר רבי אשר ישעיה מפראכניק. הסתופף בצל צדיקים שונים ובמיוחד היה חביב על האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלז. כיהן כאדמו"ר מזידיטשוב בפטריזיין (רומניה). לאחר השואה הקים את בית מדרשו בקלויזנבורג, עד שעלה לארץ והקים מרכז חסידי בפתח תקוה. נפטר בלא צאצאים, ועל פי צוואתו ירש את מקומו בן-אחיו רבי יהושע, האדמו"ר רבי יששכר בעריש אייכנשטיין.
2 דף, 28.5 ס"מ. נייר דק. מצב טוב, קמטים וקפלים.
קטגוריה
חסידות סאטמר - מכתבים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $500
לא נמכר
צרור מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה יאיר ווינשטוק, עם רישומים והערות ארוכות בכתב-ידו וחתימתו של מקבל המכתבים רבי "יודא זאב" ליבוביץ. ירושלים, תשכ"ח-תשל"ח [1968-1977].
מכתבים ורשימות בדברי תורה, רעיונות קבליים, ביאורים בספר הזוהר ובתורת הסוד, מאמרי חסידות ודברי תורה. בשניים מן המכתבים זכרונות מעניינים מהאדמו"ר מסאטמר עם סיפורים ודברי תורה משמו, מעת ביקורו של האדמו"ר בירושלים "בשנת תרצ"א בערך", בתקופה בה כיהן עוד כאב"ד קראלי (כולל פרטים על המשא ומתן למנותו אז כראב"ד "העדה החרדית" בירושלים).
המקובל הירושלמי הגאון הקדוש רבי משה יאיר ווינשטוק (תרנ"ט-תשמ"ב), תלמידם של מקובלי ואדמו"רי ירושלים, תלמידו של מוהרי"ל אשלג בעל "הסולם". חיבר והוציא לאור עשרות ספרים בקבלה ובהלכה, בחסידות ובמוסר.
תלמידו המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ (תרפ"ב-תש"ע), למד בצעירותו אצל רבי יואל טייטלבוים בסאטמר. איש פלאי, קדוש וטהור, מתלמידיו של ה"סנדלר" מתל-אביב, עסק רבות בחכמת הקבלה וחיבר כמה ספרים חשובים. נודע לפועל ישועות ולצדיק נשגב.
7 פריטי נייר, מתוכם 5 מכתבים שלמים, על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. חיזוקי אותיות בדיו על גבי הטקסט (כנראה, בכתב-ידו של רבי יהודה זאב ליבוביץ).
מכתבים ורשימות בדברי תורה, רעיונות קבליים, ביאורים בספר הזוהר ובתורת הסוד, מאמרי חסידות ודברי תורה. בשניים מן המכתבים זכרונות מעניינים מהאדמו"ר מסאטמר עם סיפורים ודברי תורה משמו, מעת ביקורו של האדמו"ר בירושלים "בשנת תרצ"א בערך", בתקופה בה כיהן עוד כאב"ד קראלי (כולל פרטים על המשא ומתן למנותו אז כראב"ד "העדה החרדית" בירושלים).
המקובל הירושלמי הגאון הקדוש רבי משה יאיר ווינשטוק (תרנ"ט-תשמ"ב), תלמידם של מקובלי ואדמו"רי ירושלים, תלמידו של מוהרי"ל אשלג בעל "הסולם". חיבר והוציא לאור עשרות ספרים בקבלה ובהלכה, בחסידות ובמוסר.
תלמידו המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ (תרפ"ב-תש"ע), למד בצעירותו אצל רבי יואל טייטלבוים בסאטמר. איש פלאי, קדוש וטהור, מתלמידיו של ה"סנדלר" מתל-אביב, עסק רבות בחכמת הקבלה וחיבר כמה ספרים חשובים. נודע לפועל ישועות ולצדיק נשגב.
7 פריטי נייר, מתוכם 5 מכתבים שלמים, על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. חיזוקי אותיות בדיו על גבי הטקסט (כנראה, בכתב-ידו של רבי יהודה זאב ליבוביץ).
קטגוריה
חסידות סאטמר - מכתבים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "יחזקאל גראספעלד הרב דפה והגליל". טשאפ (מחוז אונגוואר), תרנ"ה [1894].
נשלח אל הרב זאב זינגר אב"ד מיקלוש. בקשה ותחנונים לעזור לאשה אלמנה וערירית, שיבמיה נמנעים מלהתירה בחליצה.
הגאון רבי יחזקאל גרוספלד (נפטר תרע"א), תלמיד רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגעט בעל ה"ייטב לב", תלמיד רבי יהודה אסאד ותלמיד רבי מנחם (המהר"ם) א"ש אב"ד אונגוואר. בנעוריו כיהן כמגיד ודרשן בקליינווארדיין, ומשנת תר"מ אב"ד טשאפ. מחבר הספר "בנין אהל מועד" (מונקאטש, תרמ"ז).
דף 21 ס"מ. 27 שורות בכת"י. מצב טוב. סימני קיפול מכתב.
נשלח אל הרב זאב זינגר אב"ד מיקלוש. בקשה ותחנונים לעזור לאשה אלמנה וערירית, שיבמיה נמנעים מלהתירה בחליצה.
הגאון רבי יחזקאל גרוספלד (נפטר תרע"א), תלמיד רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגעט בעל ה"ייטב לב", תלמיד רבי יהודה אסאד ותלמיד רבי מנחם (המהר"ם) א"ש אב"ד אונגוואר. בנעוריו כיהן כמגיד ודרשן בקליינווארדיין, ומשנת תר"מ אב"ד טשאפ. מחבר הספר "בנין אהל מועד" (מונקאטש, תרמ"ז).
דף 21 ס"מ. 27 שורות בכת"י. מצב טוב. סימני קיפול מכתב.
קטגוריה
חסידות סאטמר - מכתבים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $1,200
לא נמכר
ספר תהילים, עם פירושי רש"י ומצודות, ועם פירוש "עוללות יהודה", מאת הגאון הקדוש רבי יהודה גרינוואלד, רבה של סאטמר, בעל "זכרון יהודה". סאטמר, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.
חותמות של הגאון רבי משה אריה פריינד מתקופת היותו "ראב"ד דקה"י סאטמאר יע"א" וחותמות נוספות מירושלים: "משה ארי' פריינד בן הגאה"צ מהר"י זצ"ל - אבדק"ק הוניאד יע"א - וכעת רב דבית ישראל והסביבה, לעדה החרדית פעיה"ק ירושלים תובב"א".
הגאון הצדיק והקדוש רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הגה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראדנא ובהוניאד (נפטר ת"ש) ונכד האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד (תרט"ו-תרצ"ב, בנו של רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט"). מתלמידיו הנאמנים של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טיטלבוים, כיהן כדומ"צ בסאטמר, אב"ד נאסויד משנת תרצ"ח 1938. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת סאטמר ומורה הוראה בעיר. כיהן כראב"ד "העדה החרדית" ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק", נתמנה רמ"א לגאב"ד "העדה החרדית". במשך שנים רבות היה נודע לצדיק ובעל-מופת ורבים הזקוקים לישועות באו להתברך מפיו. על שמו נקראו תלמוד-תורה וישיבת רמ"א בירושלים ו"קרית רמ"א" בבית-שמש.
[4], רנו דף (חסרים בסופו 8 דף נוספים). 21.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמי שימוש. מעט קרעים. כריכת עור מפוארת.
ספר התהילים בשלמותו, ללא 8 דף נוספים בסופו, של תפילות לליל הושענא רבא, ודברי-סיום של המו"ל, שמות המתנדבים ושמות החותמים.
חותמות של הגאון רבי משה אריה פריינד מתקופת היותו "ראב"ד דקה"י סאטמאר יע"א" וחותמות נוספות מירושלים: "משה ארי' פריינד בן הגאה"צ מהר"י זצ"ל - אבדק"ק הוניאד יע"א - וכעת רב דבית ישראל והסביבה, לעדה החרדית פעיה"ק ירושלים תובב"א".
הגאון הצדיק והקדוש רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הגה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראדנא ובהוניאד (נפטר ת"ש) ונכד האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד (תרט"ו-תרצ"ב, בנו של רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט"). מתלמידיו הנאמנים של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טיטלבוים, כיהן כדומ"צ בסאטמר, אב"ד נאסויד משנת תרצ"ח 1938. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת סאטמר ומורה הוראה בעיר. כיהן כראב"ד "העדה החרדית" ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק", נתמנה רמ"א לגאב"ד "העדה החרדית". במשך שנים רבות היה נודע לצדיק ובעל-מופת ורבים הזקוקים לישועות באו להתברך מפיו. על שמו נקראו תלמוד-תורה וישיבת רמ"א בירושלים ו"קרית רמ"א" בבית-שמש.
[4], רנו דף (חסרים בסופו 8 דף נוספים). 21.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמי שימוש. מעט קרעים. כריכת עור מפוארת.
ספר התהילים בשלמותו, ללא 8 דף נוספים בסופו, של תפילות לליל הושענא רבא, ודברי-סיום של המו"ל, שמות המתנדבים ושמות החותמים.
קטגוריה
חסידות סאטמר - מכתבים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $7,000
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך [2 עמ'] בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט. דעעש, תרל"ז [1877].
נכתב לבן-אחיו, רבי אשר שמואל פאנעט. דיון הלכתי בדעת רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בענין כשרות משקה הציקוריה. "בענין הציקורי' שהחמיר רבינו זצ"ל בדברי חיים ח"ב סי' נ"ג. הנה אני לא ראיתי שם שכתב לאוסרו, אדרבה סיים כי לא אסרו מעולם, רק בביתו... ובנדון דידן אין בידי לומר דבר בזה מחמת שרבינו רשכבה"ג בשו"ת דברי חיים לא רצה לאסרו אין בידינו לומר סברות בזה...".
בסיום המכתב (לאחר החתימה) הוא כותב על בנו של רבי אשר שמואל פאנט: "... בנו הבחור כמר יחיאל מאיר שי' מתמיד מאד והולך על דרך אשור [דרך ישרה] בכל ענין, והוא ירא שמים. ועל כיו"ב נאמר 'כל שיש בו חן בידוע שהוא ירא שמים'". תשובה זו נדפסה בספרו שו"ת שערי צדק, יורה דעה סימן קה, בשינויים קלים וללא סיום המכתב.
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנדיל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). למד בשנת תקצ"ז אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת [הוא היה מכנהו בכינוי "דער גאלדענער" =בחור זהב]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו שלום כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הכולל של מדינת טראנסילבניה. מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
מקבל המכתב: אחיינו, רבי אשר שמואל פאנעט אב"ד הידלמאש (תקצ"ה-תרס"ט), בנו של אחיו רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד טאשנאד. בנו הנזכר במכתב הוא: רבי יחיאל מאיר פאנעט אב"ד הידלמאש (תר"כ-תש"ד), שלמד בבחרותו בישיבת דוד-אביו בדעעש, ובישיבת ה"חתן סופר" במטרסדורף.
[2] עמ', 21 ס"מ. כ-32 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב-בינוני. קמטים. קרעים קלים בשולי הדף.
נכתב לבן-אחיו, רבי אשר שמואל פאנעט. דיון הלכתי בדעת רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בענין כשרות משקה הציקוריה. "בענין הציקורי' שהחמיר רבינו זצ"ל בדברי חיים ח"ב סי' נ"ג. הנה אני לא ראיתי שם שכתב לאוסרו, אדרבה סיים כי לא אסרו מעולם, רק בביתו... ובנדון דידן אין בידי לומר דבר בזה מחמת שרבינו רשכבה"ג בשו"ת דברי חיים לא רצה לאסרו אין בידינו לומר סברות בזה...".
בסיום המכתב (לאחר החתימה) הוא כותב על בנו של רבי אשר שמואל פאנט: "... בנו הבחור כמר יחיאל מאיר שי' מתמיד מאד והולך על דרך אשור [דרך ישרה] בכל ענין, והוא ירא שמים. ועל כיו"ב נאמר 'כל שיש בו חן בידוע שהוא ירא שמים'". תשובה זו נדפסה בספרו שו"ת שערי צדק, יורה דעה סימן קה, בשינויים קלים וללא סיום המכתב.
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנדיל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). למד בשנת תקצ"ז אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת [הוא היה מכנהו בכינוי "דער גאלדענער" =בחור זהב]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו שלום כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הכולל של מדינת טראנסילבניה. מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
מקבל המכתב: אחיינו, רבי אשר שמואל פאנעט אב"ד הידלמאש (תקצ"ה-תרס"ט), בנו של אחיו רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד טאשנאד. בנו הנזכר במכתב הוא: רבי יחיאל מאיר פאנעט אב"ד הידלמאש (תר"כ-תש"ד), שלמד בבחרותו בישיבת דוד-אביו בדעעש, ובישיבת ה"חתן סופר" במטרסדורף.
[2] עמ', 21 ס"מ. כ-32 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב-בינוני. קמטים. קרעים קלים בשולי הדף.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך ומעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי "שמואל זיינוויל בהרב מאיסטריק", אל הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא ראב"ד לבוב. [איסטריק Ustrzyki Dolne, גליציה. אחרי תרל"ו 1876].
במכתב שנכתב לקראת עלייתו לארץ ישראל, מתנצל רבי שמואל זנוויל ומסביר את המצב הבעייתי אליו נקלע בפעולותיו לסידור "מעמד" כספי לעלייתו לארץ, עקב מחלוקת בין חסידי צאנז לחסידי דינוב על משרת הרבנות בביקובסק, וכה הוא מתאר: "הנה בביקאווסק כאשר נסע משם הרב ר' שלמה לאשווצין, נתחלק העם לשני כיתות. חסידי דינאב קבלו עליהם את הרב ממענזילאביץ שהוא בנו של הרב הקדוש מדינאב ושמו ר' מאיר ני"ו [רבי מאיר יהודה שפירא, בנו של רבי דוד מדינוב]. אח"כ הלכו חסידי סאנץ וקיבלו עליהם את הרב ר"א חתן הרב מקשאנוב... ואש המחלוקת ללהב שנאה, וגברו חסידי דינאב והרב ר"א ברח משם והרב ממענזילאביץ נשאר וקנה לו בית נאה... והרב הנ"ל שהוא ש"ב של זוגתי תחי' כי היא נכד[ה] להרב הג' הק' מוהרצ"א מדינאב זי"ע, ודרכו שלא לפסוק שום שאלה או דין תורה, כי הוא אוחז דרך אביו הק' זצללה"ה, וביקש ממני כמה פעמים שיקבל אותי למורה לישב עמו בביאקוויסק, וגם כל בני העדה שמצדו הסכימו מאד וביקשו ורצו ליתן לי כתב על שלשה [שני]ם. אמנם דרכי לברוח מן המחלוקת, ומכ"ש שלא לכנוס למחלוקת, ע"כ מנעתי...". בהמשך המכתב הוא מסביר איך התגלגל מסיפור זה, המצב הנוכחי שגבאי ארץ ישראל (שהיו קשורים לאנשי צאנז בביקובסק) לא מוכנים לאשר לו תמיכה כספית בעת עלותו לארץ ישראל.
רבי שמואל זנויל קאליך (נפטר בצפת תרמ"ג), בנו של רבי ישעיה זלמן אב"ד איסטריק (עיירה סמוכה לליטוביסק, גליציה), שהיה חתנו של האדמו"ר רבי שמואל זנוויל בעער אב"ד איסטריק (תלמיד החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ, נפטר תקפ"ו). אשתו מרת פריידא קאליך (נפטרה בצפת תרס"ט), היתה נינת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר", שכן אמה הרבנית מטורקא, היתה בתו של רבי משה שיינפלד, חתנו של רבי צבי אלימלך מדינוב.
דף [2 עמ' כתובים]. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. נייר מכתבים כחול ודק, עם קמטים ובלאי, קרעים בשוליים עם חסרון טקסט.
במכתב שנכתב לקראת עלייתו לארץ ישראל, מתנצל רבי שמואל זנוויל ומסביר את המצב הבעייתי אליו נקלע בפעולותיו לסידור "מעמד" כספי לעלייתו לארץ, עקב מחלוקת בין חסידי צאנז לחסידי דינוב על משרת הרבנות בביקובסק, וכה הוא מתאר: "הנה בביקאווסק כאשר נסע משם הרב ר' שלמה לאשווצין, נתחלק העם לשני כיתות. חסידי דינאב קבלו עליהם את הרב ממענזילאביץ שהוא בנו של הרב הקדוש מדינאב ושמו ר' מאיר ני"ו [רבי מאיר יהודה שפירא, בנו של רבי דוד מדינוב]. אח"כ הלכו חסידי סאנץ וקיבלו עליהם את הרב ר"א חתן הרב מקשאנוב... ואש המחלוקת ללהב שנאה, וגברו חסידי דינאב והרב ר"א ברח משם והרב ממענזילאביץ נשאר וקנה לו בית נאה... והרב הנ"ל שהוא ש"ב של זוגתי תחי' כי היא נכד[ה] להרב הג' הק' מוהרצ"א מדינאב זי"ע, ודרכו שלא לפסוק שום שאלה או דין תורה, כי הוא אוחז דרך אביו הק' זצללה"ה, וביקש ממני כמה פעמים שיקבל אותי למורה לישב עמו בביאקוויסק, וגם כל בני העדה שמצדו הסכימו מאד וביקשו ורצו ליתן לי כתב על שלשה [שני]ם. אמנם דרכי לברוח מן המחלוקת, ומכ"ש שלא לכנוס למחלוקת, ע"כ מנעתי...". בהמשך המכתב הוא מסביר איך התגלגל מסיפור זה, המצב הנוכחי שגבאי ארץ ישראל (שהיו קשורים לאנשי צאנז בביקובסק) לא מוכנים לאשר לו תמיכה כספית בעת עלותו לארץ ישראל.
רבי שמואל זנויל קאליך (נפטר בצפת תרמ"ג), בנו של רבי ישעיה זלמן אב"ד איסטריק (עיירה סמוכה לליטוביסק, גליציה), שהיה חתנו של האדמו"ר רבי שמואל זנוויל בעער אב"ד איסטריק (תלמיד החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ, נפטר תקפ"ו). אשתו מרת פריידא קאליך (נפטרה בצפת תרס"ט), היתה נינת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר", שכן אמה הרבנית מטורקא, היתה בתו של רבי משה שיינפלד, חתנו של רבי צבי אלימלך מדינוב.
דף [2 עמ' כתובים]. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. נייר מכתבים כחול ודק, עם קמטים ובלאי, קרעים בשוליים עם חסרון טקסט.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג