דף גדול, עם חידושי תורה על מסכת חולין, בכתב-יד אשכנזי. כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם הוספות ומחיקות. [ראשית המאה ה-19].
כתב היד זהה לכתב-ידו של הגאון רבי אהרן פולד (פולדא), מרבני פרנקפורט דמיין [ראה צילום מצורף, להשוואה].
רבי אהרן פולד (תקנ"א-תר"ח), תלמיד בעל ה"הפלאה" וחבר בית-הדין בפרנקפורט, יחד עם רבי זלמן טריר ורבי בער אדלר. המהר"ץ חיות כותב עליו בספרו מנחת-קנאות: "הרב הגדול החסיד הישיש מו"ה זלמן טריער אבד"ק פפד"מ, ועמו שני גדולי הדור, הרב הגדול ר' אהרן פולד והרב הגדול מוהר"ר בער אדלער". התכתב רבות עם רבי עקיבא אייגר ועם ה"חתם סופר" [שהיה שולח באמצעותו מתנות לאמו שהתגוררה בפרנקפורט], ועוד. מגדולי הלוחמים ברפורמים בדורו. מספריו: "בית אהרן" שו"ת והגהות, והערות לספר "שם הגדולים".
דף 33 ס"מ. [2] עמ' כתובים. נייר איכותי ודק. מצב טוב. סימני קיפול.

צרור גדול של דפים בכתב-יד, רשימות בכתב-ידו של הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת. [ליטא, תר"נ-תרס"א בקירוב]. כולל דף אחד משנות ילדותו [תר"כ בקירוב].
טיוטות למכתבי שו"ת ומכתבי השגות והערות לספרים ולקונטרסי חידושי תורה שנשלחו אליו, רשימות לדרשות, מכתב חתום משנת תרס"א לראשי ישיבת "עץ חיים" בירושלים אשר מינו אותו לנשיא הישיבה, ועוד.
בין הדפים: "הערות על ספר אהבת חסד לידי"נ הררי"מ הכהן שי'" [לידיד נפשי הרב ר' ישראל מאיר הכהן שיחיה - בעל ה"חפץ חיים"]; הערות על ספר "זכר יהוסף" שכנראה נשלחו "להגהמ"ח [להגאון המחבר] שליט"א"; הערות שכתב בקיץ תרנ"ז "בכפר אזארסקע", על ה"קארעקטין" [גליונות הגהת הדפוס] של ספר "חסדי יהונתן"; הערות לספר "בן הימין" שנשלח אליו בחורף תרנ"ט לקבלת הסכמה [ההערות שבכת"י שונות מההערות שצירף האדר"ת להסכמתו שנדפסה בספר "בן הימין", וורשא, תרנ"ט - ראה צילום מצורף]. רוב הדפים הם רשימות שלמות ולא קטעים חלקיים ממחברות.
מעניין וחביב במיוחד הוא אחד המכתבים שנכתב [כנראה כתגובה לקונטרס שקיבל ובו הערות על חידושיו], ובו מגלה האדר"ת מעט מדרכי לימודו. הוא מתנצל בענוה על טעות שנמצאה בדבריו [מרוב גאונותו]. הוא משבח את הכותב שאיני מאמין לשום מוּבָאָה מבלי לעיין במקורה, ומאשים את עצמו בכך שהוא מאמין למחברים, והוא מאמין אפילו לעצמו... וסומך על זכרונו, כי מרוב חולשה "כבד עלי הטורח לילך משולחן כתיבתי עד מגדל [ארון] הספרים בַּעֵבֶר השני מחַדְרִי...". הוא משבח את הכותב על כך שאינו מאמין לדברי זולתו מבלי לבדקם - "מלאה כל בָּתֵּי-נפשי עונג, על טבעו אשר לא יאמין לזולתו והוא תָּר אחרי כל, ומאד צָדַק בזה. ואני מטבעי איני כן, ועוד יותר כי גם לעצמי אני מאמין גם כן, ולא טוב הוא לסמוך על עצמי". בהמשך המכתב הוא מביא טעויות בציטוטים לא מדויקים שקרו לו בעבר, וטעויות דומות שאירעו לגדולי גאוני הדורות, כדוגמת "הגאון הבקי שבבקיאים", רבי ישעיה ברלין בעל "מסורת הש"ס" ועוד, שארע להם שסמכו על זכרונם האדיר, ולא טרחו לעיין בפנים, ולכן נלכדו במוקש השגיאה. בסיום הדברים כותב האדר"ת בענוה-יתירה על עצמו: "וכל שכן ליתוש כמוני נגד הארי החי... עוול גדול הוא לסמוך על עצמי. אמנם תמיד אני אנוס ל"ע מרוב טרדות וממיעוט בריאות... שאני אץ וממהר לכתוב, אחרי אשר נלאיתי לחכות על זמן פנוי לעיין כראוי ולא עלתה בידי...". [מכתב זה נדפס בספר "אדרת אליהו" לתולדות האדר"ת, עמ' קפו-קפז].
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת (תר"ה-תרס"ה, 1845-1905) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. "עילוי" מחונן, אשר נודע מילדותו באהבת הלימוד והתמדתו. בגיל צעיר כבר צמח לגאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים בכח שכלו וזכרונו המופלאים. עודו רך-בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. כשנתיים וחצי לאחר שקיבל את התפקיד נפטר בשנת תרס"ה בגיל שישים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. חתנו הוא הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, שלימים עלה לארץ לכהן כאב"ד יפו, ובשנת תרפ"א עלה לכהן על מקום חותנו ברבנות ירושלים, ונתמנה למשרת הרב הראשי לארץ ישראל.
למרות חולשת גופו, המחלות וקושי הראיה, מהם סבל האדר"ת מילדותו, עָמַל בתורה יומם ולילה, כשהוא כותב בקיצור-רב ובראשי-תיבות את פניני חידושיו הגאוניים, על מחברות מסודרות ודפים מזדמנים. הותיר אחריו יבול תורני מבורך של מאות חיבורים, אשר רובם עדיין לא נדפסו, וחלקם אבדו במשך השנים.
21 פריטים, הכוללים כ-56 עמ' כתובים. גודל ומצב משתנים. מצב טוב-בינוני עד בינוני-גרוע.

צרור כתבי-יד, טיוטות תשובות הלכתיות וחידושי תורה, מהגאון רבי מאיר סטאלוויץ - הרב מחסלאוויץ, מחבר הספר "מבית מאיר". [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב].
כולל מכתב ארוך (4 עמ'), בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה חסקין, אודות התבססותו בארץ, הצלת יהודים מרוסיה ודברי תורה בהלכות שביעית. רחובות, תמוז תרצ"ג [1933].
הגאון רבי מאיר סטלביץ (תר"ל-תש"ט, אוצר הרבנים 12917), מגדולי רבני ליטא ורוסיה ומגדולי הרבנים בירושלים. תלמיד רבי אלכסנדר משה לפידות. כיהן ברבנות בערים שונות, ביניהן שעביז (עיר המחוז של פלך ויטבסק) וחסלביץ. בשנת תרצ"ב עלה לירושלים ונתמנה לרבה של שכונת זכרון משה וסביבותיה. הדפיס בחייו ארבעת חלקי ספרו "מבית מאיר - חקרי הלכות", בסוגיות שונות.
הגאון רבי משה חסקין (תרל"ב-תש"י, אוצר הרבנים 14708), מתלמידיו ומקורביו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור וה"חפץ חיים". כיהן כ-15 שנה כרב בקרקינובה, שם עמד בראשות ישיבת מכינה לישיבת סלבודקה. בשנות המלחמה עבר לכהן כרב בפרילוקי. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג (1933) והיה מחשובי הרבנים בירושלים.
[18] עמ' כתובים. גודל משתנה, 20-22 ס"מ. מצב טוב.

צרור גדול של קונטרסים ודפים בכתב-יד. דרשות בעברית ודרשות בגרמנית (באותיות עבריות), חידושים על שולחן-ערוך, ועוד. כתיבה אשכנזית [הונגריה, המאה ה-19].
רוב כתבי היד שלפנינו הם בכתב-ידו של רבי מאיר ציפסר. בין הדרשות: דרשות לשבת תשובה ולמועדי-השנה מהשנים תר"י-תר"ל, שנאמרו ברעכניץ ובשטול-ווייסנבורג, וביניהן: דרשה לשבת חנוכה שנאמרה בשנת תרי"ב ונאמרה שוב ברעכניץ בשנת תרכ"ב; "הספד על מיתת הרב ... מה"ו ליב קעניגסבערגער זלה"ה" ונוסח הזכרת נשמות לפטירתו [הרב יהודה ליב קניגסברגר תלמיד ה"חתם סופר", רבה הראשון של קהילת שטיינאמאנגר (סומבטוהלי, Szombathely) שנפרדה מקהילת רעכניץ ונעשתה לקהילה עצמאית בשנת תק"צ. נפטר בי"א טבת שנת תרכ"ב 1861]; אגרון מכתבים מעניין וטיוטות מכתבים. בין טיוטות המכתבים שלפנינו: אגרת פולמוסית חדת-לשון נגד רבני נ"ש [ניקלשבורג] ואובן [בודפשט], בענין כשרות בתי התפילין.
רבי מאיר ציפסר (תקע"ה-תר"ל 1815-1869), כיהן כרב העיר שטול-ווייסנבורג (סעקעש-פעהערוואר, הונגריה), ומשנת תרי"ח בערך עבר לכהן כאב"ד רעכניץ (רוהונץ Rohonc - Rechnitz). נודע בשל קונטרסו "מי השלח" (אופן 1853) בו יצא להכשיר גט שסידר ויצאו עליו עוררין. נגדו יצא אז בפולמוס רבי גוטליב פישר [שלימים היה רבה של הקהלה האורטודוקסית הקטנה בעיר], בספר "דלתים ובריח", וינה תרט"ו (על הפרשה ראה: י' כ"ץ, הקרע שלא נתאחה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 68-65).
למעלה מ-100 דף כתובים. גודל ומצב משתנים.