קופסת עץ ואבן ממחנות המעצר בקפריסין, [סוף שנות ה-40].
קופסת עץ מלבנית. על המכסה - לוחית אבן עליה סותתה ספינה בלב ים, וסביבה מסגרת ועיטורים. על אחד העיטורים נחרט "קפריסין". על דפנות הקופסה לוחיות אבן מסותתות, עם עיטורים גיאומטריים.
גובה: 8 ס"מ, אורך: 14 ס"מ, רוחב: 20 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בעץ. פגמים ושברים באבן (מספר שברים חסרים). חריטה בבסיס הקופסה.
מקור: אוסף ווילי לינדוור.

קופסת אבן, ממחנות המעצר בקפריסין, 1948.
קופסה בצורת לב. בצדו החיצוני של המכסה סותתה סלסלת פרחים, ומשני צדיה האותיות ב' ו-ע'. בצדו הפנימי של המכסה חרוטה הקדשה: "למזכרת נצח מאת הירש זיגמונט וסוניה / קפריסין 1948.IX.29". לצד ההקדשה, בתוך מסגרת בצורת מעוין, משובץ תצלום - דיוקנהּ של סוניה הירש.
גובה: 3 ס"מ, אורך: 10 ס"מ, רוחב: 11 ס"מ. מצב טוב. שפשופים ופגמים קלים.
מקור: אוסף ווילי לינדוור.

אלבום ובו 16 תצלומים ממחנות המעצר בקפריסין. [1949 בקירוב].
תצלומים קבוצתיים, המציגים את הווי החיים במחנות המעצר: חדר האוכל, סדנאות המלאכה (באחד התצלומים מציגים סתתי האבן החובבים את עבודות האבן שיצרו במחנה), תיאטרון בובות, ועוד. בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית מודבקת גלויה מצולמת עם הכיתוב "מזכרת מגרוש קפריסין תש"ט".
בחזית הכריכה לוחית אבן מסותתת - איור ספינה בלב ים והכיתוב "קפריסין תש"ח".
תצלומים 8.5X6 ס"מ בקירוב. אלבום 21X13 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
מקור: אוסף ווילי לינדוור.

"על הסף", שבועון תלמידי ובוגרי הסמינריון למדריכים של הג'וינט על שם פנחס רוטנברג בקפריסין. קפריסין, 1948-1949. גליונות א'-כ"ה (לא נדפסו גליונות נוספים).
בגיליונות חומר רב על החיים במחנות, מאמרים על ענייני השעה, דיווחים על הנעשה בארץ ישראל ודברי תרבות וספרות המשקפים את חיי הרוח במחנות. איורים רבים בגוף העיתונים. סמל השבועון - זוג ידיים מושטות ללחיצה מחוף קפריסין אל חוף ישראל, מקושט בגיליון השחרור באיור אנייה המפליגה לארץ ישראל.
"כנאצים שם - במחנות ההשמדה בטרנסניסטריה, כן הבריטים כאן - במחנות ההסגר, רוצים להטיל עלינו את היאוש... הם אינם מצליחים... האוויר הארצישראלי קרוב מדי הנה, והוא לא ירשה זאת" (מתוך גליון כ"א).
8-30 עמ' בחוברת (חלק מהגליונות כפולים), 31.5 ס"מ. אגודים באמצעות סוגר מתכת. מצב בינוני. כתמים, בעיקר בגליון האחרון. חותמות. נקבי-תיוק. קרעים בשולי הדפים. נקבי תילוע.
מקור: אוסף שלמה שבא.

סדר העבודה לשבתות השנה ומועדי מקרא קדש כמנהג קהל בית חדש אשר בהמבורג / Ordnung der öffentlichen Andacht für die Sabbath und festtage des ganzen Jahres, nach dem Gebrauche des Neuen Tempel Vereins in Hamburg. הוצאת זעקל פרענקל ומאיר ברעסעלויא (S.I. Fränkel und M.I. Bresselau), המבורג, 1819. עברית וגרמנית.
הסידור הרפורמי הראשון בעברית.
ניצניה של היהדות הרפורמית הופיעו בגרמניה ובמרכז אירופה בסוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19. מי שנחשב לאחד ממבשרי הרפורמה הוא ישראל יעקובסון [אשר לו מוקדש בדפוס הסידור שלפנינו], בנקאי ואיש עסקים יהודי-גרמני אשר עמד בראש הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה (מוסד שלטוני לניהול ופיקוח ענייני יהדות וסטפליה שבגרמניה), ובתפקידו זה הנהיג שינויים בסדרי-תפלה ובטקסים היהודיים. בשנת 1810 נעשה נסיון ראשון להקמת בית כנסת רפורמי בעיירה זסן שבאיזור הנובר, אך הוא היה קצר מועד. ב-1815 פעלו מניינים בבתים פרטיים בברלין, בהם הונהגו תפלות מקוצרות, עם קטעים בגרמנית, שירת מקהלה ונגינת עוגב.
בהמבורג נוסדה קהילה רפורמית ב-1817, וב-1818 נחנך בעיר "ההיכל" - בית הכנסת הרפורמי הראשון. ב-1819 נדפס שם הסידור שלפנינו - סידור "מתוקן" אשר הכיל לראשונה שינויים עקרוניים בנוסח התפלה העברי. בין היתר, הושמטו ממנו הקטעים המבקשים את שיבת-ציון. התפלות ב"היכל" והסידור עוררו מיד התנגדות עזה בקרב המנהיגות הרבנית, ובתגובה להם פורסם הספר "אלה דברי הברית" המכיל תשובות הלכתיות מגדולי רבני אירופה, הפוסקים כי התיקונים בסדרי התפלה אסורים מכל וכל.
בסוף הסידור נכרך עלון בן ארבעה עמודים, מטעם הנהלת אגודת "ההיכל" (Die Direction des Neuen-Tempel- Vereins) הנושא את הכותרת "Bekanntmachung" [הודעה], ובו נדפסו נהלים הנוגעים להתנהלות השוטפת בבית הכנסת ונהלים בזמן התפילה (בין היתר נהלים הקשורים לשירת המקהלה, מתן תרומות, אזכרת נשמות, טקס הקונפירמציה, ועוד).
X, 356, 65-108,י [4] עמ', 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וקרעים. נייר דבק בכמה דפים. כמה דפים משוקמים בהדבקת נייר. שדרה חסרה. כריכה מנותקת. הקונטרס הראשון ועשרת הדפים האחרונים מנותקים חלקית. חותמות. רישום עט בעמוד השער העברי.