1. ["השבוי"], סיפור בכתב ידו של ס. יזהר. אלול תש"ח [ספטמבר-אוקטובר 1948].
מסיפוריו הידועים ביותר והחשובים ביותר של ס. יזהר, אשר פורסם בעצם ימי מלחמת העצמאות, ומגולל את סיפורו של רועה צאן פלסטיני שנפל בשבי חיילי צה"ל במהלך מלחמת העצמאות, ואת לבטיו המוסריים של החייל השומר עליו. הסיפור ראה אור לראשונה בכתב העת "מולד", בעריכתו של אפרים ברוידא. [25] דף, 18.5 ס"מ. הדף הראשון חסר.
2-9. ארבעה מכתבים בכתב ידו של ס. יזהר, ממוענים אל אפרים ברוידא, וארבעה העתקי-מכתבים מברוידא אל יזהר, 1948-1949.
ביניהם - המכתב שצירף יזהר אל כתב היד של "השבוי": "הרי לפניך ספור שלי... יודע אני כי תנאי כתיבה במחנה צבא בשעות שאינן יום ואינן לילה, נתנו אותותיהם הן בשלמות הספור ובצורתו, והן בכתב היד..." וכן מכתב התגובה הראשון של ברוידא אל יזהר: "רב-תודות לך על 'השבוי'. קראתיו אך פעם אחת, ומאד שמחתי בו. הוא מלא הלך-נפש, ועצב נוקב מתחת למראית-עין זו של גברתנות חיילית... שמחתי בו... לפי שהוא שואב ממה שעובר עלינו ועל נפשנו בימים אלה - ומשנה שמחה שמחתי בו לפי שהוא עושה זאת לא על דרך ההשתבחות אלא מתוך יחס של בקורת".
10. "הדור הצעיר: פניו ופנימו" - טיוטת מאמר פוליטי-חברתי מאת ס. יזהר, [1960]. מודפסת במכונת כתיבה, עם תיקונים רבים בכתב יד. חלק מהתיקונים נעשו בידי יזהר. 19 דף. מצב טוב. קמטים וכתמים, מעט קרעים.
11-15. ארבעה מכתבים בכתב ידו של ס. יזהר, ממוענים אל אפרים ברוידא, והעתק-מכתב מאת ברוידא, ממוען אל יזהר, 1957-1960 בקירוב. המכתבים עוסקים בענייני ספרות.

טיוטת-שיר ושני מכתבים בכתב ידו של המשורר אברהם חלפי.
1. "דומני כי יש לךְ תֻּכִּי בביתךְ". טיוטת שיר בכתב יד, עם תיקונים. [1958].
2-3. שני מכתבים בכתב ידו של חלפי. ממוענים אל עורך כתב העת "מולד", אפרים ברוידא, ועוסקים בהגהות לשירו הנ"ל.
4. העתק-מכתב ששלח ברוידא לחלפי ובו הצעות לתיקונים ושינויים קלים בשיר.
גודל משתנה. מצב כללי טוב. טיוטת השיר מוכתמת ומקומטת.

21 כרכים ומחברות, עם יומניו האישיים של המלחין והפסנתרן גבריאל גראד. ליטא, ברלין וארץ ישראל, 1919-1950. יידיש ועברית, מעט גרמנית.
גבריאל גראד (Gabriel Grad) נולד בעיירה ריטובה (ליטא) ב-1890. בשנים 1909-1914 למד בבית-הספר הגבוה למוסיקה בברלין קומפוזיציה, פסנתר וניצוח. בשנות לימודיו בברלין הופיע בנגינת פסנתר בקונצרטים וניגן מיצירותיו למוסיקה יהודית.
ביקטרינוסלב יסד מקהלה ליד ה"קולטור-ליגע" היהודית. בשנים 1920-1922 פעל בקובנה כמייסד וכמנהל בית-ספר למוסיקה עברית וקלאסית, ועמד בראש המוסד של החברה לאמנות יהודית "קונסט-וינקל" כמדריך מוסיקלי ומנצח המקהלה; היה המנהל המוסיקלי באגודה היהודית להיסטוריה ולאתנוגרפיה. משנת 1920 היה חבר באגודת הקומפוזיטורים הגרמנית. בשנים 1922-24 פעל בברלין, שם יסד את השלישיה הקאמרית היהודית בהשתתפות הפרופסורים אלפרד ויטנברג (Alfred Wittenberg) (כנור), פליכס-רוברט מנדלסון (Felix Robert Mendelssohn) (צ'לו). בסוף 1924 עלה לארץ ישראל עם רעייתו רחל ועם בנו בנהטוב-זאב (שנקרא כך על שם בטהובן) והשתקע בתל-אביב. יחד עם מורים במקצוע יצר את הקונסרבטוריון "בנהטוב" והוסיף לחבר יצירות, להופיע, לארגן קונצרטים וללמד. הלחין שירים רבים משל ביאליק, וכן את המנון נמל תל אביב.
ביומנים מוזכרים נושאים הקשורים ליצירתו המוזיקלית, להקמת הקונסרבטוריום "בנהטוב" והקונצרטים שיזם מיצירותיו, לחייו בארץ ישראל ובתל אביב, לאמונתו הנלהבת בציונות, ומאוחר יותר לשנאתו היוקדת לנאצים, זעמו על השואה ותשוקתו לנקם.
ביומנים נזכרים, בין היתר, ביאליק, טשרניחובסקי, בוריס שץ, וכן אירועים בחיי הישוב והעם היהודי, דוגמת פרעות תרפ"ט והמרד הערבי, עליית הנאצים בגרמניה, מלחמת העולם השניה והשואה.
במספר יומנים נכללים חומרים נוספים - פרקים אוטוביוגרפיים, ליברית של יצירות, תוים של שירים וקטעים קצרים מיצירות, העתקי מכתבים שכתב, רשימות הוצאות של הקונסרבטוריון שפתח בתל אביב, ועוד; מצורפות חוברות ודפי תוים עם יצירותיו (בדפוס).
מצב בינוני-טוב. בלאי וקרעים. מעט נזקי עש. היומנים אינם רצופים ואפשר כי חסרות מספר מחברות.

שני ספרי שירה מאת דבורה פוגל.
1. אקאציעס בליען, מאנטאזשן [פריחת האקציה, מונטאז'], דבורה פאָגעל. הוצאת POL, ורשה-למברג, 1935. יידיש. מלווה איור מאת Henryk Streng. בפתח הספר הקדשה בכתב ידה של פוגל, לכבוד א. שווארץ (למברג, 1935). 74 עמ', [2] דף, 22 ס"מ. מצב טוב. נייר דבק מודבק על השדרה. הערות וסימונים רבים בעט.
2. טאָג-פיגורן - לידער [צורות-יום - שירים], דבורה פאָגעל. הוצאת "צושטייער", למברג (לבוב), 1930. יידיש. מלווה ארבעה איורים מאת האמן הפולני-היהודי ה. שטרענג (Henryk Streng). [2] דף, II, 72, [2] עמ' + [4] לוחות-איורים, 21 ס"מ. מצב טוב. הכריכה ודפי הבטנה פגומים מעט ורופפים.