תג-עובד ממפעל האמייל Rekord בקראקוב - המפעל אשר הושכר בידי אוסקר שינדלר בשנת 1939 ואשר באמצעותו הציל שינדלר אלפי יהודים פולנים מידי הנאצים. [קראקוב, 1937-1939 בקירוב].
תג מתכת עגול, צבוע כתום, עם הכיתוב Rekord ומספר הזיהוי 7533. בצדו האחורי סיכה.
עם כיבוש פולין בידי הנאצים, בשנת 1939, הפכה העיר קראקוב למוקד משיכה ליזמים גרמנים שביקשו לנצל את האפשרויות הכלכליות החדשות בשטח הכבוש. אחד מאותם יזמים היה אוסקר שינדלר, אשר הגיע לעיר זמן קצר לאחר כיבוש פולין והשתלט על מפעל לייצור כלי אמייל אשר היה קודם לכן בבעלות יהודית. אז גם שינה את שם המפעל מ-Rekord ל-Die Deutsche Emailwarenfabrik ("מפעל האמייל הגרמני"). תוך זמן קצר הפך שינדלר את המפעל לעסק מצליח. המפעל סיפק ציוד מטבח לצבא הגרמני, והביקוש הגבוה תרם לשגשוגו. בשנת 1942 כבר הועסקו במפעל כ-800 עובדים, מתוכם כ-370 יהודים. רדיפת היהודים והטרור שהופעל נגדם לעיני כל באותה תקופה, חוללו שינוי אצל שינדלר, והוא החל לפעול להצלת יהודים. לשם כך ניצל את מעמדו של מפעל האמייל כמפעל חיוני למאמץ המלחמתי - מעמד שאפשר לו לקבל את הגנת רשויות הצבא, עמן חתם על חוזים, וכן אפשר לו לגייס עוד ועוד עובדים יהודים מן הגטו, כדי שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו החוזיות. כאשר עובדיו היהודים עמדו מול סכנת גירוש ושילוח, הצליח, במאמצים רבים, לקבל עבורם פטור. שינדלר נחקר מספר פעמים בשל חשד להתנהלות בלתי הולמת ולהעדפה של יהודים, אך בכל פעם שוחרר וחזר לפעול להצלת יהודים. בשנת 1943 נפגש שינדלר עם ישראל קסטנר ועם שמואל שפרינגרמן ומסר להם דיווח מפורט על ההשמדה בפולין ובאושוויץ בפרט.‏ בשנת 1967 הוכר שינדלר על ידי "יד ושם" כ"חסיד אומות העולם"‏. סיפורו התפרסם בסרטו של סטיבן ספילברג "רשימת שינדלר" אשר זכה בפרס ה"אוסקר" לסרט הטוב ביותר לשנת 1993.
קוטר: 37 מ"מ. מצב טוב. קילופים בצבע.

תעודה רשמית מטעם המחלקה לאינטרסים זרים של שגרירות שווייץ בבודפשט, אשר ניתנה ל-Jeno Schuk, ומאשרת כי יש בבעלותו דרכון שוויצרי תקף. חתומה בחותמת "Legation de Suisse, Budapest" [צירות שוויץ, בודפשט]. בודפשט, אוקטובר 1944. גרמנית והונגרית.
עם כיבוש הונגריה בידי הנאצים בשנת 1944, מנהל המחלקה לייצוג האינטרסים הזרים של צירות שוויץ בבודפשט, קרל לוץ, החל לפעול בנחרצות להצלתם של יהודי בודפשט. בין היתר, ניפק "כתבי חסות" שוויצריים ליהודים בעלי סרטיפיקטים. לאחר משא ומתן עם פקידים נאצים בדרג גבוה, ובהסכמת השלטונות ההונגרים, ניפק כ-8000 כתבי חסות - אחד לכל בעל אשרת עלייה. בהמשך, החיל את כתבי החסות על כל משפחתו של בעל הסרטיפיקט, וכך כ-30,000 יהודים זכו להיכלל תחת הגנת כתבי החסות. בנוסף התנהלה עבודת זיוף של אלפי כתבי חסות על נייר שנגנב ממשרד האס-אס. בשנת 1964 היה לוץ בין הראשונים לזכות בתואר "חסיד אומות העולם" על ידי "יד ושם". [1] דף, 29 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ופגמים קלים. רישום בעט.

שני מכתבים ממזכיר "ועד ההצלה" בני-יורק, הרב יעקב קרלינסקי. מודפסים על נייר מכתבים רשמי של "ועד ההצלה" וחתומים בדפוס. ניו-יורק, פברואר-מרץ 1945. אנגלית.
שני המכתבים נכתבו בתגובה למכתביו של אדם אשר ביקש למצוא פרטים אודות קרובת משפחתו, ניצולת גטו טרזיינשטט. בשני המכתבים כותב מזכיר "ועד ההצלה" כי אין ביכולתו לספק את המידע המבוקש.
בגב אחד המכתבים טיוטת מכתב בכתב-יד, מאת אדוארד הורוויץ (Edward Horwitz), ובה פניה נוספת אל "ועד ההצלה" בבקשה לקבלת מידע אודות אחותו, Hermine Goldbaum.
[2] דף, 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

17 תצלומים. אירופה, [המחצית השניה של שנות ה-40].
ביניהם: חמישה תצלומים בגודל גלויה מבית הספר של הועד היהודי בנובה רודה (Nowa Ruda, Neurode) שבפולין; שלושה תצלומים קטנים ממחנה הפליטים פרנוולד (Fernwald), ביניהם מטקס יום השנה לרצח קדושי רובנו; שני תצלומים מסוסנוביץ' - קבוץ בנות אגודת ישראל ותלמוד תורה; תצלומים מצ'נסטוחוב; תצלומים מזאלפלדן (Saalfelden) אוסטריה; תצלום של כינוס לזכר נרצחי העיר כלם (חלם); גלויה של הג'וינט ממחנה קיץ לילדים ב-Swider פולין, ופריטים נוספים. גודל ומצב משתנים.