כתב-יד, מאמרי חסידות חב"ד, מהאדמו"ר הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי "האדמו"ר הזקן". [רוסיה-פולין, אחרי תקס"ב 1802 - כפי הנראה מחברת זו נכתבה בחיי האדמו"ר בעל ה"תניא", שנפטר בטבת תקע"ג 1812].
בדף פה/1 מאמר "משבת שבועות תקס"ב לפ"ק". ובצידו רישום בכת"י מאוחר יותר "נדפס בלק"ת במדבר" [בשנת תקס"ב 1802 חל חג השבועות במוצאי שבת פרשת במדבר]. בצידם של חלק מהמאמרים, נרשמו המקומות, בהם נדפסו אח"כ מאמרים אלו, בספריו של האדמו"ר הזקן: אגרת הקודש, ליקוטי תורה, תורה אור ועוד. הגהות נוספות בכת"י בשולי הדפים ובין השורות.
קא דף. 20 ס"מ. נייר משתנה, לבן וכחול. מצב בינוני, בלאי ונזקי עש, כתמים. לא כרוך.

ארבעה ספרי חסידות חב"ד שנדפסו בשנגהאי (שנחאי), חותמות וחתימת ידו של רבי אברהם איגר האדמו"ר מלובלין-בני ברק:
* ספר צמח צדק - פסקי דינים, על ארבעה חלקי שו"ע. נדפס ע"י "תלמידי ישיבת תומכי תמימים בשנגהי". [שנחאי, תש"ו 1946]. במהדורה זו [בעמ' 138 שבסוף חושן משפט], מופיע הנוסח בו הוא כותב על דברי הגר"א: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" - [במהדורה הבאה שנדפסה במינכן [תש"ט 1949], צולם דף זה מעותק אחר, בו הוחלפה לשון הקושיא על הגר"א, לנוסח "ואינה תשובה". הגאון רבי יצחק הוטנר שם-לבו לשינוי זה והתכתב בענין עם הרבי מליובאוויטש - ראה אודות כך במאסף "ישורון", כרך כ, עמ' תשצ-תשצג, הערה 14].
* ספר תורת חיים, על התורה. בראשית. הוצאת סניף קה"ת בשנגהאי, עם הקדמת הרבי מליובאוויטש רבי "מנחם שניאורסון". שנחאי, תש"ו [1946].
* ספר אמרי בינה, על קריאת שמע, ציצית ותפילין, מאת האדמו"ר "האמצעי" רבי דוב בער שניאורסון, הוצאת סניף קה"ת בשנגהאי, עם הקדמת הרבי מליובאוויטש רבי "מנחם שניאורסון". שנחאי, תש"ו [1946].
* כרוך עם: ספר פירוש המלות - מהדורא בתרא. הוצאת סניף קה"ת בשנגהאי, עם הקדמת הרבי מליובאוויטש רבי "מנחם שניאורסון". שנחאי, תש"ו [1946].
4 ספרים ב-3 כרכים, גודל ומצב משתנה. בכרך "פסקי דינים" חתימת יד-קדשו של רבי "אברהם איגר". בכל הכרכים חותמות: "אברהם איגר - בהר"ש זצ"ל, נכד הרה"ק מלובלין זי"ע".
האדמו"ר מלובלין רבי אברהם איגר (תרע"ד-תשס"ג 1914-2002), בנו של הגה"צ רבי שלמה אלעזר (בנו של האדמו"ר רבי אלטר עזריאל מאיר אייגר מלובלין), איש צדיק חסיד ועניו, תלמיד חכם וגאון מופלג. למד בישיבת "חכמי לובלין", ובמאורעות מלחמת העולם השניה, גלה עם משפחת אדמו"רי אמשינוב, לוילנא, ליפן ולשנחאי. שם שהה יחד עם רעיו מתלמידי ישיבת יח"ל. לאחר השואה הגיע לצרפת ועלה לארץ ישראל בשנת תש"ט. בעצת גדולי האדמורי"ם (האדמו"ר רבי אהרן מבעלז והריי"צ מליובאוויטש) וגדולי הדור (החזון איש והרב מטשיבין), עלה למלא מקום אבותיו כאדמו"ר מלובלין בעיר בני ברק. עסק בתורה בהתמדה רבה, תפילותיו היו במסירות נפש, וכיתת את רגליו לעסוק בגמילות חסדים עם הכלל והפרט. חתנו הוא האדמו"ר מאמשינוב שליט"א בירושלים.

מכתב בחתימת "האדמו"ר הריי"ץ" [רבי יוסף יצחק שניאורסון] מליובאוויטש. ברוקלין, תש"ח [1948].
מודפס במכונת כתיבה על נייר רשמי, עם חתימת יד קדשו. ברכות לאשה ללידה קלה, ולבריאות האם וכל משפחתה.
21 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, סימני קיפול, בלאי וקמטים.