כתב-יד, פנקס הצדקה של קהילת מיראטיץ (Mirotice, צ'כיה), תר"ז-תרמ"ז (1847-1887).
כרך עבה בפורמט צר וארוך. כרוך בכריכת עור חדשה ומפוארת.
הפנקס כולל אלפי רישומים על תרומות והכנסות מכספי צדקה שונים. הרישומים כוללים תיעוד מעניין של תקופה בת ארבעים שנה בחיי הקהילה, כולל שמות גברים ונשים ואירועים שונים. ביניהם: סדרי מכירת המקומות בבית הכנסת, קניית אתרוגים, חלוקת כיבודים בעליות לתורה, ועוד.
הפנקס כרוך בחוט פנימי, שחתום בסופו בחותם שעווה של הקהילה (כפי הנראה, כדי למנוע אפשרות של תלישה או הוספה של דפים לפנקס). במספר מקומות נכתב שמו של הסופר "אני שמשון וייזל".
כרך עבה. 298 עמ' כתובים בעברית ויידיש. כ-30 עמ' בגרמנית. גובה: 48 ס"מ. רוחב: 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה מפוארת, עם שרוכי קשירה.

ליטוגרפיה - דיוקן רבי זקיל ליב ווֹרמסֶר "הבעל שם ממיכלשטאט". [צרפת או גרמניה, המאה ה-19].
עם כיתוב: "תמונת הגאון הגדול הרב מה"ו זעקל ליב אב"ד ובעל שם דק"ק מיכלשטאדט יע"א", וכיתוב נוסף בצרפתית: "S. Loeb - Grand Rabbin Professeur a Michelstadt".
דף, 26X19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע משוקם.

אוסף מסמכים מגוון, קשור ברובו למשפחת לסקר בברסלאו (גרמניה), המאה ה-19.
בין המסמכים: * שטר "תנאים ראשונים" לאירוסי החתן אברהם ב"ר ליב לסקר והכלה מרת ריזל בת ר' מאיר כ"ץ גינסברג. ברסלאו, תקס"ח [1808]. * שטר "תנאים אחרונים" לנישואי הזוג הנ"ל. * הסכמים על נישואי הזוג ביידיש ובגרמנית. * הסכם שכירות בית ע"י אברהם לייבל לסקר. ברסלאו, 1810. גרמנית. * מסמך משפטי בגרמנית, בחתימת אברהם לייבל לסקר. ברסלאו, 1825. * תעודת חבר של אברהם לייבל לסקר, בחברת "אגודת אחים". ברסלאו, 1816. גרמנית.* תעודת חבר באגודת "חברא קדישא ביקור חולים וגמילות חסדים". ברסלאו, 1826. גרמנית. * "קאססע בערעכנונג" - דו"ח כספי של חברת "שובע שמחות". ברסלאו, תקפ"ה [1825]. * רשימת שמות חברים באגודה, ודו"ח ביידיש, החל משנת תקפ"ד. ברסלאו. * דפים עם רשימות גנאלוגיות ועוד. גרמנית.
20 פריטים. גודל ומצב משתנים.

פנקסים ופריטי נייר מקהילת יאנינה, יוון: * שני פנקסי שוברים של "כוללות עיר יאנינה", עם מילוי בכת"י (ביוונית). מהשנים 1924 ו-1929. * פנקס בפורמט צר וארוך, כתוב ביוונית (עם מספר מילים בעברית), [יאנינה], תרס"ז-תרס"ט (1907-1909). * פנקס תרומות, עם שמות בני הקהילה (בעברית). תרע"ט-תר"פ (1919-1920). * 25 מעטפות ריקות של "כוללות עיר יאנינה". * מספר פריטי נייר, ביניהם: פתק עם תיעוד בכת"י על שריפה שפרצה ביאנינה בשנת תרכ"ט (1869) ועל הנזק שנגרם ליהודים.
קהילת יאנינה (Ioannina), מן הקהילות היהודיות העתיקות ביוון, שבה התיישבו יהודים כבר לאחר חורבן בית המקדש השני. בניגוד לרוב קהילות יוון, שאימצו את נוסח התפילה הספרדי לאחר גירוש ספרד, שמרה קהילת יאנינה על הנוסח היווני המקורי, המכונה "רומניוטי" (או נוסח רומניא), המבוסס על הנוסח הארץ-ישראלי הקדום. רוב הקהילה נכחדה בשואה.
4 פנקסים, 25 מעטפות וכ-15 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

ארכיון ענק, מסמכים ומכתבים, מכתבי ראשי ישיבת טעלז ורבנים נוספים, תעודות דיפלומה ותעודות עיטורי כבוד, מסמכים אקדמיים, פספורטים ותעודות עליה. מחברות חידושי תורה ושיעורי יהדות, מכתבים משפחתיים ופרטיים, כרטיסי ביקור וניירת שונה. מעזבונם של ד"ר יצחק רפאל הלוי עציון-הולצברג, בנו רבי יוסף דוב הולצברג וכלתו מרת לאה שוחט-הולצברג.
האוסף כולל מכתבים בחתימת הגאון רבי אברהם יצחק בלוך ורבנים אחרים מראשי ישיבת טלז; כרטיס ביקור של אביו הגאון רבי יוסף ליב בלוך, עם מכתב ברכה (לא חתום): "ידידי הד"ר האלצבערג! יקבל נא תשורתי הדלה, לבֹאו לגור בתוכנו להצלחה, יהי נא אורה ושמחה תמיד בביתם, כברכת ידידם ואוהבם"; מכתב מרבי דוד פאייאנס, מרבני ביאליסטוק; מכתב מעניין מהרב הרצוג ומכתבים מעניינים מד"ר ליפשיץ מנהל סמינר "מזרחי" בירושלים; מכתב רבי שמשון אהרן פולונסקי הרב מטעפליק; ועוד מכתבי רבנים; מכתבים פרטיים רבים בעברית ובשפות שונות (רוסית, ליטאית, גרמנית ועוד).
מסמכים מאוניברסיטת חרקוב, תעודות דיפלומה ומסמכים אקדמיים רבים בליטאית (אחד מהם על קלף), מסמכים מאוניברסיטת בזל, תעודות קק"ל, תעודת יקיר העיר ירושלים ותעודת פרס תל אביב.
רבי יצחק רפאל הלוי עציון-הולצברג (תרמ"ה-תשמ"ב), נתייתם מאמו רלקה כשבועיים לאחר לידתו, גדל בבית סבו רבי חיים שמחה הלוי סולובייציק (תק"ץ בערך-תרפ"א, אחיו הצעיר של רבי יוסף דוב הלוי סולובייציק בעל "בית הלוי"), והיה לו כבן זקונים. (ראה עוד אודות רבי חיים שמחה ונכדו, בפריטים 259, 320). למד באוניברסיטת חרקוב, וקיבל תואר ד"ר למתמטיקה וביולוגיה. נישא לפייגא ציפורה ממשפחת יפה מקובנא. בשנת תרפ"א נקרא ע"י ראשי ישיבת טלז לייסד את הסמינר והגימנסיה לבנות "יבנה" בטלז, וכיהן כעשר שנים [לסירוגין] כמנהל הסמינר. חבר פרלמנט ב"סיים" הליטאי מטעם היהדות החרדית [אנשי "אגודת ישראל"]. לאחר מכן עלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, והיה מראשי מערכת החינוך הדתי בארץ. לימד בסמינר "מזרחי" בירושלים. ממייסדי ישיבת "הישוב החדש" בתל אביב ו"מדרשית נעם" בפרדס חנה. מפקח ראשי על בתי הספר של "המזרחי" במשרד החינוך ותפקידים נוספים. פירסם עשרות ספרים ומאמרים בשפות שונות [ראה ביבליוגרפיה בחומר מצורף].
בנו רבי יוסף דוב הולצברג זצ"ל, נולד תר"ע (-נפטר תש"ס בערך) ולמד בבחרותו בישיבת טלז. תלמיד חכם מובהק, ממקורבי הגאון הגרי"ז מבריסק והגאון רבי זליג ראובן בענגיס, והתכתב בדברי תורה עם הגאון רבי אלעזר מנחם שך. כיהן בהוראה בסמינר "בית יעקב" בירושלים. אשתו לאה לבית שוחט, למדה בגימנסיה "יבנה" בטלז ובאוניברסיטת בזל. לאחר עלייתה לארץ נישאה לרבי יוסף דוב, בנו של מנהל הסמינר, החתום בתעודותיה השונות (הנמצאות בארכיון שלפנינו).
מאות פריטים, בעברית ובשפות שונות (רוסית, ליטאית, גרמנית ועוד). גודל ומצב משתנה.