אוסף כרטיסי שנה-טובה אישיים, רובם מרבנים ואישי-ציבור.
אוסף מגוון, בחלק מהכרטיסים הוספות בכת"י. בין הרבנים: רבי אליעזר יהודא פינקל - ראש ישיבת מיר, רבי יוסף שלום אלישיב (שני כרטיסי שנה-טובה עם מילוי בכת"י לשנת תש"מ ושנת תשמ"ה), רבי משה הלברשטם - ראב"ד העדה החרדית, האדמו"ר רבי נפתלי הלברשטם מטשאקאווא-ירושלים, רבי בן ציון ברוק - ראש ישיבת נובהרדוק, רבי איסר יהודה אונטרמן - הרב הראשי לישראל, האדמו"ר רבי שלום רוקח ה"סיקאלער רבי", האדמו"ר רבי אהרן זילברפרב מקוידינוב-בוטושאן, הרב שמחה עלבערג - עורך "הפרדס", הרב ישעיה שניבלג אב"ד בני ראם, הרב זלמן פליטניק אב"ד ליברפול, ועוד.
בין אישי הציבור: הרב משה פרוש, זרח ורהפטיג, יוסף בורג, אורה נמיר, השופט יואל זוסמן - נשיא בית המשפט העליון, דוד תדהר, ועוד.
56 כרטיסי נייר מודפסים. גודל משתנה, מצב כללי טוב.

צרור מכתבים שנשלחו מאדמו"רי קרלין, משמשיהם ותלמידיהם - אל החסידים רבי אשר אלטיר הלוי ואל בנו רבי יהודה ליב גלויברמן מירושלים:
* מכתב קבלה וברכות מהאדמו"ר "הינוקא" רבי ישראל פרלוב. כתב יד סופר וחתימת יד קדשו "ישראל בהרב מהר"ר אשר ז"ל".
* מכתב בחתימת האדמו"ר רבי "אברהם אלימלך בהה"צ מהר"ר ישראל ז[צ"ל]", על גבי נייר מסמכים של אביו רבי "ישראל פערלאוו, סטאלין (פלך מינסק)".
* מכתב ברכות "החיים והשלום, בבריות גופא ונהורא מעליא, שפע ברכה פרנסה הרחבה והצלחה רבה בכל אשר תפנו". בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי משה מסטולין.
* מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יעקב פערלוו. ברוקלין ניו-יורק.
* שני מכתבים בשם האדמו"ר, מרבי "ישראל בנימין הלוי" [גלויברמן] - שכיהן כמשמש בקודש של אדמו"רי שלש דורות: רבי אהרן מקארלין, בנו רבי אשר מסטולין, ונכדו ה"ינוקא", [כשנפטר רבי אשר מסטולין, התמנה רבי ישראל בנימין לחונכו של האדמו"ר רבי ישראל, שהיה אז ילד קט כבן-ארבע].
* מכתב מעניין מאת רבי ליפא מרגליות [נאמנו ויד ימינו של האדמו"ר רבי יוחנן]. לוצק, [תשרי תרצ"ט 1938].
* מכתב מחצר הקודש בחו"ל, מאת רבי שלמה זלמן בריזל ליפשיץ.
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב) התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט, בחסידות קרלין הוא מכונה "הפרנקפורטר". השאיר אחריו ששה בנים וארבע בנות, רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין. - רוב צאצאיו נהרגו בשואה, הי"ד. הנצר היחידי מצאצאיו שנותר הוא בנו הצעיר האדמו"ר רבי יוחנן מלוצק ודטרויט (תר"ס-תשט"ז) - סבם של האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א.
האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקארלין (תרנ"א - נספה בשואה תש"ג, אנציקלופדיה לחסידות א', עמ' נז), בנו החמישי של רבי ישראל מסטולין וחתן דודו רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטופולי - המפורסם והידוע מבין ששת בניו של ה"פרנקפורטר". רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם אחיו האדמו"ר רבי משה מסטאלין עבר להתיישב ולהקים את חצר האדמו"רות בעיירה קארלין הסמוכה לפינסק והקים את ישיבת קרלין בלוניניץ. נספה בשואה הוא וצאצאיו.
האדמו"ר רבי משה פרלוב מסטולין (נספה בשואה תש"ב), בנו הרביעי של רבי ישראל מסטולין וחתן האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה. גאון מופלג בנגלה ובנסתר. לאחר פטירת אביו כיהן באדמו"רות בעיר סטולין בבית מדרשו של אביו. הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "בית ישראל", ופעל רבות בעניני חינוך, צדקה וישוב ארץ ישראל. הוא וכל צאצאיו נספו בשואה ובגולת רוסיה.
האדמו"ר רבי יעקב חיים פרלוב (נפטר תש"ו), בנו השלישי של רבי ישראל מסטולין וחתן רבי אברהם יהושע השל טברסקי מטשודנוב. בשנת תרפ"ג נקרא ע"י חסידי קרלין מארה"ב לבוא לניו-יורק, שם הקימו עבורו בית מדרש ודירת מגורים בברוקלין, רחוב רַאדְנִי סטריט 161. הנהיג את חסידי קרלין בארה"ב, שהתפללו בשלשה בתי-מדרשות בעיר ניו-יורק ובית מדרש נוסף בעיר דטרויט. נפטר (ללא צאצאים) ונקבר בדטרויט, ידוע בחסידות קרלין בשם ה"דעטרויטער רבי".
8 מכתבים, גודל ומצב משתנה. חלקם פגומים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק, אל האדמו"ר רבי יעקב ישראל רבינוביץ [מחרסון]. וורשא, "אור לארבעה עשר" תרצ"ב [1932].
נשלח לארץ ישראל. במכתב מוזכר בנו, רבי אברהם אלימלך, שכיהן לאחר השואה כאדמו"ר מגרודז'יסק בארץ ישראל.
האדמו"ר רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק (תרל"ד-תש"ב, אנצי' לחסידות ב', עמ' תקעח-תקעט), נכד האדמו"רים רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק ורבי יצחק מבוהוש. חתן האדמו"ר רבי אשר מסטולין. לאחר פטירת סבו האדמו"ר מגרודז'יסק בשנת תרנ"ב, נתמנה למלא את מקומו בהיותו בן 18. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה והנהיג שם חצר חסידית גדולה. מחבר "אמונת ישראל" ו"בינת ישראל". בתקופת השואה, שהה בגטו ורשה והמשיך שם בהנהגת החסידים. מקורביו ניסו להצילו וסידרו לו מסמכים מתאימים, אך הוא סירב לעזוב את חסידיו. נספה במחנה ההשמדה טרבלינקה, הי"ד.
28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים. קרעים זעירים בשוליים.

מכתב ביידיש, ברכת שנה טובה, וברכות רבות, בחתימת ידם של האדמו"רים מרחמסטריווקא, רבי דוד טברסקי בן רבי מנחם נחום, ורבי אפרים טברסקי בן רבי אברהם דוב. ירושלים, תשרי תש"ט [1948].
אצל שושלת אדמו"רי רַחְמֶסְטְרִיוְוקָא היתה מסורת מעניינת של ניהול חצר משותפת לשני אדמו"רים, אשר קיבלו בצוותא קהל לברכות וקריאת "קוויטלאך", וניהלו "שולחנות" (טיש) יחדיו. היה זה לאחר פטירת האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא, שנפטר בשנת תרנ"ה, ובנו האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא (נפטר תרצ"ז), הנהיג את קהלתו כאדמו"ר יחד עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום מרחמסטריווקא (ת"ר-תרצ"ו). בשנת תרפ"ו עלה רבי מנחם נחום לירושלים ובשנת תרצ"ה הגיע אף רבי זאב לירושלים. לאחר פטירת האדמו"ר רבי מנחם נחום בשנת תרצ"ו, מונו בניו יחדיו לאדמו"רים - האדמו"ר רבי אברהם דוב טברסקי (תרכ"ה-תש"ה) ואחיו האדמו"ר רבי דוד (תרל"ב-תשי"א). לאחר פטירת רבי אברהם דוב בשנת תש"ה, המשיך אחיו רבי דוד להנהיג באדמו"רות קהל חסידים, תוך שהוא משתף עמו יחדיו את בן-אחיו רבי אפרים טברסקי מירושלים (נולד תרמ"ד- נפטר תשי"ח, ללא צאצאים ומשפחה).
האדמו"ר רבי דוד הינו אביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא-ירושלים, וסבו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי זצ"ל אביו של האדמו"ר רבי דוד שליט"א מרחמסטריווקא-ירושלים.
לפנינו מכתב נדיר, הכתוב על נייר מסמכים רשמי של שני האדמו"רים הנ"ל רבי דוד טברסקי מרחמסטריווקא ובן אחיו רבי אפרים טברסקי, ובחתימת יד קדשם. מהתקופה הקצרה בה כיהנו שני הקדושים יחד באדמו"רות.
נייר מסמכים רשמי 22 ס"מ. מצב טוב, קמטים.