אוסף מכתבים שונים מרבני ליטא בשנות הת"ר [המאה ה-19/20].
* חצי-מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין [בעל "ערוך השולחן"]. (הצד העליון קרוע וחסר) - הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין (תקפ"ט-תרס"ח), אב"ד נובהרדוק, מגדולי הפוסקים בליטא. בעל "ערוך השולחן" על ד' חלקי שו"ע ועוד ספרים רבים. תלמיד רבי איצל'ה בישיבת וואלוז'ין, ותלמיד רבי אליהו אב"ד בוברויסק. חתן רבי יעקב ברלין (אבי הנצי"ב) וחותנו בזיווג שני של גיסו הנצי"ב (לאמו של רבי מאיר בר-אילן).
* מכתב תודה מ"הישיבה הגדולה בלידא– פלך ווילנא", כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחותמת כת"י של הרב "יצחק יעקב ריינעס אב"ד דק"ק לידא". לידא, תר"ע [1910]. * מכתב בכת"י וחתימתו של רבי דובער דראביטשער הרב מקאמיניץ, קמניץ-פודולסק, תרצ"ד [1933]. * מכתב ארוך (4 עמודים) בדברי תורה בהלכות הפסח, בכתב ידו וחתימתו של רבי אליהו פוסק, אלאפאליא (פלך פודולסק), תער"ג [1913]. * מכתב בעניני גיטין ומזונות, בכתב ידו וחתימתו של רבי שמחה מאלין מרבני ביאליסטוק, אל הרבנות הראשית ביפו-תל אביב. ביאליסטוק, תרצ"ו [1936]. * מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יהושע העשיל רוזובסקי מו"צ בהוראדנא [אחיו הגדול של רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'], אל הרבנות הראשית בחיפה, בענין סידור גט לאשה הגרה בחיפה, שבעלה נמצא בפולין, ונאלצים להתגרש כיון שהבעל אינו מצליח לקבל רשיון-עליה. הוראדנא (גרודנה), תרצ"ז [1937].
6 מכתבים, גודל ומצב משתנה.

דף כפול, עם שני מכתבים מעניינים מתלמידי רבי ישראל מסלנט, שהתגוררו בירושלים.
* מכתב ארוך בכת"י וחתימת רבי "אליעזר צבי לעוויטאן", אל רבי שרגא מאיר לייזרוביץ מלונדון וקלם. ירושלים, ערב שבת נחמו [ט"ז אב], תרע"ד [8 באוגוסט 1914]. המכתב נכתב בשבוע בו פרצה מלחמת העולם הראשונה, ובתוך הדברים הוא כותב על המצב בירושלים: "המצב אינו מרוגע פעה"ק ת"ו מחמת המלחמה הנוראה העומדת על הפרק. תלגרמים [מברקים] ממצב המלחמה לא יומסרו לבעליהם, מחמת שחוששים לבל יפקיעו השערים, וכבר היוקר הולך וגדול מאד בלי לסבול".
* בדף השני: מכתב נוסף בכתב ידו וחתימתו של רבי "יצחק מאלצאן", בענייני מכירת ספרים. הוא מספר כי הנסיעה מטבריה לירושלים קשה מאד ו"גם חופי הים ננעלו". והוא מסיים בברכה, כי "ה' ימלא כל משאלות לבו לטובה".
הגאון הצדיק רבי אליעזר צבי לוויטאן, הידוע בכינויו רבי הירש'ל (ת"ר-תרע"ו). נולד בקובנה. תלמידם של רבי יעקב יוסף ורבו רבי ישראל מסלנט. בשנת תרכ"ג ייסד בסלבודקה את "ישיבת ר' הירשל", הגרעין ממנו התייסדה בשנות התר"מ הישיבה הגדולה בסלבודקה ע"י הגרנ"צ פינקל אשר כיהן כמשגיח בישיבתו של ר' הירש'ל. עסק הרבה בהרבצת תורה ומוסר, בעסקנות לטובת הכלל והפרט, בהקמת ישיבות ומוסדות צדקה וחסד בקהילות רבות. גם כשעלה לירושלים בשנת תרנ"ב הקים ישיבה בגבעת שאול ויזם הקמת שיעורי תורה נוספים, ולמרות זקנותו היה מתרוצץ ברחבי העיר על חמורו למסור שיעורים במקומות שונים. ראה עוד אודותיו בתנועת המוסר ח"ב עמ' 330-343.
הגאון הצדיק רבי יצחק מאלצאן (תרי"ד-תשרי תרע"ז, אוצר הרבנים 10821). נולד בסלוצק לאביו הגאון ר' שמואל, מחבר "אבן שלמה" מהגר"א. שקדן מופלג ובקי עצום. נמנה על תלמידי רבי ישראל מסלנט שהתבטא עליו פעם כי במקום שר' יצחק נמצא אין צורך בספרי הש"ס. בשנת תרנ"א נתמנה לדומ"צ בעיירה קלם. שימש כר"מ בישיבת ראדין. נמנה בין מעתיקי תורת הגר"א בנגלה ובנסתר, והיה מעורב בהוצאת ספרי קבלה וספרי הגר"א ("אמרי נעם") יחד עם הגרא"ל ליפקין אב"ד קראטינגא ועם הגרש"מ ליזרוביץ. בשנת תרס"ו עלה לירושלים. חיבר ספרי הלכה ומוסר: "סידור הגר"א אשי ישראל", "אזהרת שבת", "שביתת השבת", "שיח יצחק" ועוד. ראה עוד אודותיו בתנועת המוסר ח"ב עמ' 311-318.
מקבל המכתבים: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט) יליד קעלם. צדיק ומקובל ממקורבי רבי ליב'לי חסיד מקלם. ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא (ה"לשם", מהרא"ל מקרטינגא, מהרא"ש מהריל ועוד) ושל גדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט. בשנת תר"ן בערך הגיע לאנגליה וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". בזקנותו עלה לירושלים.
3 עמ' כתובים, 21 ס"מ. נייר דק, מצב בינוני, כתמי-יובש ובלאי בראש הדפים.