כתב-יד ביידיש, דרשות על התורה ולמועדים, והספדים. בכתב ידו של הגאון רבי דוד סודיץ, רבה של פאסטא בהונגריה. [תרכ"ו-תרל"ט, 1866-1879].
בעמ' 34-41: "הספד מר על פטירת מורי ורבי וחמי הרב הגאון הגדול המפורסם בכל העולם רבן של כל בני הגולה, ומקובל, מופת דורנו ופאר זמננו, תפארת ישראל, אב הרבנים, מופלא בסנהדרין וחד בדרא, דומה למלאך ה', מו"ה יהודא אסאד זצוק"ל, אב"ד ור"מ סערדאהעל יע"א".
בעמ' 92-99: "הספד מר על פטירת אמ"ו רבינו הגדול הגאון עצום נשיא אלוקים בתוכנו מו"ה אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד ור"מ דק"ק פרעסבורג יע"א"; ובעמ' 113-125 הספד על המהר"ם שיק.
הגאון רבי דוד סודיץ (סודיטץ-ביכלער) (תקע"ה-תרס"ח, אוצר הרבנים 4933). מזקני רבני הונגריה. מגדולי תלמידיו של מהר"י אסאד, ומתלמידיו האחרונים של רבי יעקב קאפל חריף מווערבוי. אביו ודודו היו רבותיו של מהר"י אסאד. תקצ"ט כיהן ברבנות בעיר ביטשקע. כיהן ברבנות העיר פאסטא במשך יותר משישים שנה משנת תר"ז. נשא בזיווג שני את בתו של מורו ורבו מהר"י אסאד שנתאלמנה מבעלה הראשון בשנת תר"ך.
133 עמ'. (דף ראשון ואחרון פגועים עם חסרון טקסט). 24.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה קרועה.
כתיבה אוטוגרפית של מחבר. ניתן לשער את זמן כתיבת הספר שלפנינו לפי תאריכי ההספדים. מהר"י אסאד נפטר בשנת תרכ"ו, ה"כתב סופר" בשנת תרל"ב, ומהר"ם שיק בשנת תרל"ט.

כתב-יד, חידושי סוגיות. בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי ישעיה נייזאץ. [הונגריה, שנות התר"ס בערך, ראשית המאה ה-20].
באמצע המחברת [עמ' 12], מביא הכותב דברים רבים מרבו "אדומו"ר" והוא חותם: "דברי הכותב, תלמידו ישעי' נייזאטץ". בעמ' [18] קטע בכת"י שונה וחתום "הק' דוב ---".
הגאון רבי ישעיה נייזאץ (תר"ב-תרע"ו), תלמיד ה"כתב סופר". בן רבי אליעזר ליפמן נייזאץ תלמיד החתם סופר אב"ד מאגנדורף. חתן רבי משה אריה ליב ליטש-רוזנבום מדייני פרשבורג. כיהן כארבעים שנה (משנת תרל"ו) כאב"ד העלישטאבא. הוציא לאור את ספרו של אביו "בציר אליעזר".
כ-30 עמודים כתובים, 24 ס"מ. נייר יבש, מצב בינוני, קרעים ופגעי בלאי בשוליים (עם פגיעה בטקסט).

כתב יד, עם מספר חיבורים על המסורה (מסורת התנ"ך), מאת רבי שלום שכנא ילין - גדול חכמי המסורה בדורות האחרונים. [כתיבה לאורך תקופות שונות: ליטא וירושלים, שנות הת"ק/ת"ר, המאה ה-19].
בשולי אחד העמודים באמצע הכרך, חתימת המחבר הכותב: "שלום שכנא מגיה מסקידל". כתב היד מכיל מספר חיבורים בכתב ידו:
א. קונטרס רשימות על המסורה הגדולה. [המסורה הגדולה נערכה עפ"י סדר א-ב ולא על סדר התנ"ך. החיבור כולל: פענוח מקומם של פסוקים, תיקוני טעויות וציוני שינויים מנוסח הספרים שלנו].
ב. הגהת התיבות - רשימת תיקוני חסרות ויתירות לספרי נביאים וכתובים, עפ"י ספרי המסורה וספרים אחרים.
ג. גליון מסורה - העתק מסורה הקטנה, עם השלמות והערות עפ"י מסורה גדולה.
ד. חיבור מסודר על המסורה, חמשה חומשי תורה וחמש מגילות [כנראה החיבור הסופי של חיבוריו הנ"ל על המסורה].
ה. רשימות שונות של הגהות על המסורה, רשימת פסוקים המתחילים באות וא"ו, והגהות חדשות.
הגאון רבי שלום שכנא יֶלִין (תק"ן-תרל"ד) בעל מגיה מסקידל שבמחוז גרודנא [אביו של הגאון רבי אריה ליב ילין בעל "יפה עינים" על הש"ס]. תלמיד רבי חיים מוולוז'ין. ידיו רב לו בחכמת המסורה וההגהה ויודע החילופים וספקות בתנ"ך כמבואר מכתביו וכתבי השליחות שניתנו לו ע"י המהרי"ל דיסקין ועוד. מומחה יחידי בעולם להגהת ספרי תורה וספרי תנ"ך. עלה לארץ ישראל בסביבות שנת תרי"ח עם חלק ממשפחתו. זמן קצר אחר כך נשלח ע"י רבני ירושלים [רבי יוסף זונדל מסאלאנט, וחתנו רבי שמואל סאלאנט, רבי חיים ניסים אבועלפיא ועוד] לארם צובה [חַאלֶבּ] להעתיק את המסורה מה"כתר" המוגה של בן אשר. בתחילה נסע לחלב הוא ובנו הצעיר ר' יהושע בסביבות תרי"ט והעתיקו מסורת ספרי נביאים וס"ת. מאוחר יותר כשנתבקש להעתיק כתובים אך מפאת זקנתו לא יכל הרש"ש לנסוע, שלח את חתנו רבי משה יהושע קמחי עם הנ"ך מוגה ממנו ועם הוראות על עבודתו. [ראה צפונות ח' וי' עליו ועל שליחותו זאת. עמודי שש ירושלים תרנ"א ח"ב בהקדמתו. אבותינו – ילין ירושלים תשכ"ו, עמ' שנט-שסב.]
98 דף, גודל משתנה 22-20.5 ס"מ. נייר עבה [אופייני למחצית הראשונה של המאה ה-19]. מצב בינוני, בלאי וכתמים, מעט נזקי עש. לא כרוך.
כל הנכתב, הוא על סמך מכתב מצורף - חוות דעת מפורטת של רב מומחה לכתבי יד תורניים.