כתב יד, עם מספר חיבורים על המסורה (מסורת התנ"ך), מאת רבי שלום שכנא ילין - גדול חכמי המסורה בדורות האחרונים. [כתיבה לאורך תקופות שונות: ליטא וירושלים, שנות הת"ק/ת"ר, המאה ה-19].
בשולי אחד העמודים באמצע הכרך, חתימת המחבר הכותב: "שלום שכנא מגיה מסקידל". כתב היד מכיל מספר חיבורים בכתב ידו:
א. קונטרס רשימות על המסורה הגדולה. [המסורה הגדולה נערכה עפ"י סדר א-ב ולא על סדר התנ"ך. החיבור כולל: פענוח מקומם של פסוקים, תיקוני טעויות וציוני שינויים מנוסח הספרים שלנו].
ב. הגהת התיבות - רשימת תיקוני חסרות ויתירות לספרי נביאים וכתובים, עפ"י ספרי המסורה וספרים אחרים.
ג. גליון מסורה - העתק מסורה הקטנה, עם השלמות והערות עפ"י מסורה גדולה.
ד. חיבור מסודר על המסורה, חמשה חומשי תורה וחמש מגילות [כנראה החיבור הסופי של חיבוריו הנ"ל על המסורה].
ה. רשימות שונות של הגהות על המסורה, רשימת פסוקים המתחילים באות וא"ו, והגהות חדשות.
הגאון רבי שלום שכנא יֶלִין (תק"ן-תרל"ד) בעל מגיה מסקידל שבמחוז גרודנא [אביו של הגאון רבי אריה ליב ילין בעל "יפה עינים" על הש"ס]. תלמיד רבי חיים מוולוז'ין. ידיו רב לו בחכמת המסורה וההגהה ויודע החילופים וספקות בתנ"ך כמבואר מכתביו וכתבי השליחות שניתנו לו ע"י המהרי"ל דיסקין ועוד. מומחה יחידי בעולם להגהת ספרי תורה וספרי תנ"ך. עלה לארץ ישראל בסביבות שנת תרי"ח עם חלק ממשפחתו. זמן קצר אחר כך נשלח ע"י רבני ירושלים [רבי יוסף זונדל מסאלאנט, וחתנו רבי שמואל סאלאנט, רבי חיים ניסים אבועלפיא ועוד] לארם צובה [חַאלֶבּ] להעתיק את המסורה מה"כתר" המוגה של בן אשר. בתחילה נסע לחלב הוא ובנו הצעיר ר' יהושע בסביבות תרי"ט והעתיקו מסורת ספרי נביאים וס"ת. מאוחר יותר כשנתבקש להעתיק כתובים אך מפאת זקנתו לא יכל הרש"ש לנסוע, שלח את חתנו רבי משה יהושע קמחי עם הנ"ך מוגה ממנו ועם הוראות על עבודתו. [ראה צפונות ח' וי' עליו ועל שליחותו זאת. עמודי שש ירושלים תרנ"א ח"ב בהקדמתו. אבותינו – ילין ירושלים תשכ"ו, עמ' שנט-שסב.]
98 דף, גודל משתנה 22-20.5 ס"מ. נייר עבה [אופייני למחצית הראשונה של המאה ה-19]. מצב בינוני, בלאי וכתמים, מעט נזקי עש. לא כרוך.
כל הנכתב, הוא על סמך מכתב מצורף - חוות דעת מפורטת של רב מומחה לכתבי יד תורניים.