כתב-יד, קובץ פיוטים ופזמונים. [תימן, המאה ה-19?].
פיוטים לזמנים שונים, רבים מהם בערבית-יהודית.
כ-250 עמ'. 15.5 ס"מ. דפים חסרים או קרועים. מצב משתנה בין הדפים: בינוני עד טוב (מספר דפים במצב גרוע). קרעים ובלאי, פגעי עש ורטיבות (עם פגיעה בטקסט). כריכת עור פגומה ומנותקת.

כתב-יד, דיואן - זמירות ופיוטים. [תימן, המאה ה-19/20].
פורמט צר וארוך.
בראש כתב-היד: "אתחיל לכתוב שירות ותושבחות... לענין שבת". בהמשך פיוטים לזמנים ומועדים שונים. בדף [40/א]: "אתחיל לכתוב שירות... למ"ו סאלם אלשבזי על סדר אלפא ביתא".
קולופון בעמוד האחרון: "אני הכותב... משה בן הארון".
[74] דף. גובה: 24.5 ס"מ. רוחב: 9.5 ס"מ. מצב בינוני. פגעי עש, כתמים ובלאי. דפים מנותקים. כריכת עור פגועה ומנותקת, ללא שדרה.

כתב-יד, פלפול על מסכת קידושין. ליקוטי ידיעות של "סדר הדורות", נוסחאות שטרות, סדר עשיית לוח, טבלאות של לוחות שנה ורשימות אסטרונומיות שונות. כת"י אשכנזי. שומייאץ (רוסיה הלבנה), [ראשית שנות הת"ר, 1850 בערך].
באמצע הכרך, שער לספר: "חוקי ממתקים בעניני ספר העברונות – חיברו ה"ה הרבני המופלא מ' יהושע אברהם ב"מ ישראל – פה שומייאץ". [כנראה העתקה מספר חוקי ממתקים, שנדפס במזיבוז, שנת תקע"ח].
בתוך הפלפול מזכיר הכותב את מה שכתב "מורי זקני הגאון האמיתי ז"ל". בדף האחרון כיתוב שֵם בכתב מרובע: "יהושע זעליג דיסקין משומייאץ".
רבי יהושע זליג דיסקין משומייאץ (נפטר ביום כיפור תרל"ד 1873). צאצא למשפחות רבניות נודעות. קרוב-משפחה של הגאון מהרי"ל דיסקין. תלמיד חכם מופלג, עמיתו וידידו של הגאון רבי יום טוב ליפמן הכהן אב"ד שומיאץ ומיר בעל "מלבושי יום טוב". היה מפורסם בכל סביבתו לאיש צדיק אמיתי. בן-זקוניו הוא רבי שמעון משה דיסקין (תרל"ב-תרצ"א) אב"ד לוחוביץ (רוסיה הלבנה) בעל "מדרש שמעוני", ונכדו הוא רבי יהושע זליג דיסקין אב"ד פריסלוב (פלך קיוב) ופרדס חנה.
כ-90 עמ' כתובים. 17.5 ס"מ. מצב בינוני, בלאי וכתמים. דפים מנותקים.

שני דפים בכתב-יד קדשו של רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל. גרמנית.
מאמר פולמוסי שכתב הרב הירש (כתיבה אוטוגרפית, עם מחיקות ותיקונים), נגד חיבור שכתב המשפטן היהודי-גרמני הרמן מקובר (Hermann Makower) בנושא מעמדן של הקהילות היהודיות בפרוסיה.
רבי שמשון ב"ר רפאל הירש – הרש"ר הירש (תקס"ח-תרמ"ט 1808-1888), מנהיגה הגדול של היהדות האורתודוקסית בגרמניה ומיסד ה"קהלות הנפרדות". תלמיד "החכם בריינס" מהמבורג, ורבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" מאלטונה. מגיל 22 החל לכהן ברבנות באולדנבורג, בעמדין ובניקלשבורג. בשנת תר"י נקרא ע"י אחד-עשר המשפחות החרדיות בפרנקפורט-דמיין לעמוד בראש הקהילה החרדית החדשה "עדת ישורון". הרש"ר הירש היה הראשון לעמוד בפרץ מול ההידרדרות המהירה של יהדות גרמניה והקים מחדש בעשר אצבעותיו את היהדות האורתודוקסית בגרמניה. סמכותו ההלכתית והתורנית, הקנתה לו את המעמד הבלתי מעורער של מנהיג היהדות הדתית במערב אירופה. פעל רבות לביסוס קהילות נפרדות בערים שונות ברחבי גרמניה וחינך דור שלם לתורה ולמצוות באמצעות ספריו ומאמריו ("אגרות צפון", "חורב" ועוד).
2 דף [4 עמ' כתובים]. 28 ס"מ. מצב בינוני, קרעים ובלאי.