Where and How the War was Fought, an Armchair Tour of the American Revolution [היכן וכיצד התנהלה המלחמה, סיור-כורסה במהפכה האמריקנית], מאת William J. Casey. הוצאת William Morrow & Company. ניו-יורק, 1976. אנגלית.
בדף הפורזץ הקדשה בכתב-ידו של המחבר, ראש ה-CIA, ויליאם ג'יי קייסי, לאברהם שלום בנדור, ראש שירות הבטחון הכללי: "Mr. Bendor in appreciation of the relationship between our services To" [למר. בנדור, לאות הערכה על מערכת היחסים בין הסוכנויות שלנו].
ויליאם ג'יי קייסי (William J. Casey, 1913-1987), שימש כראש ה-CIA, סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, בשנים 1981-1987.
אברהם שלום בנדור (1928-2014) הצטרף לשירות הבטחון הכללי בשנת 1950. ב-1952 התמנה למפקד יחידת המבצעים בירושלים, וב-1954 יצא לשליחות מטעם "המוסד" בחו"ל. שימש כסגן מפקד מבצע חטיפתו של אדולף אייכמן. בהמשך התמנה לסגן ראש אגף ב"מוסד" ולראש אגף מבצעים בשב"כ. בשנת 1980 מונה לראש השב"כ, תפקיד בו החזיק עד שנת 1986, כאשר נאלץ לפרוש מתפקידו לאור מעורבותו ב"פרשת קו 300". 352 עמ', 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

I Heard the Wall Singing Volume 2 [שמעתי את הכותל שר], 1968.
חתימה והקדשה של רבי שלמה קרליבך (בעט) על הצד האחורי של עטיפת התקליט: "חזק ואמץ בעבודת ה' ובאהבת ישראל..." 31.5 ס"מ, מצב טוב מאד. התקליט בעטיפה המקורית.

ארבע-עשרה חוברות, מפרסומיו של יעקב רייפמן (רייפמאנן), 1843 עד 1888 בקירוב.
החיבורים כרוכים בשני כרכים. בכרך הראשון החיבורים הבאים: סנהדרין, קן-צפור, פשר דבר, מועדי ערב, אמרות יעקב, מאמר ח[ו]בות האב לבנו, תולדות רבנו זרחיה הלוי, תבנית הבית; בכרך השני: מאמר אור בקר, מנחת זכרון, רוח חדשה, קול מבשר, מאמר חוט המשלש, משיב דבר.
רייפמן (1818-1894) – רב, סופר וחוקר אוטודידקט. רייפמן פרסם עשרות ספרים ומאמרים בתולדות ישראל, במחקר התנ"ך ובנושאים שונים. מראשוני המשכילים באיזורו. בשנת 1836 הגיע לשצ'צ'ין והיה למבשרה של ההשכלה שם.
על שתיים מהחוברות מופיעות הקדשות בכתב ידו של המחבר. כרכים 19 ו-21.5 ס"מ. מצב גרוע. דפים מנותקים. קרעים. חוברות מנותקות. עותקי ספריה לשעבר.

עברי אנכי, שבועון בעריכת ברוך ווערבער (וֶרבֶּר). כרך גליונות השנים הראשונה והשניה. למברג (לבוב) וברודי, אפריל 1865 – אוגוסט 1866.
• שנה ראשונה: גליונות מס' 1-24. כולל דף הקדמה, "מודעה לבית ישראל". • שנה שניה: גליונות מס' 1-33 ומוסף ("תשלומי השנה") הממוספר 34.
השבועון "עברי אנכי" ראה אור בגליציה (תחילה בלמברג ואח"כ בברודי) בשנים 1865-1890. תחילה נערך בידי חניך ההשכלה ברוך ורבר, ובהמשך בידי בנו. השבועון כלל מאמרים בנושא העם היהודי, מאמרי חכמה ומדע, דיווחים מן הנעשה בקהילות היהודיות ברחבי העולם, ועוד. השבועון שימש כבמה חשובה לתנועת ההשכלה בגליציה, ובמהלך שנות קיומו ניהל פולמוסים רבים עם כתבי עת מאותה תקופה.
כרך 24 ס"מ. גליון מס' 2 מן השנה הראשונה אינו שלם. שער נפרד לגליונות השנה השניה. מצב טוב-בינוני. קמטים, כתמים וקרעים. כריכה פגומה ורופפת. הקדשה בכתב-יד בעמוד הראשון. עותק ספריה לשעבר.

המגיד, מכתב קורות הימים. "יגיד ליעקב מהנעשה בכל חלקי תבל בין כל יושבי חלד אשר ינעם ואשר ראוי לדעת לכל איש ישראלי – לתועלתו ולתועלת השפה העבריה הנחמדה", בעריכת אליעזר ליפמאן זילבערמאן. ליק, 1856-1860.
שני כרכים. • כרך ראשון: שנה ראשונה, גליונות 1-54. שנה שניה, גליונות 1-50. • כרך שני: שנה שלישית, גליונות 1-49. שנה רביעית, גליונות 1-50. מצורף כרך נוסף של השנה השניה ובו 50 גליונות.
"המגיד" היה השבועון הראשון בתולדות העיתונות העברית. הגיליון הראשון של "המגיד" יצא לאור ביוני 1856, לפני חג השבועות, בעיר ליק שבפרוסיה המזרחית (Lyck; כיום אֶלְק (Ełk) בצפון-מזרח פולין). כשהחל לראות אור, המילה "עיתון" או "שבועון" טרם הומצאו ולכן תואר "המגיד" כ"מכתב קורות הימים". מטרת "המגיד" היתה לפרסם ידיעות הן מהמתרחש בעולם והן מהמתרחש בקרב היהודים, אך פורסמו בו גם שירים ומאמרים מדעיים ופובליציסטיים. כתבו בו ממיטב הסופרים והמשכילים היהודים של המאה התשע-עשרה. בשיאו הגיע העיתון לתפוצה של כ-1,800 עותקים בלבד, אך אלה הועברו מיד ליד כך שהמספר המדויק של קוראים אינו ברור. על מנת לזכות בקהל קוראים גדול ככל האפשר השתדל העיתון להימנע מלהתערב בפולמוסים השונים שהסעירו את העם היהודי ברוסיה, ומכאן עמדותיו המתונות. העיתון תמך בעלייה לארץ ישראל, בתנועת חיבת ציון ובתנועה הציונית, והתפרסמו בו ידיעות רבות על יישוב ארץ ישראל.
שלשה כרכים, 35 ס"מ. מצב משתנה. עותקי ספריה לשעבר.