בולי "חלונות שאגאל" - ששה גליונות (15 בולים בגליון), חתומים בידי מארק שאגאל ומתוארכים, 1977. שני גליונות בולי שבט יוסף, וגליונות השבטים ראובן, נפתלי, גד ולוי. גליונות 23.5X19.5 ס"מ. מצב טוב מאד.
מקור: אוסף טדי ותמר קולק.

ארכיון ענק בן אלפי מסמכים, מעזבון הסופר והעתונאי היידישאי מנדל מאן. חלק הארי של הארכיון מהשנים 1947-1961.
הארכיון כולל מכתבים שנשלחו אל מנדל מאן; מכתבים והעתקי מכתבים ממנו; מאות דפים בכתב יד ובהם סיפורים ושירים של מנדל מאן (החומר לא נבדק לעומק ולא ידוע לנו איזה חלק פורסם); מאות קטעי עיתונות ביידיש ובהם פרסומיו וכתבותיו; הזמנות לתערוכות, כרטיסים שונים, תדפיסים; התכתבויות עם הוצאות ספרים ומערכות עיתוני יידיש בכל העולם, ארגוני יידיש וקונגרסים של תרבות יידיש. הפריטים בארכיון שלפנינו נשלחו מפולין, ארגנטינה, גרמניה, צרפת, ארה"ב, קנדה ומקומות נוספים, ומשקפים את חיי תרבות היידיש בארצות אלו.
בין הכותבים: חנא שמרוק, אהרון צייטלין, חיים הזז, מלך ראוויטש, מעניקע קאץ (מיינקה כץ), דב סדן, דוד פינסקי, ה. ליוויק (האלפרן), שמשון מלצר, אביגדור המאירי (מאמר ארוך בכתב יד), מלך טשעמני (צ'מני), מניה שוחט, יעקב לשצינסקי, יוסף אופטושו, יעקב זינגר, י. פרייליך, דניאל טשארני, יעקב גלאנץ, שלום אש, יעקב פאט, ועוד.
חומר מצורף: מאמרים על מנדל מאן, צילומי מסמכים, קטלוג עזבונו, ביוגרפיה קצרה באנגלית.
מנחם מנדל מאן (1916-1975), יליד פלונסק (פולין), למד ציור באקדמיה לאמנות בורשה. פרסם שירים וסיפורים ביידיש ברבים מבטאוני היידיש שהופיעו בפולין לפני המלחמה. עם פלישת הגרמנים ברח לאוקרינה שם נישא לסוניה, עמה ברח לרוסיה. ב-1942 התגייס לצבא הרוסי ושימש כמתורגמן וחוקר שבויים בזכות ידיעת השפה הגרמנית והיה בין הראשונים שנכנסו לברלין. לאחר שהות בפולין, בה הסתבר לו שכל משפחתו נהרגה בשואה, ערק מהצבא הרוסי והצטרף לצבא האמריקאי, ליחידה שעסקה בציד נאצים ושכנה ברגנסבורג. במקביל עסק בפעילות עיתונאית וספרותית בעיתונות היידיש שפרחה במחנות העקורים באזור מינכן. בין היתר, היה הכותב המרכזי בגליונו הראשון של השבועון "דער נייער מאמענט" (מצורף עותק ממהדורה פקסימילית) והמשיך לכתוב ולערוך בשבועון זה עד שנת 1947. היה בין המעפילים על האניה "יציאת אירופה – אקסודוס" אשר גורשו חזרה לגרמניה. לאחר הקמת המדינה, בדצמבר 1948 הצליח להגיע לארץ דרך צרפת ומיד גויס למלחמת השחרור. בראשית שנות ה-50 הצטרף למערכת ה"די גאלדענע קייט" כמזכיר-עורך לצדו של אברהם סוצקבר. ברבעון מרכזי זה פרסמו סופרים עבריים לצד הסופרים היידישאים ומנדל מאן התכתב עם רבים מהם ואף פרסם את יצירותיו ברבעון (מרבית החומר בארכיון שלפנינו הוא מתקופה זו). ב-1960 עבר לפריז והיה עורכו של העיתון "אונדזער ווארט". בפריז חזר לצייר והתיידד מאד עם מארק שאגאל, שאף צירו. נפטר בשנת 1975 בפריז.
מנדל מאן היה יוצר פורה מאד ולצד עבודת העריכה והפרסום העיתונאי, כתב גם מספר מחזות וסיפורים קצרים רבים. ספרו הראשון "די שטילקייט מאנט, לידער און באלאדן" יצא לאור בלודז' בשנת 1945 והיה לספר השירה הראשון ביידיש שנדפס במדינה זו לאחר המלחמה. הטרילוגיה פרי עטו, "די מלחמה-טרילאגיע" עוסקת בחויותיו כקצין בצבא האדום.
אלפי פריטים, גודל ומצב משתנים.

לקט מסמכים הקשורים לחייל משה-זכריה לאון, שנהרג במהלך מלחמת העצמאות בהגנה על תל-אביב ביום 15 במרץ 1948.
ביניהם: מכתב תנחומים עם שמו של החייל, כתוב על גבי קלף, עם חתימתו של דוד בן גוריון; תעודת פטירה, ופריטים נוספים. סה"כ 8 מסמכים. גודל ומצב משתנים.