חברת "הכשרת מפרץ חיפה" – לקט תצלומים, וצילומי שרטוטים של אזור מפרץ חיפה, [1926 בקירוב].
• שלושים תצלומי שחור-לבן של אזור מפרץ חיפה, מתקופת רכישת אדמות האזור בידי חברת "הכשרת מפרץ חיפה". תצלומי אתרים ונופים: נחל הקישון והר הכרמל, הכפר ג'ידרו, תצלום פועלים העוסקים בנטיעות, ועוד. התצלומים מודבקים על גבי דפי אלבום. בראש הדפים מודפס שם החברה: "הכשרת מפרץ חיפה בע"מ", ובתחתית חלק מן הדפים מודפס הכיתוב: "חמר לתעמולה 1926".
חלק מן התצלומים מלווים טקסט קצר בכתב-יד, בעברית ובאנגלית, המתאר את האזור המצולם ואת פעילותה של חברת "הכשרת מפרץ חיפה": "נחל שלולית בקרבת שפך הקישון. בעומק התמונה נראה הכרמל ולפניו בית החרושת למלט 'נשר' המוציא לשוק מלט השוה באיכותו למלט אירופי הכי טוב. נחל זה הולך ונסתם ע"י הכשרת מפרץ חיפה"; "מראה אחר של הכפר ג'ידרו. בית האבנים שייך לאפנדי שמידיו קנתה הכשרת מפרץ חיפה את הקרקע"; "תמונת כפר הבידואים 'דר אל-בידה'. כל הכפר הזה הוא רק חצר אחת גדולה המוקפה גדר גבוהה. תושבי הכפר הזה קבלו פיצויים ועזבו את הכפר"; ועוד.
• שני צילומי שרטוטים של האזור, מודבקים על דפי אלבום: "מפת הבצות והנחלים על אדמת הכשרת מפרץ חיפה בע"מ" (מופיע פעמיים, פעם בליווי תיאור בכתב-יד ופעם ללא התיאור) ו"הכשרת מפרץ חיפה בע"מ, התקופה הראשונה מתכנית הבניה".
בשנת 1926, עם תום תהליך רכישת אדמות מפרץ חיפה בידי חברת "הכשרת מפרץ חיפה", החל האדריכל ריכרד קאופמן לתכנן את המרחב, תכנית אשר מטרתה היתה לאפשר לחברת "הכשרת היישוב" לשווק ולמכור את האדמות לאחר הכשרתן. דפי האלבום שלפנינו הוכנו, כפי הנראה, בתקופה זו, בידי חברת "הכשרת מפרץ חיפה" לצורכי שיווק.
התצלומים אינם חתומים, אך צולמו (כולם או חלקם) בידי רפאל ארנסט סלוס (1897-1982). סלוס, יליד בוהמיה, עלה לארץ ישראל בשנת 1921. עם בואו החל לסייר ברחבי הארץ וצילם תצלומים רבים המתעדים את סיוריו. בשנת 1922 נמנה עם מייסדי קיבוץ חפציבה.
מצורפים שני צילומי שרטוטים של חברת "הכשרת מפרץ חיפה".
סה"כ 32 דפי אלבום: 23X30 ס"מ. תצלומים: 16X11 ס"מ בקירוב. מספר תצלומים מופיעים בשני עותקים (עותק המלווה בתיאור בכתב-יד ועותק ללא תיאור). מצב טוב. כתמי חלודה, קרעים קלים ונקבי תיוק בדפים.

תשעה תצלומים וגלויות מצולמות, [שנות העשרה וה-20 של המאה ה-20].
ביניהם: • תצלום על-יד קבריהם הטריים של יוסף חיים ברנר וחבריו הרוגי מאורעות תרפ"א [1921] ותצלום סביבת בית העלמין. • קזינו "גלי אביב" בתל-אביב. • תצלום חברים בתנועת-נוער על-יד קבר האחים של יוסף טרומפלדור ומגני תל-חי, בטרם הוצב עליו פסל האריה השואג. • ישה חפץ מנגן בתל-אביב, 1926. • תצלום קבוצתי של זאב ז'בוטינסקי עם קבוצה של בית"רים; תצלום קבוצתי נוסף עם ז'בוטינסקי. • תצלומים נוספים. גודל ומצב משתנים.

"צירי אספת הנבחרים השניה ליהודי ארץ ישראל תרפ"ו", תצלום גדול. צלם: צלמניה "ציון", י. ברלינד, ירושלים, [1926].
עשוי עבודת מונטאז' נאה, בה הודבקו תמונות כל הצירים שנבחרו ל"אספת הנבחרים", יחד עם תמונותיהם של הרצל, נורדאו ואחד העם ויחד עם איורים נאים של האוניברסיטה העברית, מפת ארץ ישראל, פועל חורש אדמה ואחר-כך יושב "תחת גפנו ותחת תאנתו" ושמש זורחת. 27.5X39.5 ס"מ, מודבק לקרטון 32.5X43.5 ס"מ. מצב טוב. נתון במסגרת. כתמי דבק בצדו האחורי של הקרטון.

פולין, מאת משה וורוביצ'יק-רביב. תל אביב, [1946].
פורטפוליו המכיל עשרה הדפסי תצלומים של דמויות יהודיות בפולין. "הצלומים המכונסים כאן נעשו אגב נסיעה על פני פולין בשנים שלפני המלחמה. לא נתכוונתי אלא 'לתפוס' פה ושם את האפייני והמענין, מבחינה ציורית-צלומית בלבד, וודאי אין בצלומים אלה משום מתן דמות ליהדות פולין על כל גילוייה".
במקור תכנן וורוביצ'יק להוציא לאור סדרות נוספות של תצלומים, אך הפרויקט לא התאפשר לו "מחמת מצוקת הנייר ותנאי ההדפסה". הפורטפוליו כולל את דף הכריכה המקורי (הכותר "פולין", מודפס באדום, על רקע תפלת יזכור לקדושי נמירוב בשנת ת"ח) ודף עם שיר מאת אברהם ברוידס. [1] דף (כריכה); [2] דף; [10] לוחות; [1] דף, 27 ס"מ. נתונים בתיקיית קרטון. מצב טוב. כתמים ומעט קרעים. פגמים בתיקיית הקרטון.

ולטר צדק (1900-1992), ארבעה-עשר תצלומים של הצלם הלמר לרסקי (1871-1956). [תל-אביב, שנות ה-30-40].
ארבעה עשר תצלומי שחור-לבן איכותיים מאת ולטר צדק - פורטרטים של הלמר לרסקי ותצלומים מסדנת צילום בהנחייתו. שיתוף-פעולה מרשים בין שני צלמים-אומנים, מחשובי הצלמים בארץ ישראל בשנים שלפני קום המדינה.
הלמר לרסקי נולד בשטרסבורג למשפחת מהגרים מפולין. בנעוריו נדד בין מדינות שונות. בשנת 1893 היגר לארה"ב ועסק בתיאטרון. בשנת 1910 פתח סטודיו לצילום במילווקי, ובהמשך עסק גם בהוראה. ב-1915 חזר לאירופה והשתקע בברלין, שם היה מעורב בתעשיית הקולנוע. לרסקי התפרסם בעיקר הודות לתצלומי הדיוקנאות המבוימים אשר יצר. תצלומיו התאפיינו בסגנון אקספרסיבי, הנוצר באמצעות שימוש קפדני בתאורה היוצרת ניגודיות חריפה ומשחקי אור וצל יחודיים. בשנת 1932 עלה לארץ ישראל, השתקע בתל-אביב, ועסק בצילום דיוקנאות ובקולנוע. דירתו של לרסקי בתל-אביב שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים (לרסקי שימש כיו"ר כבוד של "התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ-ישראל"). על גג ביתו אף ערך סדנאות בהן הדגים את שיטותיו לפני עמיתיו ותלמידיו.
אחת הסדנאות, בה הדגים לרסקי שימוש במראות, תועדה בידי הצלם ולטר צדק, מייסד "התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ-ישראל". לפנינו ארבעה תצלומים מאת צדק אשר צולמו במהלך הסדנא, והמציגים את לרסקי במהלך עבודתו, וכן עשרה תצלומי-דיוקן של לרסקי. את תצלומי הדיוקן צילם צדק בסגנון האקספרסיבי האופייני לדיוקנאות שצילם לרסקי עצמו.
11 תצלומים, 6X8.5 ס"מ בקירוב, חתומים בחתימת-ידו של צדק, בעט (אנגלית); 3 תצלומים, 6X6 ס"מ, חתומים בחתימת-ידו של צדק, בעפרון (עברית). מצב משתנה. מצב כללי טוב. שבעה תצלומים נתונים בפספרטו נאה.
ראה קטלוג מצורף: "הלמר לרסקי, ידיים עובדות, צילומים משנות ה-40", קטלוג תערוכה במוזיאון ישראל. אוצר: ניסן פרז. ירושלים, 2011. (חלק מן התצלומים שלפנינו מתועדים בקטלוג).