צרור מכתבים, דפים מודפסים וקבלות, ממוסדות הציבור בטבריה, צפת וירושלים. מהשנים תשי"ג-תשי"ח.
• מכתבים רבים בחתימות רבי אשר זאב וורנר [רבה האשכנזי של טבריה], רבי אברהם ווינברג [האדמו"ר מסלונים בעל "ברכת אברהם"] ורבי דוד מינצברג. רוב המכתבים ביידיש. [לאחד המכתבים מצורפת פתקה ובה נכתב כי אין המנהג אצלנו להניח "קוויטל" על הציון בשביל נפטר, רק ללמוד משניות, אזכרה וקדיש]. • קבלות ומכתב בכתב ידו של רבי מאיר ועקנין [רבה הספרדי של טבריה]. • מכתב וקבלות מישיבת "בית אברהם - סלונים" בירושלים. • מכתבים וקבלות מצפת: מכתב מרבי אייזיק אדלר, מטעם ה"תלמוד תורה" של האדמו"ר מקלוינבורג. מכתב מרבי יצחק קליינמאן, בשם בני הישיבה "ישיבת מהריא"צ מארגרעטען - בבית יוסף, צפת ת"ו". קבלות מועד "חבורא קדישא הכללית, לעדת האשכנזית". אחת הקבלות היא עבור "תרומה לסדור הגג על המקוה של רבנו האריז"ל".
כ-27 מכתבים, קבלות ודפים מודפסים. גודל ומצב משתנים.

ארכיון מכתבים, הכולל עשרות מכתבים וגלויות דואר, כרטיסי "שנה טובה" ופריטי נייר שונים. נשלחו לירושלים, אל הרב צבי מאשקאוויטש (מושקוביץ). בשנות התש"י-תש"כ בערך.
האוסף כולל מכתבים רבים מרבנים ואדמו"רים בארץ ישראל. רוב המכתבים בעניני הדפסת וקניית ספרים. מקבל המכתבים רבי צבי מושקוביץ - "המדפיס ממארגריטן" (תר"ס-תר"ע בערך - תשמ"ג) תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקובל, תלמיד רבי שלמה זלמן וינברגר אב"ד מארגריטן. מקורב לאדמו"רי בעלז ומונקאטש, אדמו"רי נדבורנה ואדמו"רי קומרנא. עורך ומחבר ספרים. הדפיס ספרים בעיר מארגריטן (רומניה) בשנים תרצ"ג-תש"ז. עלה לירושלים בשנת תש"ז, ועסק בהדפסת ומכירת ספרים. חיבר עשרות ספרים. ערך והוציא לאור את הקובץ התורני "אוצרות ירושלים", במשך למעלה מ-300 גליונות, בין השנים תשט"ו-תשמ"ג. היה בר-סמכא לבדיקה ועריכה של ספרים תורניים, [היה העורך העיקרי, של ספרי "דעת סופר" מהרב מפרשבורג], וערך את חידושיהם וספריהם של רבים מרבני ואדמו"רי הונגריה בארץ ישראל.
בין הכותבים: הרה"צ רבי זאב וואלף טירנויאר מצפת, אב"ד שאץ [בעל ספר טל אורות, חותנו של האדמו"ר מנדבורנא צפת] - (9 מכתבים); האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב (2 מכתבים והזמנה לחתונה); רבי שמואל מאיר הכהן הולנדר [דומ"ץ בטשרנוביץ ואח"כ בתל אביב בעל שו"ת שם הכהן] - (4 מכתבים); רבי אברהם ברוך רוזנברג אב"ד סוליצא וגמזו (7 מכתבים); רבי דוד בן ציון קליין אב"ד יסודות; רבי ישעיה שנייבלאג אב"ד דעש; רבי אשר זאב ורנר אב"ד טבריה, רבי יהושע זעליג דיסקין אב"ד פרדס חנה, (6 מכתבים); רבי בצלאל שטרן [בעל "בצל החכמה"] (2 מכתבים); רבי יהושע סג"ל דייטש אב"ד מונטיוודיאו וקטמון (2 מכתבים); רבי דוד וויין אב"ד חולון; רבי ישראל אריה זלמנוביץ אב"ד ברגן-בלזן ויבנה (2 מכתבים); מכתבים מבית האדמו"ר מקרטשניף קריית אתא; הזמנות לאסיפות "נטורי קרתא" בחתימת רבי עמרם בלוי; כרטיס ביקור של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ עם תוספות בכתב יד (אולי ממנו); ועוד.
כ-90 פריטי נייר, למעלה מ-80 מכתבים. גודל ומצב משתנים, טוב-בינוני עד גרוע. חלק מהמכתבים עם פגעי רטיבות קשים.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי - הסטייפלר, אל הגאון רבי בנימין מנדלסון גאב"ד קוממיות. בני ברק, ה'תכב"ש (1962).
במכתב מזכיר הסטייפלר את השאלה בענייני המושב קוממיות שהביא אליו הרב שלמה לורנץ, והוא כותב: "ולמיעוט ערכי לא מצאתי היתר בזה, הן מצד ערכאות והן מצד חשש גזילה. ואמנם גם איסור אינני אומר, ומי שלבו רחב יכריע, וידי מסולקת משאלה זו". בשולי המכתב הוא מוסיף: "בהיות אצלי הרר"ש לורנץ צדדתי בזה צדדין, ולאחר העיון נראה שאין להם יסוד נכון להלכה".
רבה של קוממיות - הגאון רבי בנימין מנדלסון (תרס"ד-תשל"ט), היה מתייעץ בעניני הלכה הנוגעים לעניני הציבור, עם מרן ה"חזון איש", עם מרן הגרי"ז מבריסק ועם הגאון מטשעבין. במכתב זה שנכתב בשנת תשכ"ב, נראה כי לאחר פטירת החזון איש והרב מבריסק, הפנה הוא את השאלה שהתעוררה אל ה"סטייפלר", רבינו יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה). אך הוא סירב להכריע והפנה את השאלה ל"מי שלבו רחב" [כנראה הכוונה במילים אלו, להגאון מטשעבין, שהיה מוערך ביותר אצל רבינו ה"סטייפלר"].
נייר מסמכים רשמי, 23 ס"מ.כ-14 שורות בכת"י. מצב טוב.

צרור מכתבים, אודות פרשת הפולמוס סביב נישואי רבי עמרם בלוי, עם הגיורת רות בן דוד - תשובת רבי עמרם בלוי לבד"צ העדה החרדית בירושלים על התנגדותם לנישואיו ומכתבים נרגשים ממנה לראב"ד רבי דוד יונגרייז. [ירושלים, תשכ"ה 1965].
• תשובה בת ארבעת עמודים גדולים, בכתב ידו של רבי עמרם בלוי, בה מנמק רבי עמרם שאין בעיה הלכתית, שהוא נושא אשה צעירה, ומוחה נגד הטענה שיש בזה פחיתות כבוד וחילול השם. אלא אדרבה מצוה רבה לקרב את הגר.
• מכתב (ביידיש) בכתב ידה וחתימתה של רות בן דוד – אל הראב"ד רבי דוד יונגרייז, בו היא כותבת על השתלשלות אירועי הפרשה ומביע את כאבה על מה שמעוללים לה.
• מכתב נוסף (ביידיש) בכתב ידה וחתימתה של רות בן דוד, אל רבי דוד יונגרייז, בו היא מתלוננת ברגש, מדוע "שופכים את דמה" והאם מותר על פי התורה לצער כך גיורת!
• "מכתב גלוי נגד רדיפת הרה"צ ר' עמרם בלוי" - כרוז (בהדפסת סטנסיל), מאת רבי אליהו וויינשטיין.
אחת הפרשיות שהסעירו את הציבור החרדי בירושלים היה הפולמוס סביב נישואיו של רבי עמרם בלוי לגיורת רות בן דוד. רבי עמרם, שהיה אז אלמן קרוב לגיל שבעים, עמד לשאת את רות בן דוד, גיורת צרפתיה, הצעירה ממנו ביותר מעשרים שנה. בן דוד היתה מעורבת בפרשת הסתרת הילד יוסל'ה שוחמכר והעברתו לחו"ל. באותה תקופה התוודעה אל ציבור "הישוב הישן" וחפצה להצטרף לקהילה סגורה זו, אך הדבר גרר התנגדות חריפה בקרב אנשי נטורי קרתא והעדה החרדית. תלמידיו ובניו של רבי עמרם ראו בנישואין לרות בן דוד פחיתות כבוד למעמדו. רבני העדה החרדית התנגדו לנישואיו גם מסיבות הלכתיות של נישואי צעירה לזקן, וגם מחשש ל"חילול השם". הרחוב החרדי סער, מודעות וכרוזים התפרסמו בחוצות ירושלים, והעיר היתה כמרקחה. בסופו של דבר לאחר יותר מחצי שנה של פולמוס סוער, נישאו השנים באלול תשכ"ה. רבי עמרם בלוי נאלץ לעזוב את עיר הולדתו ירושלים ולהעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לבני ברק. לאחר שנים הוציאה רות בן-דוד בלוי את ספרה רב-המכר "שומרי העיר" (ירושלים 1979), ובו סיפרה על פרשה כואבת זו.
4 דף בכת"י 32 ס"מ + 2 מכתבים (אחד מהם כתוב על 2 עמ'), וכרוז 27-28 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני.

מכתב "גילוי דעת התורה מאגודת הרבנים דארצות הברית" בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין, נשיא אגודת הרבנים. ניו-יורק, [תשל"ג 1973].
נכתב באותה תקופה בה הוחלט לקצר ולקצוב את תקופת כהונתו של הרב-הראשי לישראל לעשר שנים בלבד, [מהלך פוליטי שנעשה ביזמת חבריו של הרב גורן, כדי להדיח את הרבנים הראשיים רבי איסר יהודה אונטרמן ורבי יצחק ניסים]. בשנת תשל"ג (1973) נערכו בחירות חדשות, בהם נבחרו לרבנים ראשיים לישראל, הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף.
רבי משה פיינשטיין, שהתנגד לפיטוריו של הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן ולמינויו של הרב גורן, כתב את פסק ההלכה ב"גילוי דעת" שלפנינו: "הנה ענין רבנות בישראל בכל תפוצות ישראל, הוא על פי דין התורה ענין שררה, שאין להורידו מגדולתו כל ימי חייו... ולכן ח"ו מלחשוב מחשבות להוריד את הרב הגאון ר' איסר יהודה אונטרמן שליט"א מלהיות רב הראשי לארץ ישראל ולמנות אחרים במקומו. הכותב וחותם למען האמת ולמען השלום - משה פיינשטיין, נשיא".
נייר מסמכים רשמי, של "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה". 8 שורות בכת"י. 28 ס"מ. מצב טוב. פגעי רטיבות וסימני קיפול.