ספר פענח רזא, פירוש יפה על חמשה חומשי תורה, על דרך הרמז והסוד. מאת רבינו יצחק בר יודא הלוי. גימטראות ופירושים, מהמחבר ומאת רבותינו הראשונים, הר"ן רבי יוסף בכור שור ורבי אלעזר בעל הרוקח. [וורשא, תרכ"ז 1867].
כרוך עם: ספר חרדים, על עניני המצוות. מאת רבינו אלעזר אזכרי מצפת. למברג, תרל"ה 1875.
בגליונות הספר פענח רזא, למעלה משלש-מאות הגהות קצרות וארוכות, (מראי מקומות ומקורות גאוניים, השגות וקושיות, ביאורים וחידושים), בכתב ידו האופייני של הגאון המופלא רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת.
בסוף ספר חרדים ובדף המגן האחורי העתקת "צוואת החת"ס זצללה"ה", בכתב ידו של האדר"ת.
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת (תר"ה-תרס"ה, 1845-1905) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו באהבת הלימוד והתמדתו. ובגיל צעיר כבר צמח לגאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים. עודו רך בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. כשנתיים וחצי לאחר שקיבל את התפקיד נפטר בשנת תרס"ה בגיל שישים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. הותיר אחריו בכת"י למעלה ממאה חיבורים, שרובם לא נדפסו. חתנו הוא הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל.
(חסר שער ו-3 דפים נוספים) ה-סב, נה-סו, א-נח דף; [סד] דף. מצב בינוני, כתמים ובלאי, הדף האחורי עם הכת"י, פגום עם חסרון טקסט. לא כרוך.

תלמוד בבלי מסכת נדה ומשניות סדר טהרות. וינה, תקע"א 1811. מהדורה ראשונה של הגהות הגר"א על הש"ס.
בראש דף השער חתימת יד-קדשו של הגאון הנודע בעל מנחת חינוך רבי "יוסף באב"ד מסניאטין". בדף האחורי רישומי בעלות שונים שהספר שייך ל"הרבני הנגיד והקצין מו"ה ר' יוסף באבאד מורה צדק דפה סניאטין". ורישום נוסף ש"הגמרא נדה שייך להרב המאור הגדול מוה"ר ר' דוד באב"ד נ"י הרב דפה ק"ק פראביזנא". ורישום בכת"י של טיוטא להזמנה לחתונה. בשולי הדפים מעט הגהות של תיקוני טעויות בכת"י.
הגאון רבי יוסף באב"ד (תקס"א-תרל"ט), בן הגאון רבי משה באב"ד אב"ד פשוורסק. נכדו ותלמידו של הגאון רבי יהושע באב"ד אב"ד טרניפול, בעל "ספר יהושע". חתן רבי אריה ליבוש הלברשטם אב"ד טרניגרוד. למד בחברותא עם גיסו הגדול רבי חיים הלברשטם, האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. מגיל צעיר נודע בגאונותו ובחריפותו, ובטרם הגיעו לגיל שלשים כבר נודע כאחד מגדולי הרבנים בדורו. כיהן ברבנות בהוסאקוב ובזבאריז. בשנת תר"ב נתמנה לאב"ד סניאטין ובשנת תרי"ז עלה לכהן ברבנות טארניפול, עיר רבנות סבו הגדול רבי יהושע באב"ד.
חידושי תורתו נתפרסמו כבר בחייו מפי השמועה, ובספרי גדולי דורו מובאים קושיות וסברות חריפות ושנונות בשם הרב מסניאטין, בשם זה הוא מוזכר פעמים רבות בשו"ת "שואל ומשיב". אך עיקר תורתו לדורות נודעה בספרו הגדול "מנחת חינוך" על תרי"ג מצוות שב"ספר החינוך". את ספרו זה הוציא לאור בשנת תרכ"ט בעילום שם, וכפי שנכתב בשער: "...והוא ביאור רחב על ספר החינוך, בפלפול עצום ובקיאות נפלא הפלא ופלא... חברו חד מגאונים המובהקים שבזמנינו הקדוש והטהור נ"י ומרוב ענותונותו העלים את שמו ד' יגן עליו...". רק במהדורה השניה שנדפסה בלמברג תרמ"ט, כ-10 שנים לאחר פטירת המחבר, מגלה המו"ל את שמו של הרב המחבר.
ספר "מנחת חינוך", הפך עם השנים לאחד מספרי היסוד של עולם הלמדנות וההעמקה, בכל בתי המדרשות, בגליציה ובפולין, בליטא ובהונגריה, ובכל תפוצות ישראל עד היום הזה. במשך השנים נדפסו ממנו מאות אלפי עותקים בעשרות מהדורות שונות, מלבד עשרות ספרים שבאו במיוחד לדון בדבריו ובשאלותיו.
מלבד גדלותו בתורה, נודע גם כקדוש וטהור ועובד ד' בסילודין [בעל "שואל ומשיב" כותב עליו בהספדו כי מימיו לא הסתכל מחוץ לד' אמותיו"]. היה מקורב לחצרות הצדיקים גדולי החסידות. זמן מה ישב בראפשיץ אצל הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, [מסופר כי רבי נפתלי מרופשיץ אמר לו לשוב לביתו, כי חלקו בעבודת ה', הוא ללמוד תורה בהתמדה] עד סוף ימיו היה קורא להרה"ק מראפשיץ הרבי שלי. היה לובש בגדים לבנים כמנהג גדולי החסידות בימיו, ולפעמים אף קיבל פתקאות "קוויטלאך" ונתן עצות וברכות לישועה ולרפואה.
בנו הגאון רבי דוד באב"ד, [שכנראה קיבל את הספר בירושה מאביו הגדול]. כיהן כאב"ד פרוביזנה מלפני שנת תרי"ד. משם עבר לכהן כראב"ד בסניאטין. בשנת תרמ"ח בערך עלה לארץ ישראל וכיהן כרב בעיר צפת עד שנת תרנ"ד בערך.
[9], ב-פט דף; קצט דף. 40 ס"מ. נייר עבה ורך. מצב טוב-בינוני, בלאי-שימוש רב, עם נטפי חלב-נרות. חותמות עתיקות מבתי-כנסת בצפת. כריכה ישנה לא מקורית.
מצורף אישור מומחה, לזיהוי כת"י החתימה, הזהה לכתב-ידו ממקורות אחרים.

ספר רוממות אל, תהילים (ללא ניקוד) עם פירושי רבי משה אלשיך. אמשטרדם, תנ"ה. דפוס דוד תרטאס. מהדורה מקוצרת ע"י רבי אליעזר ב"ר חנינא מק"ק טארניגראד ממדינת פולין קטן "אשר צבר אוכל ממתוק שיצא מהעַז, כנמר לעשות רצון קונו הגאון המחבר זצ"ל"
חתימה דהויה במרכז השער וחתימות ורישומים בסוף הספר, בכתב ידו של הגאון רבי טעבלי כ"ץ שיף מפרנקפורט דמיין (שקנה את הספר מדודו רבי ליב זינצהיים).
הגאון רבי דוד טעבלי הכהן שיף (נפטר כסלו תקנ"ב 1791), מגדולי דורו דור-דעה, ומגדולי חכמי פרנקפורט. תלמיד ה"שב יעקב" וה"פני יהושע". בשנים תק"ח-תק"כ עמד בראש הקלויז בוורמס (ורמייזא) שנתייסד ע"י דודו רבי ליב זינצהיים. בשנת תק"כ חזר לכהן כדיין בעיר מולדתו פרנקפורט דמיין, בבית דינו של רבי אברהם אביש אב"ד פרנקפורט, יחד עם רעו הנאמן הדיין הגאון רבי נתן. ידידות רבת שנים שררה ביניהם עוד מימי לימודם בישיבה אצל ה"שב יעקב" וה"פני יהושע", ועד זקנה ושיבה, וכמו שמעיד הגרד"ט בעצמו, בהסכמתו לספר בנין שלמה עמ"ס סנהדרין. באותה תקופה שחזר רבי טעבלי לפרנקפורט, למד אצלו הגאון הקדוש רבי נתן אדלר מפרנקפורט [רבו של ה"חתם סופר"], שהחשיבו לרבו המובהק, שרוב תורתו ממנו. בשנת תקכ"ה נתמנה לרב ראשי בלונדון והמדינה.
עמד בקשרי ידידות ושו"ת עם גדולי דורו, עם רבי שאול אב"ד אמשטרדם, עם רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", הכותב עליו (שו"ת נודע ביהודה, אבן העזר, תנינא, סימן ע"ו): "כבוד אהובי ידידי וחביבי, הרב המאור ומאיר... הגאון הגדול המפורסם, נר ישראל פטיש החזק...". בהמשך הדברים מתייחס ה"נודע ביהודה" לדבריו וכותב: "...והנה לא הניח שום זוית בכל דברי הפוסקים שלא הביא בדבריו וביאר בכל צד כל חלקי הסותר וכמעט שלא הניח מקום להתגדר בו". גם הגאון רבי ישעיה פיק מברסלוי, עמד עמו בקשרי שו"ת, וכותב עליו: "הרב הגאון הגדול המפורסם... חריף ומקשה... מרביץ [תורה] לתלמידים תמידין כסדרן, עוסק בתורה לשמה למען עשותם".
צג, [1] דף. כ-20 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי, דפים מנותקים, כריכה קרועה