משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים. וורשא, [תרמ"א] 1881.
הגהות רבות בכת"י בשולי הגליונות. ההגהות הן העתקה של ההגהות והציונים שכתב האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב, הגאון רבי אברהם בורנשטיין בעל "אבני נזר" ו"אגלי טל". הגהותיו אלו של ה"אבני נזר" על הרמב"ם, נעתקו ע"י שלשת נכדיו, בניו של האדמו"ר בעל "שם משמואל", ונדפסו לפני כעשרים שנה בספר "גליונות אבני נזר על הרמב"ם" (ירושלים, תשנ"ה). לפנינו ההעתקה המקורית, בכתב-ידו של נכדו האדמו"ר הקדוש רבי דוד בורנשטיין בעל "חסדי דוד".
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין, ה"חסדי דוד". נולד תרל"ו בנשלסק לאביו בעל ה"שם משמואל", בן ה"אבני נזר" מסוכוטשוב. בן עשרים נתמנה לרבה של ווישאגראד, שם ניהל ישיבה גדולה לבחורים. לאחר מלחה"ע הראשונה עבר לכהן ברבנות טומשוב וזגירז'. עם פטירת אביו בשנת תרפ"ו הוכתר לאדמו"ר, והיה מחשובי האדמו"רים בפולין. נפטר בגטו ורשה, כסלו, תש"ג (1942). כל צאצאיו נספו בשואה. ספריו הרבים ורוב כתביו בסוגיות הש"ס בהלכה ובאגדה, אבדו במצוקות הזמן ההוא.
סבו הגאון הקדוש רבי אברהם בורנשטיין – האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב (תקצ"ט-תר"ע), מגדולי גאוני וצדיקי דורו. חתנו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל "השרף מקוצק". עם כהונתו כאדמו"ר לאלפי חסידים, כיהן גם כראש ישיבה בה הנחיל לתלמידיו את שיטתו הלמדנית המיוחדת [כפי שכותב בהקדמתו לספריו, קיבל את דרך הלימוד מחותנו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק]. רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים (ה"חלקת יואב", רבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי אברהם וינברג בעל "ראשית ביכורים" ועוד). ספריו שו"ת "אבני נזר" ו"אגלי טל" על מלאכות שבת, הנם מספרי היסוד בעולם הלמדנות וההלכה.
(חסר שער ראשון, ושני דפים אחרונים בחלק ב') 3-170, 22 עמ'; [2], 171-420 עמ'. (במקור: 170, 22 עמ'; [2], 424-171 עמ'). 38 ס"מ. נייר יבש, מצב טוב-בינוני, בלאי, קרעים בשוליים. כריכת עור חדשה.

כתב יד, דרשות על התורה בדרך החסידות, מהאדמו"ר רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, מתקופת כהונתו כאב"ד מונקאטש. שנות התר"צ (נכתב בתקופות שונות החל משנת תרצ"ג [1933] בערך).
כרך גדול של פנקס, המחולק כאלפון לפי סדר פרשיות התורה (עם לשונית מיוחדת לכל פרשה). בתוכן הדברים מובאות רבות מספרי גדולי החסידות, דברים רבים מתורת אדמו"רי מונקאטש למשל בפרשת ויצא הוא כותב: "ושמעתי מכ"ק אדמו"ח שליט"א...", ובפרשת ואתחנן: "פירש כ"ק אדמו"ח שליט"א"; בפרשת ראה הוא מביא מספר "דברי תורה" לחמיו, "בשם זקינו בעל שם שלמה זצ"ל"). שמועות מתורת אדמו"רים שונים למשל בסוף פרשת כי-תשא: "ושמעתי בשם הרהגה"צ הק' מבלאזשיב זצ"ל"; בפרשת פנחס הוא כותב "עפ"י מה ששמעתי בשם הגהצה"ק מרן ר"פ מקאריץ... עכד"ק ששמעתי מנכדו הרב אבד"ק נילוב בעהח"ס רשפי א"ש נ"י". חידושים רבים מהכותב, שחלקם הגדול נאמר ברבים בהזדמנויות שונות, לדוגמא: בפרשת מצורע הוא מביא דברים שאמר בסעודת ברית מילה; בפרשת בחוקותי הוא מביא דברים שאמר בסיום הש"ס ל"ג בעומר שנת תרצ"ג; בפרשת בראשית ובפרשת כי-תבא הוא כותב: "והארכתי בזה בדרוש לסיום הש"ס". בתחילת הכרך מספר עמודים של "מפתחות לספר דרכי תשובה".
האדמו"ר רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, (תרע"ה-תשנ"ח). נולד בפולין לאביו האדמו"ר רבי נתן דוד מפרציווא (ביאלה). מילדותו נודע בכשרונותיו הגאוניים ולמדנותו המופלאה. נבחר ע"י האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, כחתן לבתו היחידה חיה פרומט [שנולדה לו לעת זקנותו]. חתונתם המלכותית, תועדה בעיתונות אותה תקופה, כחתונה היהודית הגדולה ביותר במדינות הונגריה. מסופר כי הגבולות נפתחו וקווי רכבת מיוחדים הובילו יהודים מכל קצוות הונגריה אל מונקאטש, (ראה אנצי' לחסידות, ג', עמ' תתקט-תתקי).
לאחר פטירת חותנו הגדול, עלה בשנת תרצ"ז למלא את מקומו כאב"ד מונקאטש ולמרות היותו צעיר לימים כבן 22, הנהיג את העדה הגדולה הזאת שלש שנים, עד פרוץ מלחמת העולם השניה. במלחמה סבל צרות רבות לאחר שגורש ע"י השלטונות ממונקאטש (עקב היותו אזרח פולני) ולאחר גלויות וגלגולים רבים (היה מפעילי ההצלה בבודפשט, ומשם נמלט לא"י דרך תורכיה ולבנון), ניצל מהשואה והגיע לירושלים בשנת תש"ד עם כל משפחתו. (בבואו הצליח להביא עמו חלק מהספרייה הגדולה של הספרים וכתבי יד העתיקים, מביתם של ה"מנחת אלעזר" וה"דרכי תשובה" ממונקאטש). עם הגיעם לירושלים חלתה אשתו הרבנית חיה פרומט ונפטרה לאחר כשנה, בהותירה אחריה חמשה יתומים קטנים. [שנים מבניו מאשתו הראשונה, הם כיום האדמו"רים המפורסמים ממונקאטש ודינוב שליט"א בארצות הברית].
כפי הנראה, הדברים שבכת"י שלפנינו לא נדפסו.
כרך כ-90 עמודים כתובים, כ-33 ס"מ. (דפים רבים ריקים). מצב טוב, בלאי ודפים מנותקים. כריכה חדשה.

שו"ת בית אפרים, חלק אורח חיים, וחלק חושן משפט. מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות. ווארשא, תרמ"ד 1883.
חותמות רבות של האדמו"ר "הרב מאיר שלום ראבינאוויטש". בשער חלק אורח חיים חתימת יד-קדשו: "מאיר שלום מגארוולין". ורישומי בעלות "לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א (זצללה"ה) מקאלישין ומלפנים בפאריסאוו וגארוולין (זי"ע אמן)", בכת"י וחתימות בנו האדמו"ר רבי "שמואל מרדכי" מפאליניץ.
האדמו"ר הקדוש רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין (נפטר תרס"ג 1903), נכד "היהודי הקדוש". בן האדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ מפאריסוב, וחתן-אחיו רבי יעקב צבי מפאריסוב. תלמיד רבי יצחק מנשכיז ורבי יחזקאל שרגא משיניווא. כיהן כרב בפאריסוב, גראוולין וקאלושין. משנת תרמ"ט כיהן גם כאדמו"ר ואלפי חסידים נסעו אליו. נתפרסם בעיקר במופתים ובראיית נסתרות ב"רוח הקודש". (הוא עצמו היה מספר על גלויים נפלאים שנתגלו לו עוד בימי בחרותו). מחבר "נהר שלום" על התורה. תולדותיו והנהגותיו נדפסו בספר דרך צדיקים, פיעטרקוב, תרע"ב.
בנו האדמו"ר רבי שמואל מרדכי רבינוביץ (נפטר תרצ"ט 1939), מילא את מקום אביו הקדוש באדמו"רות בעיר קאלושין, ולאחר תקופה הקימו חסידיו את בית-מדרשו בעיר פאליניץ.
שני כרכים: ה, קטז דף; [1], ד,קט דף. 30 ס"מ. נייר יבש, מצב בינוני, בלאי וקרעים. כתמים וסימני שימוש. כריכות חדשות.