כתב יד, ספר ימין ישראל, הלכות שחיטה, כיסוי הדם ובדיקה. מאת החכם רבי ישראל מאלואנו נ"י מק"ק טורינו. בסוף הקדמת המחבר נרשם התאריך שנת כנס"ת (=תק"ל 1770). חיבור שלם (כולל שער והקדמה) בכתיבה מרובעת נאה. [איטליה, אחרי תק"ל 1770].
המחבר רבי ישראל מאלוואנו (מַלבַנוֹ) מהעיר טורינו, בה כיהן כשו"ב מומחה. חיבור זה לא נדפס עדיין, אולם קיימות לו מספר העתקות שונות, בספריות ידועות ברחבי העולם. [ידוע על כת"י נוסף מאותו מחבר, של חידושי תורה ודרשות, בשם "בני ישראל", שנתחבר בשנת תקנ"ו-תקנ"ז בעת שכיהן כמלמד בעיר קארמניולה].
41 דף. 19.5 ס"מ. נייר איטלקי עבה. מצב בינוני-גרוע. פגעי פטריה וכתמים. מספר דפים פגומים ומשוקמים. דף השער פגום ומוכתם מאד. לא כרוך, דפים מנותקים.

מכתב בכת"י ובחתימה רבנית (בקליגרפיה מזרחית), של הגאון רבי רפאל עובד אבן צור. פאס, תקכ"א (1761).
המכתב נשלח מטעם בית הדין בפאס אל "חכמי ומנהיגי קהל קדוש" קהילת דובדו (דבדו, מרוקו), אודות גביית עדות בעניני שלום בית, מאשה מבנות פאס המתגוררת עם בעלה בדבדו.
רבי רפאל עובד אבן צור (תס"ו-תקכ"ט), בנו של הגאון יעב"ץ - רבי יעקב אבן צור, אב"ד פאס. בשנת תק"י נתמנה מטעם אביו לרב ומו"ץ בעיר פאס, כיהן כראב"ד בבית הדין, עם הדיינים רבי אליהו הצרפתי ורבי שאול אבן דנאן. במכתב שלפנינו ניכרת סמכותו בניהול עניני הדין בבית הדין בעיר פאס.
דף כפול, כ-20 ס"מ. מצב בינוני, בלאי וקרעים, קרע במרכז הדף ללא פגיעה בטקסט.

תלמוד בבלי, מסכת מעילה, מסכת קנין, תמיד ומדות, מסכת כריתות ומסכת תמורה וערכין. אמשטרדם, ת"ז [1647]. דפוס עמנואל בנבנשתי.
בשער מסכת כריתות שלש חתימות בכת"י מזרחי: "מקנת כספי בימי חורפי, אני הצעיר נהוראי בכמהור"ר יצחק ג'רמון". חתימות בנו רבי "פנחס ג'רמון". הגהות קצרות וארוכות בכת"י. רישומים שונים בדפי הכריכה.
הגאון רבי נהוראי ג'רמון (נפטר בליל הסדר, ט"ז ניסן תקמ"ג), מגדולי חכמי תוניס בדורו, תלמיד הגאון רבי יצחק לומברוזו בעל "זרע יצחק". החיד"א בשם הגדולים כותב עליו: "היה מופלג בחכמה וזקנה, אחד מרבני תונס, וכתב שיטות וחידושים הרבה, ושללו כל מחמדיו ובכלל כתיבותיו, ואח"כ הוסיף שנית ידו לכתוב חידושים, וקרא הספר "יתר הבז" ונדפס פה ליוורנו". הגאון רבי חיים פאלאג'י מביא מדבריו בספרו "עיני כל חי", וכותב עליהם בהתפעלות "וזהו תורה לשמה... על דבר אמת".
חשיבות רבה ישנה לשרידי חידושיו הנותרים של רבי נהוראי ג'רמון, שכן רוב כתבי ידו נשדדו ממנו במלחמה הגדולה בשנת תקט"ז (1756) כאשר שבטים מורדים מאלג'יר התנפלו על העיר תוניס, כפי שהוא כותב ומקונן בהקדמת ספרו "יתר הבז" (ליוורנו תקמ"ז), שנקרא על שם הביזה והשוד של כתביו הנאבדים: "הציגונו כלי ריק... כל אשר טפחתי ורביתי, כל חידושי תורה נפלו ביד זרים, עשאום קרעים קרעים ויאבד כל זכר למו. על זה היה דוה לבנו אף רוחנו... כי גדול הכאב מאד...".
ב, לז-עב, [1], עד-ק, [1] קא-קלג, ד-לב דף (שבעה דפים חסרים: שער מסכת מעילה, דף אחרון במסכת תמורה, שלושה דפים ראשונים ושניים אחרונים במסכת ערכין). כ-26 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, דפים מנותקים ובלויים, עם קרעים וחסרון. כתמים ונזקי עש. כריכה בלויה ופגומה.