פנקס הגבאים של בית הכנסת "בית רחל" בשכונת "כנסת ישראל". ירושלים, שנות העשרים של המאה ה-20.
דו"חות, רשימות ופרוטוקולים חתומים, עם שמות רבים של תושבי השכונה ומתפללי בית הכנסת, רשימת "הנדבות ביום חנוכת הבהמ"ד אור ליום כ' אלול תרס"ט", מכירת העליות לתורה בחגים, עם שמות העולים "חתני תורה" ו"חתני בראשית", חובות, פירוט הוצאות והכנסות, תרומות ועוד.
כ-130 עמ' כתובים. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה פגומה.

ארכיון גדול המכיל מאות דפי כת"י, מכתבים, קבלות וניירת שונה (פריטי אֵפֵמֵרָה), מביתו של האדמו"ר מספינקא-זידיטשוב רבי אלטר אליעזר כהנא. ירושלים, שנות התש"י-תש"מ בערך.
• מכתבים וטיוטות-מכתבים בכתב ידו, בין המכתבים: טיוטת מכתב ארוך, שכתב בשלהי חודש אב תשכ"ג, לאחד האדמו"רים מורי דרכו "מאור חיינו" [כנראה הכוונה לאדמו"ר מויזניץ, רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים"]. תוכן המכתב גדוש בהשתוקקות לעבודת השם מופלגת "לשפוך את שיחי לפני כ"ק שליט"א שיקח את זכרוני על לוח לבו... שמן הימים הקדושים האלו יתעורר בי ניצוץ דקדושה כדי שאוכל לקבל עלי להבא... דברים טובים ומועילים לעבודת הבורא... באמת ובתמים וברצון וחמימות... שאוכל להתקרב אל הקדושה... לשאוב מלא חפניים דקדושה"]. • מכתבי חיזוק לחברים ולתלמידים. • מכתב למנהל "תלמוד תורה" נגד הכאת תלמידים. • ועוד.
• רשימות חידושי תורה בהלכה ובחסידות: תשובות הלכתיות ארוכות בעניני טומאת כהנים, קדושת ספר תורה ועוד. • תשובה הלכתית שכתב לרבי חי"ל דייטש מארה"ב, בשם רבי ישראל וועלץ. • מחברות ורשימות דברי חסידות [מדברי האדמו"ר רבי יוחנן מקרלין-סטולין בשנות התש"י-תשט"ו]. • סיפורים על הרה"צ רבי איציק'ל [מפשוורסק]. • רשימות של גימטראות וליקוטי רעיונות חסידיים. • תכנית של זמירות ותפילות לעריכת שולחן ב"סעודה שלישית". • רישומי תוים למנגינות שחיבר. • רישומים על המבנה הפנימי של "מערת המכפלה" ועל חומות העיר העתיקה. • תפילה מיוחדת עפ"י הקבלה, לאומרה לאחר אמירת ב' פעמים ספר תהילים. • רשימות לדרשות שונות והספדים שנשא ברבים. • למעלה מ-100 פתקאות של מראי מקומות וסיכומי תשובות הלכתיות (חלקם נרשמו במהלך עבודתו ב"אוצר הפוסקים"). • לוחות שנה (מעניין במיוחד הוא היומן לשנת תשכ"ד, ובו רישומים בעניני חסידות ספינקא, עניני ציבור וענינים אישיים). • מכתבים ופנקס קבלות דמי-ישיבה של "ישיבת פרחי כהונה" ללימוד סדר קדשים ע"י כהנים תלמידי חכמים [בין החותמים בכתב-ידם לקבלת דמי ישיבה: אביו האדמו"ר "ראש הישיבה" רבי יוסף מאיר כהנא, רבי מנדל כהן גוטשטיין, רבי שמואל הכהן רוזנפלד, רבי יצחק אייזיק כהנא, רבי רפאל כהן, רבי יעקב ראטה, רבי נפתלי ערנטרייא ועוד].
• קבלות, מכתבים, כרוזים ועיתונות, וניירת אֵפֵמֵרָה: מסמכים חתומים (מסמך בחתימת אחיו האדמו"ר רבי מרדכי דוד כהנא). • ניירת שונה בעניני חסידות ספינקא, וענינם משפחתיים. • הזמנות לנישואין ושמחות שונות. • כרטיסי "שנה טובה". • מאות קבלות חתומות בכת"י, קבלות מודפסות וכרטיסי הגרלה, ממוסדות צדקה שונים (חלק מהסכומים ניתנו עפ"י גימטריאות שונות - למשל 10.99 ל"י לעילוי נשמה "כמנין נפש רוח נשמה חיה יחידה", ועוד). • פנקס משנת תשי"ח של חברת תהילים ספינקא, עם שמות הילדים ורשימות הפרסים שקיבלו. • תוי-הצטיינות וניירת תלמידים. • תויות לבקבוקי "יין קרלין-לעלוב - של היקבים הגדולים: שני-לציון וזכרון-משה... הויזמאן...". • כרוזי אירועים וכרוזי פולמוס. • עיתונים וקונטרסים – חלקם עם כיתובים מעניינים בכתב ידו. • כרטיסי הזמנת ספרים ב"ספריה הלאומית", עם מילוי בכתב-ידו. • כרטיסי כניסה לתערוכות סוכות פלא ולנסיעות שונות. • תלושי מזון, אמצעי תשלום וכרטיסי נסיעה, קבלות ואישורים מרשויות, אישורים רפואיים, תלושי תשלומי משכורות, פנקסי הפקדות והלוואות של גמ"ח "תפארת שמואל" וניירת הלוואות גמ"ח, ניירת משפחתית, מעטפות וחותמות דואר, וניירת שונה.
האדמו"ר מספינקא-זידיטשוב רבי אלטר אליעזר כהנא (תרצ"ז-תשס"ט), איש האשכולות - גאון מופלג ותלמיד חכם מפורסם, נודע בתפילותיו ובהנהגתו בקודש, בעבודת השם ובאהבת הבריות. למדן ובעל הוראה. קדוש ומקובל. ידען בתחומים רבים (ארכאולוגיה, מוזיקה, היסטוריה ועוד). עסק בחייו בין היתר בכתיבה ועריכת ספרים בהלכה בחסידות ובמקצועות רבים. ליקט וערך נושאים רבים במסגרת "אוצר הפוסקים". עמד בראשות כוללי אברכים וניהל את קרנות הגמ"ח של "שומרי החומות". התכתב בהלכה עם רבנים רבים. איש השקפה [כתב מאמרים בעניני ציונות והשכלה] מקורב לחוגי "נטורי-קרתא" וחסידי סאטמר, אך היה פתוח לדעות אחרות בחוגים החרדיים. הרבה במתן צדקה ליחידים ולמוסדות ציבור מכל החוגים, ועסק בהלוואות גמ"ח לנצרכים.
אביו - האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים (תר"ע-תשל"ח 1909-1978), בן רבי צבי הירש כהנא אב"ד ספינקא וחתן האדמו"ר רבי יצחק טיטלבוים מהוסאקוב. אדמו"ר באונגוואר. תרצ"ו רב וראש ישיבה בסערעדנא. בשנת תש"א עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בה פתח את ישיבת "אמרי יוסף" והקים בה את בית מדרשו.
כ-1000 פריטי נייר, גודל ומצב משתנים.