מכתב ארוך ומעניין מאת רבי יצחק קוסובסקי (שחור) אב"ד וולקוביסק, אל "גאון דורינו אביר הרועים צדיק ונשגב הכהן הגדול מאחיו וראש הרבנים בארעא קדישא..." - רבי אברהם יצחק הכהן קוק; בעניין ויכוח עם הועד הציוני בעירו בעקבות חגיגות פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים. וולקוביסק, תרפ"ז [1927].
הרב קוסובסקי כותב להרב קוק כי ראה את פניו בבית גיסו רבי חיים עוזר גורדזנסקי, והוא פונה אליו בבקשת עזרה. הוא מספר כי גם בעירו, כמו בערים אחרות, נחגגה פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים ברוב פאר והדר בבית הכנסת, וכי הוא עצמו הוזמן לחגיגה ואף נשא דברים לכבוד המאורע, אך כשראה בין שאר הקישוטים שנתלו בבית הכנסת, כרזה עם הכיתוב "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים - לזכר פתיחת האוניברסיטה העברית", חרה לו הדבר מאד. באותה שעה לא הביע את מחאתו, בתקווה שהכרזה תוסר מיד לאחר החגיגה, ואולם כאשר עבר זמן רב והשלט לא הוסר, החל לפעול בעניין. ראשי הועד הציוני בעירו התנגדו בתוקף להורדת השלט ובינם לבין הרב התפתח ויכוח מתמשך. נכון לשעת כתיבת המכתב (כשנתיים לאחר חגיגת פתיחת האוניברסיטה) עדיין לא הוסרה הכרזה, אך הרב קוסובסקי הגיע להסכמה עם ראשי הועד הציוני כי יציעו את הדברים לפני הרב קוק והוא אשר יכריע בעניין.
בין יתר הדברים מספר הרב קוסובסקי כי גם רבני ה"מזרחי" בווילנא הביעו מחאה על השימוש בפסוק זה ככותרת לחגיגות האוניברסיטה, ואף הרב האגר שביקר בעירו הביע מחאה על השלט שתלוי בבית הכנסת, אך ללא הועיל.
ב-1 באפריל 1925 (ז' ניסן תרפ"ה) התקיים בהר הצופים שבירושלים טקס הפתיחה הרשמי של האוניברסיטה העברית, בהשתתפות אישים ידועים ונכבדים רבים, ביניהם הלורד בלפור, הרב קוק, חיים ויצמן, ביאליק ועוד. הטקס עורר הדים ונחגג בכל רחבי העולם היהודי ע"י התנועה הציונית. הקמתה של אוניברסיטה עברית בירושלים הוצגה כמאורע מכונן בעל חשיבות לאומית היסטורית של בניית מקדש רוחני על הרי ירושלים. כותרות העיתונים [עוד בערב הטקס] מלאו פסוקים ברוח זו, בעיקר מנבואת ישעיהו (בפרק ב'): "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים... לכו נעלה אל הר ה'... כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". כידוע, גם הרב קוק הזכיר את הפסוק "כי מציון תצא תורה" בנאומו ותפילתו בטקס, אך בהקשר הפוך - דהיינו כבקשה להתגשמות הנבואה בצורתה המקורית בבניית בית המקדש השלישי במהרה בימינו. דבר זה לא מנע מקנאי ירושלים להתנפל על הרב קוק בטענה כי כיוון בפסוק זה על האוניברסיטה, ולהפיץ בדותה זו בכל העולם. המכתב נדפס בליקוטי הראי"ה ח"ג, עמ' 206.
רבי יצחק קוסובסקי-שחור (תרל"ז-תשי"א), מגאוני ליטא, חניך ישיבת טלז, חתן הגאון רבי דוד שלמה גרודזנסקי אב"ד איוויה שבליטא (אביו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי מווילנא). לאחר פטירת חותנו נתמנה תחתיו לרב באיוויה. לאחר מכן כיהן כרב במאריופול שברוסיה. בשנת תרפ"ב עבר לכהן כרב באוגוסטוב, ובשנת תרפ"ה כיהן ברבנות העיר וולקוביסק. בשנת תרצ"ד עבר לדרום-אפריקה, שם נתמנה לרב אגודת הקהילות ביוהנסבורג והסביבה ולנשיא תנועת "המזרחי" בדרום-אפריקה עד לפטירתו.
[3] עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול, מעט כתמים.

לקט כרוזים וכרזות מטעם הרשימה המאוחדת של הפועלים הדתיים, מיסודם של העובד הדתי וחוגים קרובים, שנדפסו לקראת הבחירות לאספה המכוננת. טבת תש"ט, [סוף 1948 / ינואר 1949].
הכרוזים והכרזות קוראים להצביע בעד רשימה ש'. בראשות המפלגה עמדו ד"ר ישעיהו ליבוביץ' והרב ש. גור-אריה (יונגרליב). בין היתר, מצהירה הרשימה כי אף האישה "שותפת לעבודה, לאחריות ולסבל – אנו תובעים שיתופך במדינה גם לגבי הזכויות!". חלק מהכרזות מזמינות לאסיפות חברים לקראת הבחירות. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.
סה"כ 10 פריטים, אחד מופיע בשני עותקים (על ניירות בצבעים שונים). גודל ומצב משתנים.

פנקס גדול, של פרוטוקלים ותקנות - מישיבות י"א הממונים, ראשי וזקני כולל אונגארן, ירושלים, תרס"ג-תר"ע (1903-1910).
בתחילת הפנקס, כתובות תקנות "כולל שומרי החומות", לכל סעיפיהן, הכולל אמור להתנהל ע"י ועד של י"א אנשים, הכולל שלשה ממונים ועמם עוד שמונה נבחרים. "סדר הבחירה", "זכות הבוחרים" ו"זכות הנבחרים". "חובות הנבחרים" וה"סדרים" וה"חוקים". בסוף התקנות העתקת חתימותיהם של נשיאי הכולל, הגאון רבי שמחה בונם סופר אב"ד פרשבורג והגאון רבי אלעזר לֶעוו אב"ד אונגוואר וקה"י אויהעלי, מחודש תמוז תרס"ג (1903).
פרוטוקולים רבים מישיבות ועד הנבחרים. בקשות, דו"חות כספיים, דו"חות על פעילות השדר"ים והחלטות. חתימות רבות של "סופרי הכולל" רבי צדוק קרויז ורבי שמואל בנימין זוננפלד וחתימות ה"ממונים" רבי יוסף בנימין שמעונוביץ ועוד. רוב הפרוטוקולים חתומים ע"י משתתפי האספות, בין החותמים: רבי אברהם יצחק ווינבערגר, רבי אלעזר דוד הכהן, רבי מענדל הכהן, רבי חיים אשר זליג צוועבנר, רבי ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס, רבי שמואל זנוויל שפיצר, רבי יונתן בנימין עסטרייכער, רבי שלום ליב אייזנבאך, רבי יוסף מאשקאוויטש, רבי נפתלי אדלר, רבי יצחק שלמה בלויא, רבי מאיר צבי הרשלר, רבי אברהם אהרן הלוי פראג, רבי שלמה אהרן ווערטהיימר, ועוד עשרות חותמים.
במספר אספות [בעיקר באלו הנוגעות להגרלה על חלוקת דירות] השתתפו גם הרבנים חברי בתי הדין, החתומים על ההחלטות. מספר חתימות של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד ורבנים נוספים. [רבי "ליפמן דוד במהר"י" ורבי "אריה ליב בהרא"ד" הרשלר, רבי ליב דיין].
בפנקס זה מופיעות תעודות חשובות לתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל, ולסדרי הקהילה ההונגרית "כולל שומרי החומות", שהיתה הקהילה המאורגנת ביותר מבין כל ה"כוללים" בירושלים של יוצאי הארצות השונות.
פנקס מהודר, 37 ס"מ, 288 עמ', מתוכם כ-150 עמודים כתובים. מצב טוב. כריכת בד מקורית.
+ דפים מצורפים: טיוטות פרוטוקולים ומכתבים (אחד המכתבים הוא מכתב בקשה שנשלח לועד ההנהלה, בשנת תר"ל, בכת"י וחתימת רבי יוסף לייכטמאן).