אגרת ארחות עולם, מאת אברהם בן מרדכי פאריצול. יחד עם החיבורים: אגרת תימן, הנקראת פתח תקוה, מאת רבי משה בן מימון; יסוד מורה וסוד תורה, מאת אברהם אבן עזרא. פראג, תקנ"ג ]1793[. בהוצאת רבי ישראל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה".
"אגרת ארחות עולם" הוא החיבור העברי הראשון העוסק בגילוי "העולם החדש". חלקו הראשון של החיבור עוסק בתיאור כללי של כדור הארץ, חלוקתו לאזורי אקלים, יבשות ומדינות. חלקו השני מתמקד בתגליותיהם של מגלי-ארצות ספרדים ופורטוגזים, ומתאר בפירוט את מסעותיו של ואסקו דה גאמה סביב כף התקווה הטובה בדרכו להודו. אחד הפרקים מוקדש לאמריקה ועוסק בתיאור הארץ והיושבים בה. זהו החיבור העברי הראשון הכולל תיאור של אמריקה.
הספר מלווה בשלושה איורים מרשימים (תחריטי נחושת), מאת האמן Anton Balzer [בן עירו וזמנו של המו"ל], ובהערות והוספות מאת רבי ישראל לנדא וחכמים אחרים.
רישומי בעלות עתיקים.
[8], צו, [2] דף. 18 ס"מ. מצב טוב, כתמים. קרע באחד הדפים. כריכה עתיקה, עם פגמים.

כתובה וחוזה-נישואין לנישואי החתן בנימין בן שמטוב עם הכלה שושנא בת יוסף. משהד (איראן), אלול תרל"ד ]1874[.
כתובה נאה, מעוטרת בדגמים פשוטים בצבעים כחול, כתום, סגול וירוק; חוזה נישואין, מעוטר באופן דומה.
שני המסמכים שלפנינו משקפים את מנהגם של אנוסי משהד, שהתחתנו כדת וכדין בכתובה עברית, עם חתימות העדים ובני המשפחה (כפי המנהג), ובמקביל ערכו חוזה נישואין מוסלמי (בפרסית). בשולי החוזה בפרסית, נוספו חתימות רבות בפרסית ובעברית.
המסמך העברי: 64X35 ס"מ. מורכב משתי יריעות-נייר נפרדות. מצב כללי טוב. סימני קיפול. קרעים קלים (פגיעות קלות בטקסט), קמטים וכתמים. המסמך הפרסי: 64X35 ס"מ. מורכב משתי יריעות-נייר נפרדות. מצב בינוני. קרעים גסים עם פגיעות בטקסט. סימני קיפול, קמטים וכתמים.

כתובה צבעונית מאויירת, לנישואי החתן "הבחור וחשוב חמד בחורים ברוך מבנים" יחיאל בן ר' דוד חפץ עם "הכלה הכלולה בתולתא שפירתא" חפציבה בת ר' אליהו ן' יאושע באיבאגה. ירושלים, י' אדר תרמ"ב ]1882[.
נוסח הכתובה בכתיבה מזרחית נאה. עם חתימות העדים, שנים מרבני ירושלים: רבי מאיר רפאל פאניז'ל [המרפ"א, "הראשון לציון" בירושלים] ורבי יוסף יאושע קאריו [ראב"ד ירושלים בעל "בני יוסף"]. במרכז, חתימת החתן ר' יחיאל חפץ.
כתובה מאויירת ומעוטרת בדיו צבעונית, בסגנון המכונה "הכתובה הירושלמית". עשויה שתי מסגרות ומסתיימת בחלקה העליון בדגם סגלגלי שבמרכזו פרח מסוגנן. שוליים עליונים מעוטרים בשושנים וצמחיה ירוקה. במסגרת התחתונה נכתב נוסח הכתובה ובמסגרת העליונה שלושה אגרטלים עם שושנים וצמחיה, וביניהם כוכבים. חלק מהעיטורים בדיו זהובה.
משפחת חפץ היתה חלוצת העולים מבוכרה לארץ ישראל ומייסדת שכונת הבוכרים בירושלים. האב, רבי דוד חפץ (נפטר תרנ"ח), רב העיר קוקנד שבבוכרה, ומעשירי המקום, עזב בשנת תרל"א (1871) את עירו, ועלה עם בני ביתו לירושלים. עם הגיעו לירושלים הדפיס ספר בשם "ברכת האילנות". בשער הספר מוזכרים בניו: ישראל, יחיאל [החתן בכתובה שלפנינו] ועמנואל ציון, ובהקדמתו כתב: "אנכי הראשון מארץ בוכרא הבא לשכון כבוד באה"ק הוא וביתו" (בהמשך הוציא לאור ספרים נוספים). יחיאל חפץ היה ברבות הימים לאחד מעסקני ונגידי העדה הבוכרית.
75X54 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ופגעי רטיבות, סימני קיפול וקרעים.

פנקס מודפס, של ספחים לשטרי כתובה, עם למעלה מ-150 העתקי כתובות נישואין ועם מילוי בכת"י של שמות הנישאים, מהשנים תר"ע-תרע"א (1910-1911).
ברבים מן ההעתקים חותמות בית הדין וחתימת ידו של הספרא דדיינא רבי "חיים מענדל סד"ד" [הגאון רבי חיים מענדל שארלין-ספרא, מחבר הספרים "לחם שערים" על מסכת כלה רבתי ו"אמרי שפר". כיהן עשרות שנים כסופר הדיינים "ספרא דדיינא" בבית הדין האשכנזי בירושלים]. בין הזוגות הנישאים ניתן למצוא שמות ידועים רבים מבני ירושלים ובוניה. - נציין בודדים מתוכם: חתונת הבחור ברוך בן יצחק אייזיק בן-טובים עם חנה בת רבי יעקב רבינוביץ [נומר 73]; חתונת המקובל רבי אהרן שלמה ב"ר כתריאל [מהרא"ש מהרי"ל - בעל "טועמיה חיים זכו"], שנישא בזיווג שני, עם האשה שיינא גיטל ב"ר שמואל אחות רבי נתנאל סופר [נומר 31]; נישואי בני משפחות ותיקות בירושלים (סלומון, ריבלין, לעווי, וייספיש ועוד).
מסמך נדיר ורב-ערך לתולדות הישוב היהודי בירושלים, בשלהי התקופה העות'מאנית. יש לציין כי רבים מהשמות המופיעים בפנקס נפטרו במהלך מלחמת העולם הראשונה, בה נספו למעלה משליש מבני הישוב היהודי בירושלים, ברעב, במגיפות ובשירות בצבא הטורקי.
כ-170 דף, 40-30 ס"מ. מתוכם כ-157 דף עם מילוי בכת"י. חלק מהדפים נדפסו בדיו זהובה (או מעורבת זהב ושחור). מצב בינוני, כ-100 דף ראשונים קרועים בשוליים התחתונים. כתמים קרעים ובלאי.

דף מודפס, "שבועה מקפיטאל" [שבועה על נכסים]. [פראג, ת"ק בערך, המאה ה-18].
הדפסה משני צדי הדף, אותיות מרובעות ומנוקדות. כולל נוסח ארוך לשבועה בבית דין, עם הצהרה על ערך הונו של הנשבע [לשם קביעת גובה מסי הקהילה שעליו לשלם, לפי תקנות הנודע ביהודה]. בעמוד השני מוזכרת העיר פראג ובית הדין: "בייא איינן למדן הן כאן פראג או חוץ לפראג או במרחקים... אויסר וואן איך עט וואז צו פרעגין ניטיג גהאט בייא אדונינו מורינו ורבינו הגאון אב"ד נר"ו ובדמ"ש [ובית דין מורה שוה] גפערגט...". כולל נוסח נפרד לאשה.
דף, [2] עמ'. 36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי בשוליים. סימני קיפול.