15 כרוזים ומסמכים העוסקים בנעשה בארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים.
ביניהם: מסמכים הנוגעים ליחס לשלטון הבריטי, קריאות לגיוס כללי וגיוס תרומות עבור פליטים מאירופה; הודעות על שביתות כלליות לאחר אבדן האוניה "סטרומה" ועל מנת לדרוש מהשלטונות להעלות את המעפילים, ועוד. גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב, בחלק מהמסמכים חורי תיוק וכתמים.

לקט פריטים ממחנות המעצר של גולי האצ"ל והלח"י באפריקה – מכתבים אל הרבנות הראשית לארץ ישראל, גליון "בגלות אסמרה", תרשים מחנה העצורים סמבל; מברק אל הרב הראשי לארץ ישראל, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בעניין העצורים בקניה. אסמרה, גילגיל וחיפה, 1946-1948.
1. מכתב בכתב-יד מנציג עצורי מחנה סמבל, דב הלוי מילמן, אל הרבנות הראשית לארץ ישראל. אסמרה, כ"א אדר א' תש"ו (22 בפברואר, 1946).
המכתב עוסק בתקרית אשר אירעה ב-17 בינואר 1946, כאשר שני עצירים ממחנה סמבל נהרגו מאש חיילי המשמר הסודנים.
בתחילה מודה מילמן על מכתב תנחומים אשר נתקבל מאת הרב הראשי, יצחק אייזיק הלוי הרצוג; בהמשך מפרט את מצב העניינים במחנה מאז התקרית: "הזקיפים הפראיים, משנוכחו שלא זו בלבד שהרוצחים לא באו על עונשם אלא מעשיהם אף הוצדקו, חוזרים ומתעללים בנו, מכוונים את רוביהם הטעונים אל מול אנשי המחנה ומאיימים ביריות על המסתובבים לתומם או עוסקים במלאכתם הרחק מן הגדרות.. הננו מבקשים לכן את התערבותכם המידית...מחאות בלבד לא תחיינה את מתינו". דף 25.5 ס"מ. סימני קיפול וקמטים. כתמים כהים. קרוע בחלקו העליון (ללא פגיעה בטקסט).
תקרית הירי במחנה סמבל פרצה לאחר עימות בין אחד העצירים, אליהו עזרא, לאחד החיילים הסודנים, עימות אשר במהלכו ירה החייל בעזרא ופצעו. משסירבו אנשי המשמר לפתוח את שערי המחנה ולהעביר אל עזרא אל תחנת העזרה הראשונה, החלו העצירים בנסיון לפרוץ את הגדר, והשומרים פתחו באש. התקרית הסתיימה במותם של שני אסירים (אליהו עזרא ושאול גלילי) ובפציעתם של עצירים נוספים. היישוב היהודי בארץ ישראל הגיב בזעם לתקרית, ועצירי המחנה דרשו הקמת ועדת חקירה שתבדוק את אשר קרה. כחודש לאחר מכן, במטרה להרגיע את הרוחות, התירו השלטונות הבריטיים לרב הראשי לארץ ישראל, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, לבקר במחנה.
2. דף בודד – תרשים, מצויר ביד, של מחנה סמבל: חדר האוכל, המטבח, שני צריפים, "עמדות הזקיפים ו"מעון הכושים". בתרשים מסומנים המקומות במחנה בהם נפצעו ונהרגו העצורים במהלך תקרית הירי של ינואר 1946. כולל מפתח בכתב-יד לסימונים השונים. התרשים צויר על צדו האחורי של טופס "תעודת צלף" מטעם הצבא המלכותי האיטלקי. דף 38 ס"מ. סימני קיפול וקמטים.
3. בגלות אסמרה, מחנה הסגר, אסמרה, אריתריאה. כ"ה אדר א' תש"ו, 26 לפברואר 1946. גליון מספר 102.
דף בודד בכתב-יד, בפורמט של עתון – סיקור הגעת רבה הראשי של א"י, הרב הרצוג, לאסמרה; כולל "סדר קבלת-הפנים" של הרב. נכתב על צדו האחורי של טופס "תעודת צלף" מטעם הצבא המלכותי האיטלקי. דף 38 ס"מ. סימני קיפול. קרע באחד מקוי הקפל.
4. מכתב מודפס במכונת כתיבה וחתום ביד, מאת חיים דוד כהנא (רב העצורים במחנה גילגיל בקניה) אל הרבנות הראשית לארץ ישראל. 11 בפברואר 1948.
במכתב מתאר כהנא את המתרחש במחנה המעצר בגילגיל ואת המתיחות בין שלטונות קניה ונציגי המחנה, ומפציר ברבנים הראשיים לפעול למען החזרת עצירי המחנה לארץ ישראל. דף 32 ס"מ. סימני קיפול וקמטים. נקבי תיוק וקרעים קלים.
5. מברק אשר נשלח לרב הראשי הרצוג מצבי הולינסקי בחיפה (כתוב בכתב-יד), [1948]. "לרגל הסכנה החמורה לחיי ילדינו בקניה בין המונים מוסתים וחסרי אחריות אנא להפעיל את כל כח השפעתו כלפי כל הגורמים למען העברתם ארצה..".
18X14 ס"מ. קרעים בשוליים.

ספר המעצר והגלות (שלש שנים לגלותנו). מחנה העצורים העברים בגולה, גילגיל, קניה, ב' חשון תש"ח [אוקטובר 1947]. בראש עמוד השער: "'בדד' – כתב עת לדברי מחשבה וספרות".
ספר עבה, שכפול סטנסיל של דפים מודפסים במכונת-כתיבה, עם איורים, דיאגרמות, טבלאות, תוי-נגינה, נספחים ומפות. מחקר מקיף ביותר על שלש שנות שהותם של גולי האצ"ל והלח"י במחנות באפריקה.
בדף השער הקדשה בכתב-יד ("מזכרת מימי הגלות"), חתומה בידי ששה מן העצורים במחנה עצורי המחתרות בגילגיל, ומתוארכת: "גילגיל, אדר א' תש"ח". 321, [4] דף, [3] לוחות + [12] דף "נספח ל'ספר המעצר והגלות'". 33 ס"מ. מצב בינוני (הכריכה והדפים הראשונים במצב גרוע). כתמי חלודה. קרעים. אחד הלוחות מנותק וקרוע. פגמים בכריכה.

אוסף כרוזים ומסמכים רוויזיוניסטים, חלקם חריפים במיוחד. תל-אביב וחיפה, שנות ה-30 וה-40.
בין הפריטים: קטע מדו"ח מודיעיני צה"לי פנימי לגבי תנועותיהם ופריסתם של כוחות האצ"ל בדרום תל-אביב, המתוארך ל-22 ביוני 1948, היום בו הופגזה הספינה "אלטלנה" מול חופי תל-אביב; חוברת "פנקס פוליטי", הוצאת לוחמי חרות ישראל, תש"ח 1948; חוזר של "ברית הבריונים", מודפס במכונת כתיבה, [1933]; חוזר של "תנועת הצה"ר המקסימליסטי"; דף מטעם האצ"ל, מודפס במכונת כתיבה, המודיע כי "הקצינים שיף וגולדמן [קצינים יהודים במשטרה הבריטית שהיו גם חברי ה"הגנה"; נהרגו בינואר 1942 מפיצוץ מטען שהניחו אנשי לח"י] נדונו למות ע"י בית הדין העליון של הארגון"; כרוזים וחוזרים בנושא הכפר דיר יאסין, בגנות ה"הגנה" ובעניינים אחרים; גיליונות עיתון "חרות" (חלקם במצב בינוני-גרוע). על כרוזים רבים מופיעים הנחיות לדפוס ותיקוני עריכה קלים בעט.
סה"כ כ-30 פריטים. מצורפים מספר גזרי-עיתונים רלוונטיים. מסודרים בתיקייה. גודל משתנה. מצב משתנה, בינוני עד טוב.

1. קול ציון הלוחמת, תחנת השדור של הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל. נוסח שני שידורים, מיום 28.7.46 ומיום 4.8.46.
2. אל העם ואל הנוער, שבט תש"ז (1947). "אנו עומדים מול פני איום ישיר במלחמת-אחים. את זאת חייב לדעת כל עברי נאמן".
3. "עכו" – כרוז בנושא פריצת כלא עכו. אייר תש"ז.
4. פקודת יום לרגל כניסת גדודי האצ"ל לצבא העברי, סיון תש"ח (1948).
גודל ומצב משתנים, גודל ממוצע 50x35 ס"מ, מצב כללי טוב. מודבקים על בד פשתן לתצוגה ושימור.