שתי מחברות בכתב-ידו של הגאון רבי משה פריידגר. [בודפשט], תרי"ב [1852].
דרשה לפסח ודרשה לשבת פרשת מקץ שאחרי חנוכה, כתובות ביידיש-דייטש. בעמוד השער של כל מחברת, תאריך וחתימת רבי משה פריידיגר בעברית ובהונגרית.
הגאון רבי משה פריידיגר, בעל "משה ידבר" (תקע"ח-תרנ"ז), בן רבי פנחס ליב ראב"ד אובן ישן (בודפשט), תלמיד חכם עצום ודרשן מפואר, שסירב לשבת על כסא רבנות. שימש כפרנס ומנהיג קהל יראים בודפשט. בנו הבכור רבי אברהם פריידיגר ראש הקהל בבודפשט, (חתן רבי יצחק ליב סופר בן הכתב סופר), אבי רבי פנחס דוד פריידיגר, (חתן הרב מפרשבורג בעל ה"דעת סופר").
שתי מחברות, [15] דף; [17] דף; 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.

מכתב ארוך בדברי תורה, בסוגיית נשים בברכת המצוות, בכתב ידו וחתימתו של רבי צבי הירש יצחק טויבש. אוהעל, תרפ"ז (1927). המכתב נשלח אל "תלמידי האברך החריף... מ' אברהם אבלי הכהן ראפאפארט".
הגאון רבי צבי הירש יצחק טויבש (טוביאס), תלמיד חכם מופלג, כיהן בדיינות בעיר אוהעל. נספה באושוויץ בשנת 1944 [נזכר ברשימת הנספים בשם "הרמן טאובס"]. ראה אודותיו בספר זכרון לקהילת אוהעל (עמ' 75 בחלק בשפה ההונגרית).
4 עמ', 34 ס"מ. מצב טוב, קרעים.

כתב יד, שו"ת על אורח חיים, יורה דעה וחו"מ. מהגאון רבי מרדכי נטע מרגולין אב"ד סנאווסק (רוסיה, פלך צרניגוב). עם מכתב הסכמה בכתב ידו וחתימתו של רבי אליעזר רבינוביץ אב"ד מינסק, תמוז תרפ"ג (1923).
חיבור שלם מסודר לדפוס, מהגאון רבי מרדכי נטע מארגאלין (מרגוֹלין), גאון ולמדן מופלג, מחסידי חב"ד. כיהן למעלה מארבעים שנה כמו"ץ ורב בעיר סנאווסק. כבר בשנת תרמ"ב קיבל תשובה מהנצי"ב מוואלוזין (שו"ת משיב דבר, חלק ב' סימן ס"ג). בכתה"י מופיעות מספר תשובות שכתב אל הרה"ג החסיד רבי חיים אליעזר הכהן ביחובסקי [מחסידי חב"ד, שהתגורר בסנאווסק ועלה אח"כ לירושלים, בה הוציא לאור בשנת תרפ"ד את הספר "גנזי נסתרות" מאוצרות הגניזה החרסונית].
בין התשובות, תשובה שכתב אל "הגאון הצדיק בעל החפץ חיים, בעת היות דירתו פה במחננו סנאווסק" [החפץ חיים הגיע עם ישיבתו ומשפחתו לעיר סנאווסק, בשלהי מלחמת העולם הראשונה בחורף תרפ"א 1920, וזו היתה תחנתם האחרונה בגלות המלחמה, לפני שחזרו לראדין] ותשובות שכתב לשאלותיו בהלכה של "רבי אליעזר [קפלן] חתן רבי צבי הירש [לוינסון] חתן החפץ חיים שליט"א". בתוך הדברים הוא מזכיר דברים שהראה לו "ידידי הרב החריף הגדול בתורה ויראה מו"ה ר' נפתלי [טרוֹפּ] ר"מ דהישיבה דבעל חפץ חיים".
כותב ההסכמה: הגאון המפורסם רבי אליעזר רבינוביץ (תרי"ט-תרפ"ד), בבחרותו נודע בשם "העילוי מקיוב" ולמד בסלוצק אצל בעל ה"בית הלוי" ובישיבת וולוז'ין. חתנו של הגאון רבי ירוחם ליב "הגדול ממינסק" בעל "אור גדול", וממלא מקומו ברבנות העיר בתואר "מד"א דמינסק" [מרא דאתרא]. שמו נודע בדורו כאחד מגאוני ליטא, ואף הוא כחותנו כונה בחייו בתואר "הגדול ממינסק". עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית בשנת תרע"ז, הושלך הרב לכלא הרוסי ושוחרר לאחר זמן, אך רוחו לא רפתה והמשיך להנהיג את הקהילה כבתחילה, למרות רדיפות השלטון. שרידי חידושי תורתו הוברחו בסתר מרוסיה ונדפסו בספר "משנת אליעזר" (ירושלים, תשכ"ב). לפנינו מכתב נדיר שנכתב באותה תקופה, בחצי-השנה האחרונה לחייו.
ב-נה דף, 21.5 ס"מ. מצב בינוני, בלאי, כתמי לכלוך ופגעי פטריה. מחברת תפורה ולא כרוכה. + מכתב הסכמה מודבק, 21 ס"מ. מצב טוב מאד.

פנקס הקופה של ישיבת "אהל תורה" בירושלים. הכולל רישומי כל הוצאות המשרד והתמיכות לאברכי הכולל, מהשנים תרצ"ה-תש"ו 1935-1946.
בית מדרש אהל תורה, מיסודו של רבי שמואל יצחק הילמן (בעל "אור הישר" וחותנו של הרב הרצוג) ורבי אהרן ביאליסטוצקי, אחד מכוללי האברכים הראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמננו. התמיכות היו מכובדות ועקב הביקוש הרב התקבלו רק אברכים מעולים, רובם בוגרי ישיבת חברון ובוגרי הישיבות בליטא, מהם יצאו אח"כ רבנים מפורסמים, כדוגמת: רבי יוסף שלום אלישיב, רבי בנימין יהושע זילבר, רבי ברוך יצחק לוין, רבי שלמה טנא, רבי משה טיקוצ'ינסקי ורבי שלום שבדרון, ויבלח"א רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א.
לפי הרשימות בפנקס ההוצאות שלפנינו, נראה כי בחודש אדר א' שנת ת"ש (1940), נתקבל הרב וואזנר לחבר הכולל, ובחודש אייר של אותה שנה התקבל הרב אלישיב לכולל, וכבר מתחילה קיבל את התמיכה המקסימאלית שניתנה לחברי הכולל.
105 דף, מתוכם כ-190 עמ' כתובים. 24.5 ס"מ. מצב טוב-מאד. כריכה מקורית.