* "ספר התקנות, של בית התלמוד תורה הכללי וישיבה שארית ישראל... הנוסד ע"י עדת הגוּרג'ים ילידי קאוקאז מעי"ת אחלציך (אחַלציחֶה) ואגפיה". ירושלים, [תר"ע, 1910]. עברית, יידיש וגרמנית.
קונטרס מודפס, עם תקנות האגודה, ומכתבים מרבני העדה ורבני ירושלים (רבי יוסף חיים זוננפלד, הרב קוק, בד"ץ החסידים בירושלים ועוד).
12, IV עמ', 14 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, קרעים ובלאי.
* "הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד", פנקס קבלות [ריק] של "קופת חנה", "בעד כולל אחינו הגורגי'ם בירושלם". [ירושלים, תר"ן 1890 בערך].
פנקס, למעלה מ-200 קבלות שלא היו בשימוש. 15X20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
יהודי גיאורגיה (גרוזיה), שכונו בפי הטורקים העות'מאנים "גוּרג'ים", עלו לארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19, התיישבו בירושלים, הקימו בית כנסת וישיבה, ניהלו חיי קהילה ואף ייסדו "כולל" מיוחד לתמיכה כספית בעניי הקהילה.

אוסף תצלומים שמקורם מגרוזיה: * תצלומי רבנים (בהם: רבנים מגרוזיה, תמונת הרב שלמה שלייפר ממוסקבה בביקור בגרוזיה, ועוד). * גלויות וכרטיסי ברכה מצולמים (שכפול באמצעות תצלום, טכניקה ששימשה את היהודים שחיו תחת המשטר הסובייטי, שלא היה ברשותם להחזיק דפוס עברי): שני כרטיסי שנה טובה, הזמנה לחתונה (תצלום של איור עם כיתובים בגיאורגית ותמונת הזוג), דיוקן רבי שמעון בר יוחאי ודיוקן הבעל שם טוב.
11 תצלומים. גודל ומצב משתנים.

שלחן ערוך חושן משפט, עם באר היטב וחידושי דינים. אמשטרדם, [תקכ"ד 1764. דפוס בני שלמה פרופס].
בראש הספר מצורף קונטרס דפים לכתיבת חידושים, ובהם נכתבו חידושים משני כותבים בכתב ידם. רוב הדפים הם מכתיבת ידו של רבי אברהם פינטו השני, החותם פעמים רבות בתוך החידושים בשמו "אברהם פינטו" (בשני מקומות אף מופיעה חתימתו "אברהם פינטו הקטן") ומזכיר בתוך דבריו את דברי סבו רבי אברהם פינטו (הראשון) ואת זקנם הגדול הרי"ף זלה"ה [רבי יאשיהו פינטו]. שלשה עמודים הם בכת"י קדום יותר וחתומים במקום אחד "אברהם".
לאורך הגליונות הרחבים של הספר, למעלה ממאה הגהות ארוכות בכת"י מזרחיים. רובם בכתב ידו של רבי "אברהם" הראשון, [בכמה מקומות, עם חתימתו: "אברהם"]. חלקם בכתב ידו של רבי אברהם פינטו "הקטן". ומספר הגהות בכת"י שלישי, שבאחת מהן (דף עד/1) חתימת הכותב: רבי "אלעזר ן' לחזאן". (באחת ההגהות בכת"י הנראה ככתב ידו של רבי אלעזר חזן, הוא מזכיר את דברי חמיו: "... פסק הרב הכולל מו"ח כמוהר"ר שלמה אסבאג נר"ו"). מספר הגהות בכת"י נוסף שאחת מהן חתומה בשם "יעקב".
חתימות של רבי "מסעוד פינטו" שקנה את הספר מאחיו מהרי"ע [רבי יעקב]. בראש הספר רישום בעלות של "החכם השלם הכולל כה"ר משה פינטו"
הגאון המקובל רבי אברהם פינטו הראשון (נפטר סוכות תקס"ד 1803), בנו של המקובל רבי יעקב פינטו הראשון [מחבורת המקובלים, מחברי סדרת הספרים הקדושים "מקדש מלך"]. כיהן ברבנות העיר מאראכש, אחת מהקהילות המרכזיות של יהודי מרוקו, והיה נחשב גדול חכמי דורו. הגהותיו בקבלה על ספר "אוצרות חיים" נדפסו בספר מקום בינה ושערי בינה. חיבר ספר "מר דרור" על הש"ס ותשובות רבות בהלכה. אך רובם עדיין בכת"י ולא זכו לאור עולם.
נכדו הגאון רבי אברהם פינטו הקטן (נפטר סיון תקצ"ד 1834), בן רבי יעקב. כיהן אף הוא בדיינות וברבנות במאראכש. יחד עם רבי אלעזר ב"ר יעקב חזן ורבי דוד צבאח [שמילא את מקומו ברבנות העיר עד שנת תרי"ח]. רבי דוד צבאח ורבי אלעזר חזן, היו תלמידיו המובהקים של הגאון רבי שלמה אסבאג, שנפטר בשנת תק"ץ.
בנו רבי משה פינטו, הוא כנראה אביהם של רבי יעקב ורבי "מסעוד פינטו" החתום על הספר.
לפנינו כתב יד חשוב - שלא נדפס, של גדולי רבני מאראכש שבמרוקו במאה ה-18/19. אשר נודעו בקדושתם ולמדנותם הרבה, בנגלה ובנסתר.
עותק חסר: [1], קעו דף (במקור: [2], תה, [3] דף). + קונטרס 14 דף, שמתוכו כ-11 עמ' כתובים חידושים בכת"י. כ-19.5 ס"מ. שוליים רחבים, מצב בינוני, בלאי שימוש רב, דפים מנותקים וכתמים. כריכת עור עתיקה ומפוארת, קרועה ובלויה.

אוסף גדול של כתבי יד, הכולל אוסף של קטעי דפים מגניזת כריכות. * שרידי שטר קבלה משנת תצ"ד (1733). * מכתבים, פסקי דין ושטרות עדות חתומים מהעיר פאס, [רובם נוגעים לעניני רכוש של רבי שלמה בן ראובן אסולין]. בחתימות רבני העיר מהשנים תקס"ח-תר"ד (1808-1844).
בין הרבנים החתומים (בחתימות רבניות מסולסלות): רבי רפאל אהרן מונסונייגו, רבי יוסף אלבאז, רבי מכלוף בן זכרי, רבי מרדכי בוטבול, רבי מרדכי אסולין, רבי יהודה אבן צור, רבי יצחק בן לחסן, רבי עמנואל מאנסאנו, רבי אברהם הכהן סקלי. ועוד רבנים ממשפחות: אצאייג, הכהן סקלי, בן זכרי, אלבאז, אבן מאמאן ועוד.
* כתובה משנת תרפ"ה, בחתימות העדים רבי שמואל בן משה מרצי'[אנו] ורבי יהודה בן שלמה הכהן סקלי. תאוורית (מרוקו). * מכתב אל רבני ירושלים מאת רבני מקנס, החתומים (בחתימות רבניות): רבי רפאל דוד בירדוגו, רבי יעקב טולידאנו, רבי אברהם עמאר ורבי יהושע בירדוגו. משנת תר"פ בערך. * קטעי תפילות, פיוטים וקמיע. * תעודות לידה בחתימות הרב דוד בן משה אוחנונא, מהכפר תאמאזרת (מרוקו), 1949.
כ-32 פריטים. חלקם במצב בינוני-גרוע (מגניזת כריכות), וחלקם במצב טוב.

כתב-יד הכולל שו"ת ופסקי הלכה, דרשות, חידושים מלוקטים, טבלאות הגורלות, סגולות ורפואות, תחינות וחידות, "עט סופר" - נוסחאות השטרות, ספר "סדר עולם", אגרות המוסר להרמב"ן ועוד. [פאס, מרוקו, שנות הת"ק, המאה ה-18/19].
שו"ת ופסקי הלכות מרבי שלמה עמאר, רבי שמואל הצרפתי, הלכות טריפות כמנהג פאס. מנהגים מרבי רפאל ברדוגו, ומנהגים מ"הרב המרבי"ץ זצוק"ל". דרוש לתשובה מרבי "מיימון ברדוגו יצ"ו". דרשות שלמות מכמה מחכמי מרוקו. גם בחידושים המלוקטים מובאים דברים רבים מגדולי חכמי מרוקו, [מאזור העיר פאס]: הרב המבי"ן (רבי משה ברדוגו), הרב המשבי"ר, רבי יהודה בן עטר, רבי משה בן ועיש, רבי משה בן חמו, ועוד.
בעמוד האחרון, חתימות רבות של רבנים ותלמידי חכמים נודעים ממרוקו: רבי "יעקב טולידאנו", רבי "ברוך מאמאן", רבי "שלמה סמחון", רבי "חביב טולידאנו", רבי "יוסף בהלול", רבי "מסעוד בן חפץ", רבי "יוסף בן מלכא" המזכיר את שם אביו רבי "מיימון בן מלכא". בשולי הגליונות הגהות מכמה כותבים, חלקן חתומות. הגהות רבות בכתב ידו וחתימתו של רבי "מיימון מלכא". הגהות חתומות "מבי"ן", ועוד הגהות חתומות.
חתימות נוספות מאוחרות יותר של רבי "ברוך בן יעקב" ושל החותם "הא"ח נפשנו ס"ט", הכותב שקיבל את הספר מרבי גבריאל בן יעקב.
כ-157 דפים. למעלה מ-310 עמ' כתובים. 21 ס"מ. מצב משתנה, בינוני עד בינוני-גרוע, כתמים ונזקי רטיבות ופטריות, בחלק מהדפים הדיו דהויה. בלאי וכתמים, פגעי עש. דפים מנותקים. לא כרוך.