שני מסמכים היסטוריים מבית הסבא קדישא, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי מראשית תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. באותה תקופה התחוללה מלחמה בין "ועד הצירים" הציוני בראשות ד"ר חיים וויצמן, לבין חוגי החרדים בירושלים, שניסו לעצור את השתלטותו של ד"ר וויצמן על מערכת הרבנות, החינוך והקהילות. בתחילת המלחמה בשנת תרע"ט, עזר "ועד הצירים" בהקמת "משרד הרבנות לעדת ישראל", שהיה היסוד להקמת "הרבנות הראשית לארץ ישראל" בשנת תרפ"א. שלב אחר באותה מלחמה היה באמצעות חוקת הקהילות של השלטון המנדטורי, המחייבת כל אזרח יהודי לשלם את מיסי הקהילה העברית [שלא הופנו אל החינוך התורני בתלמודי התורה העצמאיים, ואל צרכי הקהילה החרדית]. בהמשך נקבע התיקון לחוקת הקהילות ובו הכרה בקהילה החרדית הנפרדת, "היוצאת" מקהילת "כנסת ישראל", אך לשם כך היו צריכים לחתום על טפסים מיוחדים של "יציאה". תקופה זו אופיינה בתעמולה רבה בעד ונגד ה"יציאה".
המלחמה היתה ברובה עם הרבנים האשכנזיים, בעוד שרוב אנשי הממסד של הרבנות והקהילות הספרדיות שיתפו פעולה עם המערכות החדשות של הרבנות הראשית והקמת הקהילות של "הועד הלאומי". יוצא מן הכלל היה רבה הישיש של צפת הסבא-קדישא מוהרש"א אלפנדרי, שהיה באותה תקופה בגיל 105. מתחילה סברו חוגי "הרבנות" כי ישתף עמם פעולה [כפי שנראה בפריט מס' 1, שנשלח אליו מ"משרד הרבנות"], אך לא ידעו את דעותיו הנחרצות. רק לאחר מכן נודע כי היה מהיחידים שבין רבני עדות המזרח, שיצא חוצץ ופעל נגד אנשי הציונות וההשכלה. גם כשעבר אח"כ הסבא-קדישא להתגורר בירושלים, חתם על טופס "יציאה" מכנסת ישראל, [המופיע לפנינו בפריט מס' 2].
* כרטיס הזמנה מודפס, ל"אספת רבני ארץ ישראל" בראשית חודש אייר תרע"ט, מטעם "משרד הרבנות לעדת ישראל", "במטרה לאחד את כל רבני א"י לאגודה אחת". נשלח לצפת אל רב העיר מוהרש"א אלפנדרי ואל בד"צ הספרדים. ירושלים, ניסן תרע"ט (1919). בצד הכרטיס רשימה ארוכה [בכתב ידו של רבי שמואל אהרן וועבער, מזכיר משרד הרבנות] ובה פירוט שמות הרבנים מערי הארץ שהוזמנו לועידה זו. אסיפה זו, היתה אחת מאבני הדרך בכינונה של "הרבנות הראשית לארץ ישראל".
* מסמך מודפס בעברית, ביידיש ובערבית באותיות עבריות, של הודעה עפ"י חוקת הקהילות, ליציאה ומחיקת השם מפנקס קהילת "הועד הלאומי – כנסת ישראל", בחתימת ידו [הרועדת] של הסבא-קדישא רבי "שלמה א' אלפאנדארי", עם אישור עדות על "החתימה של זקן הגאונים שלמה אליעזר אלפנדרי" בחתימת רבי אהרן אברהם סלאטקי ורבי עזרא שלום שקאלו חלבי. ירושלים, אדר ראשון תרפ"ט (1929).
* מצורף דף מודפס "שיר היוצאים – לאישור חוקת הקהילות בארץ ישראל ח' טבת תרפ"ח" (1928). ובו שיר עידוד לחרדים היוצאים מרשומות קהלת "הועד הלאומי – כנסת ישראל". עם תוי הנגינה של השיר.
הסבא קדישא, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (אַלְפַנְדַרִי), נולד בשנת תקע"ג בערך, ונפטר בשנת תר"צ (1813-1930), מגדולי רבני טורקיה. התכתב בצעירותו בהלכה עם הגאון רבי עקיבא אייגר [שנפטר בתשרי תקצ"ח 1837]. רב ראשי בקושטא ובדמשק. לעת זקנתו המופלגת, בגיל קרוב ל-100 עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות צפת. בשנותיו האחרונות עלה להתגורר בירושלים, בה נפטר בזקנה מופלגת. בתקופת מגוריו בירושלים המעיט להתערב בנושאים ציבוריים, ועסק בביתו בתורה בדברי הלכה ובחכמת הנסתר יחד עם מתי מעט מקדושי עליון "נקיי הדעת שבירושלים", שהיו מבאי ביתו. בשנתו האחרונה הגיע האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש לארץ ישראל, באופן מיוחד, כדי לבקרו והמתיקו סוד יחד בעניני קבלה נסתרים. [מסופר, כי כשנשאל האדמו"ר אודות נסיעתו זו, התבטא ואמר בשם הבעש"ט, כי בכל דור יש גדול אחד שהוא בחינת משיח בן יוסף, והסבא קדישא היה משיח בן יוסף של הדור. ישורון, ל', עמ' תקיד]. מחיבוריו שו"ת מהרש"א, שו"ת הסבא קדישא ועוד.
החותם הראשון: המקובל הנודע רבי אהרן אברהם סלאטקי (תרמ"ג-תשל"ו), מתלמידיו המובהקים של הרב השד"ה והרב אלפנדרי. מגדולי המקובלים בירושלים ומראשי ישיבת "שער השמים". האריך ימים ובשנותיו האחרונות היה מראשי ישיבת "אהבת שלום" ללימודי הקבלה.
החותם השני: רבי עזרא שקאלו (תרנ"ב-תשמ"ב), עלה בשנת תרע"ח מארם צובה לירושלים. אביו רבי שלום ב"ר עזרא שמאע שקאלו, מחסידי ומקובלי ארם צובה נפטר בשנת תרע"ט. רבי עזרא היה יד ימינם של גדולי וצדיקי הדור ההוא, התגורר בחצר בית הכנסת סילוורא והיה שכנו של הרב אלפנדרי ושל רבי דוד לניאדו מחבר "לקדושים אשר בארץ". תמך בפעולותיו השונות של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיא, בהוצאת ספריו לאור והפצתם, ובעריכת תפילות ותיקונים בימי השואה. רבים מרבני משפחות טאוויל הם נכדיו וניניו.
3 דפים, גודל ומצב משתנה.