תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, מסכת יומא ומסכת תענית. טשערנוביץ, תר"א 1841.
חותמות רבי משה נחום בן רבי עמרם בלום דומ"ץ בגראסוורדיין, חתימות ורישומים מבנו רבי שמואל שמעלקא בלום. מעבר לשער של מסכת יומא חתימה בעפרון "מאיר פערלעס".
עשרות הגהות למדניות בכת"י מוקדם יותר [דומה לכתב ידו של רבי מאיר פערלס אב"ד קראלי], והגהה בכת"י מאוחר יותר חתומה "מ"נ" [משה נחום].
הגאון רבי עמרם בלום, בעל "בית שערים" (תקצ"ד-תרס"ז), תלמיד מובהק של הגאון רבי מאיר פערלס אב"ד קראלא, ותלמיד ה"כתב סופר" וה"מחנה חיים". כיהן ברבנות העיר ה' מאד, בה כיהן ברבנות סבו זקנו רבי עמרם חסידא (נפטר תקפ"ו בארץ ישראל), ורוב ימיו כיהן ברבנות והרביץ תורה בקהלת בערטי-אויפלו. בנו הצעיר רבי משה נחום בלום נולד בשנת תרמ"ג. חתן רבי מאזעס חיים סג"ל ליטש רוזנבוים אב"ד קליינוורדיין. בשנת תרפ"ו נתמנה לדיין ומו"צ בעיר גרוסוורדיין. נספה בשואה, הי"ד.
הגאון רבי מאיר פרלס (תקע"א-תרנ"ד), תלמיד ה"חתם סופר" ותלמיד אביו הגאון רבי יצחק משה פרלס, חתנו וממלא מקומו של רבי יצחק פרנקל ב"ח אב"ד קראלי. ראה אודותיו בספר החתם סופר ותלמידיו, עמ' שט-שי.
308 עמ'; [2] 78, [4] עמ'. 39.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני, כתמי חלודה ובלאי. פגיעות עם חסרון במספר דפים. כריכת חצי-עור ישנה.

משנה תורה להרמב"ם, חלק ב', נשים-קדושה. מהדורה ראשונה של הגהות בעל "נודע ביהודה". למברג, תקס"ט 1809.
חתימה וכעשר הגהות למדניות של הגאון רבי דוב אריה ריטער אב"ד רוטרדם - (תרט"ו-תרצ"ו, אוצר הרבנים 4612), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך, [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטטער ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"...].
קמח, קיד דף. 38 ס"מ. מצב טוב, סימני עש קלים. כריכה ישנה.

שולחן ערוך, יורה דעה חלק שני, למברג, תרכ"ד 1864.
חתימות וחותמות רבי אברהם משה שטיין, עשרות רבות של הגהות למדניות בכתב-ידו. באחת ההגהות הוא מביא מתשובות "ערוגת הבושם" למורו ורבו ז"ל.
הגאון רבי אברהם משה שטיין (תרל"ה-תש"ד), גאון מופלג, מתלמידיהם של בעל "ערוגות הבושם" ושל רב העיר קלויזנבורג רבי משה שמואל גלאזנר. משנת תרס"ד כיהן כדיין ומורה הוראה בקלויזנבורג. בזמן הפילוג בקלויזנבורג, צידד הרב אברהם משה בקהילה ה"ספרדית" של החסידים, והתמנה בה לראב"ד ודומ"צ, [בניגוד לעמדתו של מורו ורבו רבי משה שמואל גלאזנר]. נספה בשואה על קידוש השם, הי"ד.
[2], רמב, כה דף. 45 ס"מ, נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, בלאי שימוש וכתמים.

ספר הזהר. בראשית שמות, ויקרא במדבר ודברים. ווילנא, תרמ"ב 1882. חותמות (בעברית ובאנגלית) של המקובל הנודע רבי שמעון צבי הורוויץ מירושלים, עם הגהות רבות בכתב יד (מכמה כותבים, חלקן בכתיבת ידו של רבי שמעון צבי הורביץ), דפי הוספות בכתב יד. בתחילת כרך ג' רישום בעלות ישן: "זה הזוהר שייך לה"ה הרבני הנגיד הישיש וכ' מוהר"ר יעקב ב"ר --- מ[ניעכ]ס".
רבי שמעון צבי הורביץ – רבי שמעון לידר (תר"ל-תש"ז, 1870-1946) מגדולי המקובלים בירושלים, מראשי ישיבת המקובלים "שער השמים" ומחבר ספרי קבלה. נולד בעיר לידא שבפלך וילנא, ובשנת תרמ"ז עלה ארצה. נכנס ללמוד בישיבת "עץ חיים", אך כבר מגיל צעיר החל ללמוד קבלה בישיבת המקובלים הספרדים "בית אל" שבעיר העתיקה בירושלים מפי רבי ששון בכר פרסיאדו (מחבר הפירוש "שמן ששון" על ספרי קבלה) ומעוד גדולי המקובלים בירושלים. הוא נקרא בירושלים בשם "ר' שמעון מקובל" או "ר' שמעון לידער" על שם עיר הולדתו. בשנת תרס"ו יסד יחד עם הרב חיים יהודה ליב אויערבאך את ישיבת "שער השמים" להפצת חכמת הקבלה, ובמשך ארבעים שנה לימד בה קבלה. ביום ב' של ראש השנה תש"ז נפטר במוצא, במקום שהתבודד כדרכו בכל ראש השנה, ולפי היתר מיוחד נערכה הלוויתו באותו יום, ממוצא לירושלים.
שלשה כרכים. 22 ס"מ. נייר יבש, מצב טוב -בינוני, הדפים הראשונים והאחרונים בכל כרך פגומים. כריכות חצי-עור ישנות.

ספר זוהר חדש ומדרש הנעלם, שני חלקים. המהדורה המוגהת ע"י רבי משה זכות עפ"י הגהות האר"י ומהר"ם די לונזאנו. ונציה, תי"ח 1658. דפוס בראגאדין. שערים מאויירים באיורי מלאכים, לוחות הברית, ודמויות הנביא ירמיהו ושלמה המלך.
בשער החלק הראשון, חתימת בעלים בכת"י איטלקי: "הגיע לחלקי ניסים משה חי פניצי יזרי"י" [יראה זרע יאריך ימים]. הגהות קבליות ותיקונים בכת"י איטלקי מוקדם.
[2], צו דף; נח, לט, [1] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני, בחלק מהדפים כתמים ופגעי עש על הטקסט, השער הראשון פגום ומוכתם. כריכת קלף עתיקה עם הטבעה חדשה.