מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
- (-) Remove the filter the
- אל (26) Apply אל filter
- מכתבים (26) Apply מכתבים filter
- letter (26) Apply letter filter
- to (26) Apply to filter
- שמואל (20) Apply שמואל filter
- רבי (20) Apply רבי filter
- סלנט (20) Apply סלנט filter
- ובחברון (20) Apply ובחברון filter
- הישוב (20) Apply הישוב filter
- היהודי (20) Apply היהודי filter
- בירושלים (20) Apply בירושלים filter
- and (20) Apply and filter
- hebron (20) Apply hebron filter
- in (20) Apply in filter
- jerusalem (20) Apply jerusalem filter
- old (20) Apply old filter
- rabbi (20) Apply rabbi filter
- salant (20) Apply salant filter
- shmuel (20) Apply shmuel filter
- yishuv (20) Apply yishuv filter
- איש (6) Apply איש filter
- החזון (6) Apply החזון filter
- חזון (6) Apply חזון filter
- איש" (6) Apply איש" filter
- ה"חזון (6) Apply ה"חזון filter
- chazon (6) Apply chazon filter
- ish (6) Apply ish filter
מציג 13 - 24 of 26
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $250
לא נמכר
קונטרס מודפס, עם שתי תשובות בהלכה בעניין פינוי קברים וקבורת אפר הנשרפים, מאת רבי מאיר לרנר אב"ד אלטונה. נדפס ללא שער בקרקוב תרס"ג [1903].
בשולי העמוד האחרון הוסיף רבי מאיר לרנר מכתב בכתב-ידו המופנה לרבי שמואל סלנט, עם בקשה כי יחווה את דעתו על התשובות שבקונטרס. רבי מאיר כותב כי כבר הסכימו עמו "כמעט כל גדולי ישראל" ומפרט שמות של מספר רבנים.
בשנת תרס"ג התעוררה באלטונה שאלת פינוי קברים לצורך סלילת כביש, ועל כך כתב הרב לרנר את התשובה הראשונה בקונטרס שלפנינו. התשובה השניה עוסקת בעניין קבורת אפרם של הנשרפים שציוו לשרוף את גופם לאחר מותם. הרב לרנר הדפיס את הקונטרס ושלחו לרבנים רבים. הרב חנוך ערנטרוי ממינכן הדפיס נגדו קונטרס "חקר הלכה" – "תשובה על העלים שהדפיס הרב ד"ר לערנער אב"ד דק"ק אלטאנא" (מינכן תרס"ד). שנה לאחר מכן הדפיס רבי מאיר את הספר "חיי עולם" (ברלין תרס"ה), עם עשרות מכתבי התשובה שקיבל מרבנים מכל רחבי העולם שהסכימו לדבריו, בהם גם תשובתו של רבי שמואל סלנט מירושלים.
מצורפת מעטפת הדואר שבה נשלח הקונטרס מאלטונה לירושלים.
8 עמ'. 25 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול [להכנסת הקונטרס במעטפה], בלאי ומעט כתמים. + מעטפה, קרועה.
בשולי העמוד האחרון הוסיף רבי מאיר לרנר מכתב בכתב-ידו המופנה לרבי שמואל סלנט, עם בקשה כי יחווה את דעתו על התשובות שבקונטרס. רבי מאיר כותב כי כבר הסכימו עמו "כמעט כל גדולי ישראל" ומפרט שמות של מספר רבנים.
בשנת תרס"ג התעוררה באלטונה שאלת פינוי קברים לצורך סלילת כביש, ועל כך כתב הרב לרנר את התשובה הראשונה בקונטרס שלפנינו. התשובה השניה עוסקת בעניין קבורת אפרם של הנשרפים שציוו לשרוף את גופם לאחר מותם. הרב לרנר הדפיס את הקונטרס ושלחו לרבנים רבים. הרב חנוך ערנטרוי ממינכן הדפיס נגדו קונטרס "חקר הלכה" – "תשובה על העלים שהדפיס הרב ד"ר לערנער אב"ד דק"ק אלטאנא" (מינכן תרס"ד). שנה לאחר מכן הדפיס רבי מאיר את הספר "חיי עולם" (ברלין תרס"ה), עם עשרות מכתבי התשובה שקיבל מרבנים מכל רחבי העולם שהסכימו לדבריו, בהם גם תשובתו של רבי שמואל סלנט מירושלים.
מצורפת מעטפת הדואר שבה נשלח הקונטרס מאלטונה לירושלים.
8 עמ'. 25 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול [להכנסת הקונטרס במעטפה], בלאי ומעט כתמים. + מעטפה, קרועה.
קטגוריה
הישוב היהודי בירושלים ובחברון - מכתבים אל רבי שמואל סלנט
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $400
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
מכתב מהבד"צ בעיר זאלשיץ, אל הגאון רבי שמשון אורנשטיין אב"ד קאליש ו"נשיא ארץ הקדושה". בחתימות רב העיר רבי משה יחיאל הלוי ושלשת הדיינים ובחתימות עוד חמשה מראשי הקהלה וגבאי מעות ארץ ישראל. זאלשיץ, תרנ"ד (1894).
המכתב אודות אפליה בחלוקת המעות ב"כולל פולין", על סירוב להוסיף לרבי צבי אשר כהנא שפירא על דמי החלוקה, למרות פסק הבד"צ בירושלים. חתומים רבי "משה יחיאל הלוי חונה פה"ק הנ"ל", והרבנים הדיינים: "הק' לוי בר"ד ---", "שמואל דיין פה"ק הנ"ל", "הק' יוסף ---- דומ"צ". ראשי הקהל: "משה מאמעלאק", "ישראל האלצבערגער הכהן", ["בן ציון ---?"], "אברהם יהושע ה---- גבאי מדמי ארץ ישראל בעד האתרוגים" ורבי "צבי ישכר דוב הערשנאויץ".
הגאון רבי משה יחיאל הלוי (סטשאווסקי) אב"ד זאלשיץ (דזילישיץ הסמוכה לקיעלץ, פולין), מחסידי פשיסחא. (נפטר בשנת תרס"ד בגיל תשעים, הפלס, שנה ד', עמ' 882 - ובאוצר הרבנים 15482 כתב שנפטר בגיל 83).
33.5 ס"מ. מצב בינוני, פגמי בלאי וכתמים. ארבע חותמות בעברית ובפולנית.
המכתב אודות אפליה בחלוקת המעות ב"כולל פולין", על סירוב להוסיף לרבי צבי אשר כהנא שפירא על דמי החלוקה, למרות פסק הבד"צ בירושלים. חתומים רבי "משה יחיאל הלוי חונה פה"ק הנ"ל", והרבנים הדיינים: "הק' לוי בר"ד ---", "שמואל דיין פה"ק הנ"ל", "הק' יוסף ---- דומ"צ". ראשי הקהל: "משה מאמעלאק", "ישראל האלצבערגער הכהן", ["בן ציון ---?"], "אברהם יהושע ה---- גבאי מדמי ארץ ישראל בעד האתרוגים" ורבי "צבי ישכר דוב הערשנאויץ".
הגאון רבי משה יחיאל הלוי (סטשאווסקי) אב"ד זאלשיץ (דזילישיץ הסמוכה לקיעלץ, פולין), מחסידי פשיסחא. (נפטר בשנת תרס"ד בגיל תשעים, הפלס, שנה ד', עמ' 882 - ובאוצר הרבנים 15482 כתב שנפטר בגיל 83).
33.5 ס"מ. מצב בינוני, פגמי בלאי וכתמים. ארבע חותמות בעברית ובפולנית.
קטגוריה
הישוב היהודי בירושלים ובחברון - מכתבים אל רבי שמואל סלנט
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב אל רבי שמואל סלנט, בעניני סידור גט לרבי שניאור זלמן בן נפתלי מקארלין, שעלה לירושלים, ולאשתו שנשארה במוהילוב אין אפשרות לנסוע אליו "אחרי שאין לה על הוצאות" הדרך. מאהילאוו, תרל"ט (1879).
בחתימות הרבנים הדיינים: רבי "משה יצחק הכהן ראבינאוויץ מו"צ דפה", רבי "בנימין אלי' הערשאוויץ" ורבי "בנימין ביינש בריז"ל [ראווינסקי?]".
22 ס"מ. מצב טוב, קמטים קלים.
בחתימות הרבנים הדיינים: רבי "משה יצחק הכהן ראבינאוויץ מו"צ דפה", רבי "בנימין אלי' הערשאוויץ" ורבי "בנימין ביינש בריז"ל [ראווינסקי?]".
22 ס"מ. מצב טוב, קמטים קלים.
קטגוריה
הישוב היהודי בירושלים ובחברון - מכתבים אל רבי שמואל סלנט
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $350
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יעקב זלמן ליבשיץ, אל גיסו רבי אליהו קלצקין אב"ד לובלין. בריסק דליטא, תער"ב (1912).
המלצה לעזרה לנכדו של "גאון המערבי המפורסם בתבל מופת הדור ר' שמואל סלאנט".
הגאון רבי יעקב זלמן ליבשיץ, גאון מפורסם מגדולי ליטא. בנו של הגאון רבי ברוך מרדכי ליבשיץ בעל "ברית יעקב". מראשי קהילת בריסק ויד ימינו של הגר"ח מבריסק. ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, אבי הישיבות בבריסק, וממנהיגי הציבור החרדי במדינת ליטא. היה שליחו של רבי חיים מבריסק לאספת ההתארגנות של החרדים נגד הציונות, שהתכנסה בקובנה בשנת תרנ"ט (התארגנות זו כונתה בחוגים הציוניים "הלשכה השחורה בקובנה"). חידושי תורתו נדפסו בספרים ובמאספים שונים. ה"שדי חמד" התכתב עמו רבות בעניני הלכה.
נייר מסמכים רשמי, 21 ס"מ . מצב טוב.
המלצה לעזרה לנכדו של "גאון המערבי המפורסם בתבל מופת הדור ר' שמואל סלאנט".
הגאון רבי יעקב זלמן ליבשיץ, גאון מפורסם מגדולי ליטא. בנו של הגאון רבי ברוך מרדכי ליבשיץ בעל "ברית יעקב". מראשי קהילת בריסק ויד ימינו של הגר"ח מבריסק. ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, אבי הישיבות בבריסק, וממנהיגי הציבור החרדי במדינת ליטא. היה שליחו של רבי חיים מבריסק לאספת ההתארגנות של החרדים נגד הציונות, שהתכנסה בקובנה בשנת תרנ"ט (התארגנות זו כונתה בחוגים הציוניים "הלשכה השחורה בקובנה"). חידושי תורתו נדפסו בספרים ובמאספים שונים. ה"שדי חמד" התכתב עמו רבות בעניני הלכה.
נייר מסמכים רשמי, 21 ס"מ . מצב טוב.
קטגוריה
הישוב היהודי בירושלים ובחברון - מכתבים אל רבי שמואל סלנט
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $250
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך ומפורט, מד"ר אליעזר הלוי, מזכירו האישי של משה מונטיפיורי, אל רבני ירושלים רבי רפאל משה פאניזיל ורבי שמואל סלנט. המכתב עוסק בעניני "חלוקה" שונים, הקשורים לפעילותו הפילנטרופית של השר משה מונטיפיורי. ראמסגאט, טבת תרמ"ה (1884).
ד"ר אליעזר הלוי (תקס"ט-תר"ן 1809-1889), תלמיד ה"חתם סופר" בפרשבורג, ותלמיד רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג. עסק במחקר בנושאי היסטוריה, שפות המזרח ועוד. בשנת 1836 ערך מסע נרחב בארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה בקשר למחקריו השונים. בדרכו חזרה לאירופה, בשנת 1838, נפגש עם משה מוניטיפיורי אשר הציע לו להיות עוזרו האישי. תפקיד אותו מילא בנאמנות במשך כארבעים ושמונה שנים בחייו של מונטיפיורי. הלוי טיפל בפעילותו הציבורית של מונטיפיורי, ליוה אותו במסעותיו השונים לארץ ישראל ולמדינות אחרות וניהל את פעילות הצדקה ליישוב ארץ ישראל. התכתב בשמו של מונטיפיורי במספר שפות עם אישים שונים מרחבי העולם וניהל את ארכיון המכתבים של משה מונטיפיורי.
נייר מסמכים רשמי, עם הכותרת "Holy Land - Sir Moses Montefiore, Bart." 19.5 ס"מ. נייר מכתבים איכותי, דק וכחלחל. מצב טוב.
ד"ר אליעזר הלוי (תקס"ט-תר"ן 1809-1889), תלמיד ה"חתם סופר" בפרשבורג, ותלמיד רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג. עסק במחקר בנושאי היסטוריה, שפות המזרח ועוד. בשנת 1836 ערך מסע נרחב בארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה בקשר למחקריו השונים. בדרכו חזרה לאירופה, בשנת 1838, נפגש עם משה מוניטיפיורי אשר הציע לו להיות עוזרו האישי. תפקיד אותו מילא בנאמנות במשך כארבעים ושמונה שנים בחייו של מונטיפיורי. הלוי טיפל בפעילותו הציבורית של מונטיפיורי, ליוה אותו במסעותיו השונים לארץ ישראל ולמדינות אחרות וניהל את פעילות הצדקה ליישוב ארץ ישראל. התכתב בשמו של מונטיפיורי במספר שפות עם אישים שונים מרחבי העולם וניהל את ארכיון המכתבים של משה מונטיפיורי.
נייר מסמכים רשמי, עם הכותרת "Holy Land - Sir Moses Montefiore, Bart." 19.5 ס"מ. נייר מכתבים איכותי, דק וכחלחל. מצב טוב.
קטגוריה
הישוב היהודי בירושלים ובחברון - מכתבים אל רבי שמואל סלנט
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $300
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
הסכם לחלוקת שותפות הקרקע בין ארבעה ממייסדי שכונת "נחלת שבעה", בחתימות רבי שמואל מוני זילברמן, רבי מיכל הכהן, רבי יוסף ריבלין, רבי יהודה ליב סלנט, רבי בנימין ביניש בהרש"ס [סלנט] נ"י, רבי יהשוע [!] יעלין ורבי אריה ליב הורוויץ. ירושלים, תרל"א 1871.
שכונת "נחלת שבעה" היא מן השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, בשנת תרכ"ט (1869). השכונה נקראה על שם שבעת החלוצים הראשונים שייסדו אותה: רבי יוסף ריבלין [שהתגורר לבדו בשכונה במשך כשנתיים, במסירות נפש], רבי יואל משה סלומון, רבי חיים הלוי קובנר, רבי יהושע ילין, רבי ליב הורביץ מלומזה, רבי מיכל הכהן ורבי בנימין ביינוש סלנט. חמשה מתוך שבעת המייסדים חתומים במסמך שלפנינו.
ככל הידוע לנו מסמך זה אינו-ידוע. בין היתר עולה ממנו כי רבי יהודה ליב סלנט היה שותף [יחד עם בן אחיו רבי ביינוש סלנט] בקרקע של נחלת שבעה, על אף שלא ידוע כאחד משבעת מייסדי השכונה.
דף 30 ס"מ. מצב טוב, קמטים וסימני קיפול.
שכונת "נחלת שבעה" היא מן השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, בשנת תרכ"ט (1869). השכונה נקראה על שם שבעת החלוצים הראשונים שייסדו אותה: רבי יוסף ריבלין [שהתגורר לבדו בשכונה במשך כשנתיים, במסירות נפש], רבי יואל משה סלומון, רבי חיים הלוי קובנר, רבי יהושע ילין, רבי ליב הורביץ מלומזה, רבי מיכל הכהן ורבי בנימין ביינוש סלנט. חמשה מתוך שבעת המייסדים חתומים במסמך שלפנינו.
ככל הידוע לנו מסמך זה אינו-ידוע. בין היתר עולה ממנו כי רבי יהודה ליב סלנט היה שותף [יחד עם בן אחיו רבי ביינוש סלנט] בקרקע של נחלת שבעה, על אף שלא ידוע כאחד משבעת מייסדי השכונה.
דף 30 ס"מ. מצב טוב, קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
הישוב היהודי בירושלים ובחברון - מכתבים אל רבי שמואל סלנט
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $3,000
לא נמכר
שני מסמכים היסטוריים מבית הסבא קדישא, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי מראשית תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. באותה תקופה התחוללה מלחמה בין "ועד הצירים" הציוני בראשות ד"ר חיים וויצמן, לבין חוגי החרדים בירושלים, שניסו לעצור את השתלטותו של ד"ר וויצמן על מערכת הרבנות, החינוך והקהילות. בתחילת המלחמה בשנת תרע"ט, עזר "ועד הצירים" בהקמת "משרד הרבנות לעדת ישראל", שהיה היסוד להקמת "הרבנות הראשית לארץ ישראל" בשנת תרפ"א. שלב אחר באותה מלחמה היה באמצעות חוקת הקהילות של השלטון המנדטורי, המחייבת כל אזרח יהודי לשלם את מיסי הקהילה העברית [שלא הופנו אל החינוך התורני בתלמודי התורה העצמאיים, ואל צרכי הקהילה החרדית]. בהמשך נקבע התיקון לחוקת הקהילות ובו הכרה בקהילה החרדית הנפרדת, "היוצאת" מקהילת "כנסת ישראל", אך לשם כך היו צריכים לחתום על טפסים מיוחדים של "יציאה". תקופה זו אופיינה בתעמולה רבה בעד ונגד ה"יציאה".
המלחמה היתה ברובה עם הרבנים האשכנזיים, בעוד שרוב אנשי הממסד של הרבנות והקהילות הספרדיות שיתפו פעולה עם המערכות החדשות של הרבנות הראשית והקמת הקהילות של "הועד הלאומי". יוצא מן הכלל היה רבה הישיש של צפת הסבא-קדישא מוהרש"א אלפנדרי, שהיה באותה תקופה בגיל 105. מתחילה סברו חוגי "הרבנות" כי ישתף עמם פעולה [כפי שנראה בפריט מס' 1, שנשלח אליו מ"משרד הרבנות"], אך לא ידעו את דעותיו הנחרצות. רק לאחר מכן נודע כי היה מהיחידים שבין רבני עדות המזרח, שיצא חוצץ ופעל נגד אנשי הציונות וההשכלה. גם כשעבר אח"כ הסבא-קדישא להתגורר בירושלים, חתם על טופס "יציאה" מכנסת ישראל, [המופיע לפנינו בפריט מס' 2].
* כרטיס הזמנה מודפס, ל"אספת רבני ארץ ישראל" בראשית חודש אייר תרע"ט, מטעם "משרד הרבנות לעדת ישראל", "במטרה לאחד את כל רבני א"י לאגודה אחת". נשלח לצפת אל רב העיר מוהרש"א אלפנדרי ואל בד"צ הספרדים. ירושלים, ניסן תרע"ט (1919). בצד הכרטיס רשימה ארוכה [בכתב ידו של רבי שמואל אהרן וועבער, מזכיר משרד הרבנות] ובה פירוט שמות הרבנים מערי הארץ שהוזמנו לועידה זו. אסיפה זו, היתה אחת מאבני הדרך בכינונה של "הרבנות הראשית לארץ ישראל".
* מסמך מודפס בעברית, ביידיש ובערבית באותיות עבריות, של הודעה עפ"י חוקת הקהילות, ליציאה ומחיקת השם מפנקס קהילת "הועד הלאומי – כנסת ישראל", בחתימת ידו [הרועדת] של הסבא-קדישא רבי "שלמה א' אלפאנדארי", עם אישור עדות על "החתימה של זקן הגאונים שלמה אליעזר אלפנדרי" בחתימת רבי אהרן אברהם סלאטקי ורבי עזרא שלום שקאלו חלבי. ירושלים, אדר ראשון תרפ"ט (1929).
* מצורף דף מודפס "שיר היוצאים – לאישור חוקת הקהילות בארץ ישראל ח' טבת תרפ"ח" (1928). ובו שיר עידוד לחרדים היוצאים מרשומות קהלת "הועד הלאומי – כנסת ישראל". עם תוי הנגינה של השיר.
הסבא קדישא, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (אַלְפַנְדַרִי), נולד בשנת תקע"ג בערך, ונפטר בשנת תר"צ (1813-1930), מגדולי רבני טורקיה. התכתב בצעירותו בהלכה עם הגאון רבי עקיבא אייגר [שנפטר בתשרי תקצ"ח 1837]. רב ראשי בקושטא ובדמשק. לעת זקנתו המופלגת, בגיל קרוב ל-100 עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות צפת. בשנותיו האחרונות עלה להתגורר בירושלים, בה נפטר בזקנה מופלגת. בתקופת מגוריו בירושלים המעיט להתערב בנושאים ציבוריים, ועסק בביתו בתורה בדברי הלכה ובחכמת הנסתר יחד עם מתי מעט מקדושי עליון "נקיי הדעת שבירושלים", שהיו מבאי ביתו. בשנתו האחרונה הגיע האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש לארץ ישראל, באופן מיוחד, כדי לבקרו והמתיקו סוד יחד בעניני קבלה נסתרים. [מסופר, כי כשנשאל האדמו"ר אודות נסיעתו זו, התבטא ואמר בשם הבעש"ט, כי בכל דור יש גדול אחד שהוא בחינת משיח בן יוסף, והסבא קדישא היה משיח בן יוסף של הדור. ישורון, ל', עמ' תקיד]. מחיבוריו שו"ת מהרש"א, שו"ת הסבא קדישא ועוד.
החותם הראשון: המקובל הנודע רבי אהרן אברהם סלאטקי (תרמ"ג-תשל"ו), מתלמידיו המובהקים של הרב השד"ה והרב אלפנדרי. מגדולי המקובלים בירושלים ומראשי ישיבת "שער השמים". האריך ימים ובשנותיו האחרונות היה מראשי ישיבת "אהבת שלום" ללימודי הקבלה.
החותם השני: רבי עזרא שקאלו (תרנ"ב-תשמ"ב), עלה בשנת תרע"ח מארם צובה לירושלים. אביו רבי שלום ב"ר עזרא שמאע שקאלו, מחסידי ומקובלי ארם צובה נפטר בשנת תרע"ט. רבי עזרא היה יד ימינם של גדולי וצדיקי הדור ההוא, התגורר בחצר בית הכנסת סילוורא והיה שכנו של הרב אלפנדרי ושל רבי דוד לניאדו מחבר "לקדושים אשר בארץ". תמך בפעולותיו השונות של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיא, בהוצאת ספריו לאור והפצתם, ובעריכת תפילות ותיקונים בימי השואה. רבים מרבני משפחות טאוויל הם נכדיו וניניו.
3 דפים, גודל ומצב משתנה.
המלחמה היתה ברובה עם הרבנים האשכנזיים, בעוד שרוב אנשי הממסד של הרבנות והקהילות הספרדיות שיתפו פעולה עם המערכות החדשות של הרבנות הראשית והקמת הקהילות של "הועד הלאומי". יוצא מן הכלל היה רבה הישיש של צפת הסבא-קדישא מוהרש"א אלפנדרי, שהיה באותה תקופה בגיל 105. מתחילה סברו חוגי "הרבנות" כי ישתף עמם פעולה [כפי שנראה בפריט מס' 1, שנשלח אליו מ"משרד הרבנות"], אך לא ידעו את דעותיו הנחרצות. רק לאחר מכן נודע כי היה מהיחידים שבין רבני עדות המזרח, שיצא חוצץ ופעל נגד אנשי הציונות וההשכלה. גם כשעבר אח"כ הסבא-קדישא להתגורר בירושלים, חתם על טופס "יציאה" מכנסת ישראל, [המופיע לפנינו בפריט מס' 2].
* כרטיס הזמנה מודפס, ל"אספת רבני ארץ ישראל" בראשית חודש אייר תרע"ט, מטעם "משרד הרבנות לעדת ישראל", "במטרה לאחד את כל רבני א"י לאגודה אחת". נשלח לצפת אל רב העיר מוהרש"א אלפנדרי ואל בד"צ הספרדים. ירושלים, ניסן תרע"ט (1919). בצד הכרטיס רשימה ארוכה [בכתב ידו של רבי שמואל אהרן וועבער, מזכיר משרד הרבנות] ובה פירוט שמות הרבנים מערי הארץ שהוזמנו לועידה זו. אסיפה זו, היתה אחת מאבני הדרך בכינונה של "הרבנות הראשית לארץ ישראל".
* מסמך מודפס בעברית, ביידיש ובערבית באותיות עבריות, של הודעה עפ"י חוקת הקהילות, ליציאה ומחיקת השם מפנקס קהילת "הועד הלאומי – כנסת ישראל", בחתימת ידו [הרועדת] של הסבא-קדישא רבי "שלמה א' אלפאנדארי", עם אישור עדות על "החתימה של זקן הגאונים שלמה אליעזר אלפנדרי" בחתימת רבי אהרן אברהם סלאטקי ורבי עזרא שלום שקאלו חלבי. ירושלים, אדר ראשון תרפ"ט (1929).
* מצורף דף מודפס "שיר היוצאים – לאישור חוקת הקהילות בארץ ישראל ח' טבת תרפ"ח" (1928). ובו שיר עידוד לחרדים היוצאים מרשומות קהלת "הועד הלאומי – כנסת ישראל". עם תוי הנגינה של השיר.
הסבא קדישא, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (אַלְפַנְדַרִי), נולד בשנת תקע"ג בערך, ונפטר בשנת תר"צ (1813-1930), מגדולי רבני טורקיה. התכתב בצעירותו בהלכה עם הגאון רבי עקיבא אייגר [שנפטר בתשרי תקצ"ח 1837]. רב ראשי בקושטא ובדמשק. לעת זקנתו המופלגת, בגיל קרוב ל-100 עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות צפת. בשנותיו האחרונות עלה להתגורר בירושלים, בה נפטר בזקנה מופלגת. בתקופת מגוריו בירושלים המעיט להתערב בנושאים ציבוריים, ועסק בביתו בתורה בדברי הלכה ובחכמת הנסתר יחד עם מתי מעט מקדושי עליון "נקיי הדעת שבירושלים", שהיו מבאי ביתו. בשנתו האחרונה הגיע האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש לארץ ישראל, באופן מיוחד, כדי לבקרו והמתיקו סוד יחד בעניני קבלה נסתרים. [מסופר, כי כשנשאל האדמו"ר אודות נסיעתו זו, התבטא ואמר בשם הבעש"ט, כי בכל דור יש גדול אחד שהוא בחינת משיח בן יוסף, והסבא קדישא היה משיח בן יוסף של הדור. ישורון, ל', עמ' תקיד]. מחיבוריו שו"ת מהרש"א, שו"ת הסבא קדישא ועוד.
החותם הראשון: המקובל הנודע רבי אהרן אברהם סלאטקי (תרמ"ג-תשל"ו), מתלמידיו המובהקים של הרב השד"ה והרב אלפנדרי. מגדולי המקובלים בירושלים ומראשי ישיבת "שער השמים". האריך ימים ובשנותיו האחרונות היה מראשי ישיבת "אהבת שלום" ללימודי הקבלה.
החותם השני: רבי עזרא שקאלו (תרנ"ב-תשמ"ב), עלה בשנת תרע"ח מארם צובה לירושלים. אביו רבי שלום ב"ר עזרא שמאע שקאלו, מחסידי ומקובלי ארם צובה נפטר בשנת תרע"ט. רבי עזרא היה יד ימינם של גדולי וצדיקי הדור ההוא, התגורר בחצר בית הכנסת סילוורא והיה שכנו של הרב אלפנדרי ושל רבי דוד לניאדו מחבר "לקדושים אשר בארץ". תמך בפעולותיו השונות של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיא, בהוצאת ספריו לאור והפצתם, ובעריכת תפילות ותיקונים בימי השואה. רבים מרבני משפחות טאוויל הם נכדיו וניניו.
3 דפים, גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
הישוב היהודי בירושלים ובחברון - מכתבים אל רבי שמואל סלנט
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
ארכיון ענק של מאות מכתבים ופסקי דין, מסמכים ורשימות שונות, של "בית דין הגדול לכל מקהלות האשכנזים" בירושלים. בשנים תר"צ-תש"ל בערך. חברי בית הדין הכותבים והחותמים במסמכים שלפנינו הינם: רבי צבי פסח פראנק, רבי יוסף גרשון הורביץ, רבי אליהו ראם, רבי אברהם דוד רוזנטל, רבי שרגא פייבל בן רבי זאב פראנק, רבי רפאל בנימין לוין, ועוד.
ארכיון בעל ערך היסטורי לתולדות ירושלים, הכולל אלפי פרטים, מידע ושמות של בני ירושלים ומוסדותיה. כולל: יומני בית הדין, פסקי דין חתומים, טיוטות פסקי דין ומזכרים שונים בכת"י הרבנים (חלקם בכתב ידו של הגאון רבי צבי פסח פראנק). מכתבים מרבנים ואישי ציבור מרחבי העולם, שנשלחו אל בית הדין. פסקי דין בעניני אישות ודיני ממונות. ניהול מוסדות ציבור ומכתבי עזרה לנזקקים (מוסדות שונים בירושלים: כולל ווהלין, כולל מינסק, כולל חב"ד, ועד הישיבות, בית החולים ביקור חולים ועוד). כתובות נישואין (מודפסות ובכת"י) וגיטין, אישורי גרושין ואישורי ביטול נישואין [משנות התר"צ - בהן עלו רווקות ורווקים רבים לארץ ע"י נישואין פיקטיביים, הנותנים אפשרות להעלות שני רווקים בסרטיפיקט אחד]. מסמכים בעניני ניצולי השואה (עדות על אשה שנרצחה במחנה שטוטהארץ. רומא תש"ז; גביית עדות על אשה שנרצחה בשואה לצורך היתר הבעל להינשא). הצהרות, תעודות, תזכירים, מכתבים לרשויות המשפט המנדטוריות על חקיקת חוקים וקביעת תקנות ציבוריות שונות. טיוטת כרוז "על שארית הפליטה" - קריאה ליום תפילה והתעוררות. כרוזים מודפסים שונים (בעניני פולמוס הרב קוק, עצרת תפילה בימי השואה ועוד). תעודות כשרות, שטרות מכירת חמץ - עם עשרות חתימות של תושבי ירושלים ורבניה באותם ימים (ביניהם חתימות של רבנים מפורסמים היום, כגון רבי עזריאל אויערבאך, רבי שריה דבילצקי ועוד), הזמנות לדיונים ועוד מסמכים שונים.
"בית דין הגדול לכל מקהלות האשכנזים הי"ו", הינו בית הדין הוותיק של רבי שמואל סלנט, אשר נוסד בשנת תר"א ובמשך שנים ישבו בלשכה אשר בחצר ביהכנ"ס "החורבה". הגאון רבי צבי פסח פראנק התמנה לדיין עוד בחיי רבי שמואל סלנט. ועם השנים לראש בית הדין. בתקופת המסמכים שבארכיון זה ניהלו את בית הדין רבי חיים שלמה רוזנטל, ובנו הגאון רבי אברהם דוד רוזנטל (רבה של שכונת שערי חסד), שבתחילה כיהן כספרא דדיינא, ואח"כ נתמנה לחבר בית הדין ולאב ביה"ד.
למעלה מאלף מסמכים ופריטים שונים, נתונים בעשרה קלסרים עבים. גודל ומצב משתנים, טוב מאד עד בינוני (חלק מהפריטים עם נזקים).
ארכיון בעל ערך היסטורי לתולדות ירושלים, הכולל אלפי פרטים, מידע ושמות של בני ירושלים ומוסדותיה. כולל: יומני בית הדין, פסקי דין חתומים, טיוטות פסקי דין ומזכרים שונים בכת"י הרבנים (חלקם בכתב ידו של הגאון רבי צבי פסח פראנק). מכתבים מרבנים ואישי ציבור מרחבי העולם, שנשלחו אל בית הדין. פסקי דין בעניני אישות ודיני ממונות. ניהול מוסדות ציבור ומכתבי עזרה לנזקקים (מוסדות שונים בירושלים: כולל ווהלין, כולל מינסק, כולל חב"ד, ועד הישיבות, בית החולים ביקור חולים ועוד). כתובות נישואין (מודפסות ובכת"י) וגיטין, אישורי גרושין ואישורי ביטול נישואין [משנות התר"צ - בהן עלו רווקות ורווקים רבים לארץ ע"י נישואין פיקטיביים, הנותנים אפשרות להעלות שני רווקים בסרטיפיקט אחד]. מסמכים בעניני ניצולי השואה (עדות על אשה שנרצחה במחנה שטוטהארץ. רומא תש"ז; גביית עדות על אשה שנרצחה בשואה לצורך היתר הבעל להינשא). הצהרות, תעודות, תזכירים, מכתבים לרשויות המשפט המנדטוריות על חקיקת חוקים וקביעת תקנות ציבוריות שונות. טיוטת כרוז "על שארית הפליטה" - קריאה ליום תפילה והתעוררות. כרוזים מודפסים שונים (בעניני פולמוס הרב קוק, עצרת תפילה בימי השואה ועוד). תעודות כשרות, שטרות מכירת חמץ - עם עשרות חתימות של תושבי ירושלים ורבניה באותם ימים (ביניהם חתימות של רבנים מפורסמים היום, כגון רבי עזריאל אויערבאך, רבי שריה דבילצקי ועוד), הזמנות לדיונים ועוד מסמכים שונים.
"בית דין הגדול לכל מקהלות האשכנזים הי"ו", הינו בית הדין הוותיק של רבי שמואל סלנט, אשר נוסד בשנת תר"א ובמשך שנים ישבו בלשכה אשר בחצר ביהכנ"ס "החורבה". הגאון רבי צבי פסח פראנק התמנה לדיין עוד בחיי רבי שמואל סלנט. ועם השנים לראש בית הדין. בתקופת המסמכים שבארכיון זה ניהלו את בית הדין רבי חיים שלמה רוזנטל, ובנו הגאון רבי אברהם דוד רוזנטל (רבה של שכונת שערי חסד), שבתחילה כיהן כספרא דדיינא, ואח"כ נתמנה לחבר בית הדין ולאב ביה"ד.
למעלה מאלף מסמכים ופריטים שונים, נתונים בעשרה קלסרים עבים. גודל ומצב משתנים, טוב מאד עד בינוני (חלק מהפריטים עם נזקים).
קטגוריה
הישוב היהודי בירושלים ובחברון - מכתבים אל רבי שמואל סלנט
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $600
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימות ידו של הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ, "לבני יקירי וחביבי הרה"ג מו"ה אברהם ישעי' שיחי' ולנו"ב כלתי היקרה תחי'", ומכתב (ביידיש) בכתב ידה של אשתו הרבנית ראשא לאה, אל בנם רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל ה"חזון איש". קאסאווא (קוסובה), שבט תרס"ז (1907).
הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ (תרי"ב-תרע"ו), בעל "בית תלמוד", כיהן כאב"ד וראש ישיבת קוסובה הסמוכה להורודנא. חתן הגאון רבי שאול קצלנבוגן אב"ד קוברין. אשתו הרבנית ראשה-לאה היתה ידועה בצדקתה ובצניעותה, ולא לחינם זכתה כי כל תשעת בניהם וחתניהם היו אנשים גדולים בתורה וביראה, רבנים מפורסמים מגדולי דורם, מהם: רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש", רבי מאיר קרליץ אב"ד לכוביץ ומראשי מועצת גדולי התורה, רבי יעקב ישראל קניבסקי בעל "קהלות יעקב" (הסטייפלר).
מכתב נדיר זה הינו מתקופה מוקדמת, בה היה ה"חזון איש" כבן שלושים, אברך צעיר ובלתי-נודע. מבין שיטי הדברים ניכר היחס האכפתי והמעריך, בו התייחס האב הגדול לבנו רבי אברהם ישעיה.
גלויית דואר חתומה, 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קמטים קלים.
הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ (תרי"ב-תרע"ו), בעל "בית תלמוד", כיהן כאב"ד וראש ישיבת קוסובה הסמוכה להורודנא. חתן הגאון רבי שאול קצלנבוגן אב"ד קוברין. אשתו הרבנית ראשה-לאה היתה ידועה בצדקתה ובצניעותה, ולא לחינם זכתה כי כל תשעת בניהם וחתניהם היו אנשים גדולים בתורה וביראה, רבנים מפורסמים מגדולי דורם, מהם: רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש", רבי מאיר קרליץ אב"ד לכוביץ ומראשי מועצת גדולי התורה, רבי יעקב ישראל קניבסקי בעל "קהלות יעקב" (הסטייפלר).
מכתב נדיר זה הינו מתקופה מוקדמת, בה היה ה"חזון איש" כבן שלושים, אברך צעיר ובלתי-נודע. מבין שיטי הדברים ניכר היחס האכפתי והמעריך, בו התייחס האב הגדול לבנו רבי אברהם ישעיה.
גלויית דואר חתומה, 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קמטים קלים.
קטגוריה
מכתבים אל ה"חזון איש"
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $400
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי נחום מאיר [קרליץ-ציבולניק] אב"ד מיישגולה, אל גיסיו - החזון איש ואחיו רבי מאיר קרליץ, בו הוא מודיע להם על מצב בריאות אחותם החולנית. מיישגולה (מייסעגאלע), תרצ"ד 1934.
בשולי המכתב, הוסיפה אשתו הרבנית בתיה בכתב ידה: "שלוכט"ס, בשקה". גם בנם הילד [בן ה-8, שלימים נודע בישראל שמו, הגאון המפורסם רבי נסים קרליץ שליט"א מבני ברק] הוסיף וכתב בכתב יד ילדותי: "שלום, נסים".
הגאון רבי נחום מאיר ציבולניק-קרליץ (תרמ"ט-טבת תשי"ט), תלמיד ישיבות וולוזין, קלם, ראדין ומיר. חתן הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ אב"ד קוסובה. כיהן ברבנות בעיירה מיישגולה פלך ווילנא. עקב מצב בריאותה הרופף של אשתו הרבנית בתיה, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ח. כיהן ברבנות בביהכנ"ס "הליגמן" בבני ברק, ועמד בראשות "מרכז חינוך התורה בארץ ישראל". הקים את "כולל אברכים זכרון מאיר", שנקרא לימים "כולל חזון איש".
גלויית דואר מבויילת וחתומה, 10.5X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קמטים.
בשולי המכתב, הוסיפה אשתו הרבנית בתיה בכתב ידה: "שלוכט"ס, בשקה". גם בנם הילד [בן ה-8, שלימים נודע בישראל שמו, הגאון המפורסם רבי נסים קרליץ שליט"א מבני ברק] הוסיף וכתב בכתב יד ילדותי: "שלום, נסים".
הגאון רבי נחום מאיר ציבולניק-קרליץ (תרמ"ט-טבת תשי"ט), תלמיד ישיבות וולוזין, קלם, ראדין ומיר. חתן הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ אב"ד קוסובה. כיהן ברבנות בעיירה מיישגולה פלך ווילנא. עקב מצב בריאותה הרופף של אשתו הרבנית בתיה, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ח. כיהן ברבנות בביהכנ"ס "הליגמן" בבני ברק, ועמד בראשות "מרכז חינוך התורה בארץ ישראל". הקים את "כולל אברכים זכרון מאיר", שנקרא לימים "כולל חזון איש".
גלויית דואר מבויילת וחתומה, 10.5X14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קמטים.
קטגוריה
מכתבים אל ה"חזון איש"
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $750
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך ומעניין, מהגאון רבי אברהם חיים נאה, אל רבינו אברהם ישעיה קרליץ. ירושלים, תשרי תש"ד (1943).
המכתב שעוסק ברובו בענין שיעור משקל ה"דרהם", נכתב לבקשת ה"חזון איש" מרא"ח נאה כי יכתוב לו את בירוריו בענין. כידוע, היתה בענין השיעורים מחלוקת הלכתית גדולה בין מרן ה"חזון איש" וגיסו ה"סטייפלער" לבין הגאון רבי חיים נאה מירושלים. לדעת החזו"א שיעור האמה והרביעית גדולים יותר מהשיעורים שפרסם רבי חיים נאה בספרו "שיעורי תורה". באותו פולמוס כתב הסטייפלר בשליחות גיסו החזו"א את החיבורים ההלכתיים ספר "שיעורין דאורייתא" (בני ברק, תש"ח) וספר "איפת צדק" (בני ברק, תש"ט). כנגד הראשון שבהם השיב רבי חיים נאה בספר "שיעורי ציון", שלדברי הסטייפלר בהקדמת "איפת צדק", הוא "ערוך כולו להשיג על דברי ועל חיבורי שיעורין דאורייתא...".
במכתב זה שנכתב בידידות ובכבוד כדרכה של תורה, מתמצת רא"ח נאה, את דבריו בענין משקל ה"דרהם", מתוך ספר שעמד להדפיס בענין זה. [צורת הדברים נראית כהתכתבות בין שני ידידים העוסקים יחד באותה סוגיא, ולא ניכר כי הם מצויים בעיצומו של פולמוס שהרעיש במשך שנים את העולם התורני]. בסיום המכתב מזכיר רא"ח נאה את שם בתו לתפילה "שישלח השי"ת זיווג הגון לבתי הגדולה שרה פייגא חי'" והוא חותם בשמו ובשם אמו: "אברהם חיים בן מוסא".
3 עמודים כתובים, 16.5X21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, כתמי רטיבות (הטקסט ניתן לקריאה). + מעטפת הדואר עם בול וחותמות דאר, עם הכתובת ה"מפורטת": "הגאון חזון איש, בני ברק, ארץ ישראל".
המכתב שעוסק ברובו בענין שיעור משקל ה"דרהם", נכתב לבקשת ה"חזון איש" מרא"ח נאה כי יכתוב לו את בירוריו בענין. כידוע, היתה בענין השיעורים מחלוקת הלכתית גדולה בין מרן ה"חזון איש" וגיסו ה"סטייפלער" לבין הגאון רבי חיים נאה מירושלים. לדעת החזו"א שיעור האמה והרביעית גדולים יותר מהשיעורים שפרסם רבי חיים נאה בספרו "שיעורי תורה". באותו פולמוס כתב הסטייפלר בשליחות גיסו החזו"א את החיבורים ההלכתיים ספר "שיעורין דאורייתא" (בני ברק, תש"ח) וספר "איפת צדק" (בני ברק, תש"ט). כנגד הראשון שבהם השיב רבי חיים נאה בספר "שיעורי ציון", שלדברי הסטייפלר בהקדמת "איפת צדק", הוא "ערוך כולו להשיג על דברי ועל חיבורי שיעורין דאורייתא...".
במכתב זה שנכתב בידידות ובכבוד כדרכה של תורה, מתמצת רא"ח נאה, את דבריו בענין משקל ה"דרהם", מתוך ספר שעמד להדפיס בענין זה. [צורת הדברים נראית כהתכתבות בין שני ידידים העוסקים יחד באותה סוגיא, ולא ניכר כי הם מצויים בעיצומו של פולמוס שהרעיש במשך שנים את העולם התורני]. בסיום המכתב מזכיר רא"ח נאה את שם בתו לתפילה "שישלח השי"ת זיווג הגון לבתי הגדולה שרה פייגא חי'" והוא חותם בשמו ובשם אמו: "אברהם חיים בן מוסא".
3 עמודים כתובים, 16.5X21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, כתמי רטיבות (הטקסט ניתן לקריאה). + מעטפת הדואר עם בול וחותמות דאר, עם הכתובת ה"מפורטת": "הגאון חזון איש, בני ברק, ארץ ישראל".
קטגוריה
מכתבים אל ה"חזון איש"
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, תש"ג (1943).
לפי תוכן המכתב ניכר כי הוא נשלח אל ה"חזון איש", בפולמוס קביעת "קו התאריך" ההלכתי, שהיה ביניהם. בתוך הדברים הוא מציין לדברים שכתב בספרו "היומם בכדור הארץ", שנדפס בחורף תש"ג, ונכתב כנגד "קונטרס י"ח שעות" של החזון איש, שנדפס אף הוא בשנת תש"ג.
פולמוס זה של שאלת זמן התאריך ביפן, התעורר לאחר שפליטי הישיבות ברחו מרוסיה ליפן במלחמת העולם השניה. מאחר ויפן שוכנת ממערב לקו התאריך הבינלאומי, התעוררה השאלה מתי חלים בה יום השבת וימי המועדים. לדעת החזון איש, קו התאריך ההלכתי הוא החוף המזרחי של יבשת אסיה, ועל כן דינה של יפן, השוכנת באי נפרד, כדין המקומות השוכנים ממזרח לקו התאריך, וזמנו של יום השבת ההלכתי הוא רק ביום ראשון לפי החשבון המקומי. ואילו רבי מיכל טיקוצינסקי כתב את דבריו כדי להצדיק את המנהג שנהגו היהודים הבודדים שנקלעו ליפן, אשר החלו לנהוג שבת ביום השביעי לחשבון המקומי. בשער ספרו הנ"ל כותב הרב טיקוצינסקי כי הוא "פותר את שאלת מקום קו התאריך הישראלי... והקובע את ימי השבוע והשבת בכל היקף העולם".
נייר מסמכים רשמי, כ-21 ס"מ. כתוב במכונת כתיבה, מוגה וחתום בכתב ידו. מצב טוב-בינוני.
לפי תוכן המכתב ניכר כי הוא נשלח אל ה"חזון איש", בפולמוס קביעת "קו התאריך" ההלכתי, שהיה ביניהם. בתוך הדברים הוא מציין לדברים שכתב בספרו "היומם בכדור הארץ", שנדפס בחורף תש"ג, ונכתב כנגד "קונטרס י"ח שעות" של החזון איש, שנדפס אף הוא בשנת תש"ג.
פולמוס זה של שאלת זמן התאריך ביפן, התעורר לאחר שפליטי הישיבות ברחו מרוסיה ליפן במלחמת העולם השניה. מאחר ויפן שוכנת ממערב לקו התאריך הבינלאומי, התעוררה השאלה מתי חלים בה יום השבת וימי המועדים. לדעת החזון איש, קו התאריך ההלכתי הוא החוף המזרחי של יבשת אסיה, ועל כן דינה של יפן, השוכנת באי נפרד, כדין המקומות השוכנים ממזרח לקו התאריך, וזמנו של יום השבת ההלכתי הוא רק ביום ראשון לפי החשבון המקומי. ואילו רבי מיכל טיקוצינסקי כתב את דבריו כדי להצדיק את המנהג שנהגו היהודים הבודדים שנקלעו ליפן, אשר החלו לנהוג שבת ביום השביעי לחשבון המקומי. בשער ספרו הנ"ל כותב הרב טיקוצינסקי כי הוא "פותר את שאלת מקום קו התאריך הישראלי... והקובע את ימי השבוע והשבת בכל היקף העולם".
נייר מסמכים רשמי, כ-21 ס"מ. כתוב במכונת כתיבה, מוגה וחתום בכתב ידו. מצב טוב-בינוני.
קטגוריה
מכתבים אל ה"חזון איש"
קָטָלוֹג