שני דפים מכתב-יד עתיק של ספר הזוהר, שרידים שהוצאו מגניזת-כריכות. כתיבה מזרחית, [איטליה? המאה ה-15].
קטע מה"אדרא רבא" (שבפרשת נשא). מופיע בדפוס הראשון (מנטובה שי"ח), בחלק ג', דפים קלד/א-קלה/א.
סימן המים תואם לנייר שיוצר באודינה שבאיטליה בשנת 1435 (ע"פ מפתח Briquet 3984).
[4] עמ'. 28 ס"מ בקירוב. פגיעות קשות, מצב משתנה בין העמודים (שני החיצוניים נוחים לקריאה והפנימיים פגועים מאד). משוקמים באופן מקצועי. כריכה חדשה.

דפים מכתב-יד עתיק על קלף. ספר השרשים לרד"ק [רבי דוד קמחי]. כתיבה ספרדית בינונית, [ספרד? המאה ה-14?].
כתיבת סופר נאה. ערכים אבן-אהב. בשולי העמודים נכתבו מקורות הפסוקים בכתב זעיר.
2 דף (4 עמ' כתובים). 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קרעים ובלאי. דהיית דיו בכמה מקומות.

כתב-יד, ספר ברוך שאמר - תיקון תפילין לרבי אברהם ב"ר משה מזונשהיים, עם הגהות רבי שמשון ב"ר אליעזר המכונה "ברוך שאמר". [כתיבה אשכנזית, המאה ה-18 בקירוב].
ספר "ברוך שאמר" הנו אחד ממקורות הפסיקה החשובים בהלכות תפילין. הוא מורכב למעשה משני חיבורים, שכתבו שניים מחכמי הראשונים: בסיס החיבור הוא "תיקון תפילין" שכתב רבי אברהם מזונשהיים, תלמיד המהר"ם מרוטנבורג, שהיה "ראש לכל כותבי תפילין שהיו בדורו ואחריו לא קם כמוהו", ועליו הוספותיו והגהותיו של רבי שמשון ב"ר אליעזר, המכונה "רבינו שמשון ברוך שאמר", אשר חי בדור שאחריו, בתקופת הרא"ש והמרדכי. שני החיבורים מופיעים תמיד כמקשה אחת (לא קיימות העתקות של החיבור ללא הגהותיו של רבי שמשון), ועם הזמן נשמט שם המחבר הראשון והוא נקרא רק על שמו של רבי שמשון ברוך שאמר. החיבור נותר בכתבי-יד במשך מאות שנים ונדפס לראשונה רק בשנת תקנ"ו בדובנה (ולאחר מכן בשקלוב תקס"ד מכתב-יד שונה). עם זאת, החיבור היה ידוע לגדולי הפוסקים, כגון הבית-יוסף והמהרש"ל, שהביאו מדבריו בחיבוריהם.
לפנינו אחד מכתבי-היד של החיבור, אשר קדם כנראה לדפוס הראשון. הוא מתחיל מאמצע הקדמת המחבר (נראה שכך היה לפני הסופר). לאורך כתב-היד נעשתה הפרדה טיפוגרפית בין גוף החיבור לבין הגהות ה"ברוך שאמר". בדף לד/1 נכתב: "סליק ליקוטי תפילין אשר לקטתי... שמשון בר אליעזר המכונה ברוך שאמר", ואחר כך מובאים ליקוטים נוספים בהלכות תפילין.
מב דף. 22 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדפים. כריכה קרטון מקורית, בלויה ופגומה.

כתב יד, חידושי סוגיות בעניני חושן משפט, עדות ודיני כתובות. כתיבה אשכנזית [שנות הת"ק בערך, ראשית המאה ה-19].
קטע מחיבור בכתיבה אוטוגרפית של המחבר. לפי תוכן הדברים וצורת כתיבתם, נראה כי המחבר הינו גדול בתורה, מאזור ליטא-פולין.
34 דף, כ-18 ס"מ. מצב בינוני, כתמים ובלאי, בחלק מהעמודים הדיו דהויה. הדפים קצוצים בתחתיתם עם חסרון טקסט.

שתי מחברות בכתב-ידו של הגאון רבי משה פריידגר. [בודפשט], תרי"ב [1852].
דרשה לפסח ודרשה לשבת פרשת מקץ שאחרי חנוכה, כתובות ביידיש-דייטש. בעמוד השער של כל מחברת, תאריך וחתימת רבי משה פריידיגר בעברית ובהונגרית.
הגאון רבי משה פריידיגר, בעל "משה ידבר" (תקע"ח-תרנ"ז), בן רבי פנחס ליב ראב"ד אובן ישן (בודפשט), תלמיד חכם עצום ודרשן מפואר, שסירב לשבת על כסא רבנות. שימש כפרנס ומנהיג קהל יראים בודפשט. בנו הבכור רבי אברהם פריידיגר ראש הקהל בבודפשט, (חתן רבי יצחק ליב סופר בן הכתב סופר), אבי רבי פנחס דוד פריידיגר, (חתן הרב מפרשבורג בעל ה"דעת סופר").
שתי מחברות, [15] דף; [17] דף; 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.