פסקי הלכות מהמקובל רבינו מנחם מריקאנטי. בולוניה, [רצ"ח 1538]. דפוס השותפים. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי מנחם בן בנימין רקנאטי (ה'י'-ה'ע"א 1250-1310), מראשוני המקובלים באיטליה. לפנינו ספר הפסקים ההלכתי שלו. חיבור זה שימש מקור חשוב לפסיקת הלכה בדורות שאחריו, והוא מובא בדברי הפוסקים כדוגמת הבית יוסף, הש"ך והמגן אברהם.
חתימה בשער בכת"י מזרחי: "לי למקנה, באמת ובאמ[ונה] רחמים צרגון ---". ושיר בכתב יד באקרוסטיכון רחמי"ם חז"ק. מעבר לשער רישום של חידה בכתיבה מליצית.
[12], סב דף. 18 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, נזקי עש ובלאי משוקמים, כריכת עור מפוארת ומשופשפת.

מחזור כפי מנהג ק"ק רומא, עם פירוש קמחא דאבישונא. כולל: הגדה של פסח, מסכת אבות עם פירוש הרמב"ם ועם פירוש "אביר הרופאים הרב רבינו עובדיה מספורנו יצ"ו". חלקים א-ב [שער נפרד לכל חלק]. בולוניה, [ש-ש"א 1540].
תיקוני נוסח והגהות בכתב יד. מחיקות רבות של הצנזורה הנוצרית [ברוב המקומות ניתן לקרוא את הכתוב. במספר מקומות חרך הדיו את הנייר]. באחד הקונטרסים, דף כפול, עם שינויים במחיקות הצנזורה מהעותק השני של הדף. בסוף כרך ב', נוסף דף בכתב יד "תפילה לעצירת גשמים".
מן המחזורים החשובים שנדפסו באיטליה. מהדורה ראשונה של הפירוש "קמחא דאבישונא", ביאור מקיף על התפילות והפיוטים, מאת רבי יוחנן ב"ר יוסף טריוויש [הפירוש נדפס בעילום שמו, ובקולופון שבסוף הספר נכתב: "ומצאנו איש חכם כלבבנו חכם ונבון אשר מרוב ענותנותו הסתיר שמו בהקדמתו, גם כי במפורסם הוא מיהו זה ואיזה הוא...".] על טפסים שונים של מחזור זה, שבחלקם נדפס במפורש שמו של מחבר הפירוש ראה תקליטור מפעל הביבליוגרפיה רשומה 0172349.
עותק שלם בשני כרכים. [200 + 1 דף כפול; 190 + 1 דף כפול] דף. 27-27.5 ס"מ. מצב משתנה, כרך א' - במצב כללי בינוני, כתמים ובלאי, קרעים בודדים. שוליים קצוצים. השער הראשון פגום ומשוקם, דפים רבים בלויים ומשוקמים, עם חסרונות בטקסט. כרך ב' - במצב טוב. כריכות עור חדשות ומפוארות.
בקולופון: "ותהי השלמתו ערב הסכות שנת ש"א". בבולוניה נדפסו פחות מעשרים ספרים עבריים, מחזור זה הוא מהאחרונים שבהם.

ספר תשב"ץ, פסקי ומנהגי מהר"ם מרוטנבורג. [קרימונה, שט"ז 1556. דפוס וויצינצו קונטי]. מהדורה ראשונה.
בדף האחרון רישום בכת"י עתיק: "שייך לאייזק ליבנא הנקרא בפה כ"א [כל אחד] אייזק קאליש". - הגאון רבי אייזיק קאליש ליבנא (נפטר תקמ"ג), מגדולי תלמידיו של רבי יהונתן אייבשיץ בפראג. היה מעורב בפולמוס היעב"ץ, ובספר "לוחות העדות" מובאת חתימתו על ה"חרם" בשנת תקי"א. בשנת תק"א נתמנה לרב בק"ק שטאמפפי, ובשנת תקכ"ב עבר לכהן כאב"ד טעפליץ. הקים ישיבה בטעפליץ והעמיד תלמידים הרבה. בשו"ת "נודע ביהודה" נדפסו שתי תשובות הלכתיות אליו, והנודע ביהודה מכנהו "אהובי הרב המופלא, עושה פלא..." [ראה אודותיו חומר מצורף].
חתימה נוספת בדף מב/1, בכת"י קדום יותר: "יחזקיה בן לא"א כמהר"ר יוסקא מאיר וועס--".
[3], נה דף (חסר שער ושני דפים ראשונים של המפתחות. במקור: [6], נה דף). 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים. שיקומים בדף הראשון. כריכה לא מקורית.

שאלות ותשובות מהר"י קולון, קרימונה, שי"ז - חשון שי"ח [1557]. דפוס ויצינצו קונטי. מהדורה שניה. שער מאויר בתחריט עץ המתאר את "עקדת יצחק".
בשער ובדף שלאחריו שתי חתימות בכת"י איטלקי "לה"ו, יעקב חזק". חתימה נוספת בכת"י אשכנזי: "אשר אנטשיל ל"ש" [=ליכטנשטיין].
הגאון המקובל הקדוש רבי יעקב חזק (תמ"ט-תקמ"ב), אב"ד פאדובה. מגדולי הרבנים באיטליה, תלמיד-חבר של רבינו הרמח"ל. [רבי יעקב חזק יסד את ישיבת "מבקשי השם" ללימוד הקבלה יחד עם רבי משה דוד וואלי. אליהם הצטרף בהמשך רבי משה חיים לוצאטו שהיה צעיר מהם (בגיל 17). לאחר זמן מינו את תלמידם הצעיר לראשות הישיבה, וכולם ישבו לפניו כתלמידים ולומדים תורה מפיו בקביעות]. היה מעורב רבות בפולמוס נגד כתבי הרמח"ל. החיד"א שנפגש עמו בשנות התק"ל, מביא משמו דברים רבים ומופלאים בשם אליהו הנביא ו"המגיד" מן השמים שנתגלו לרמח"ל ולבני חבורתו. החיד"א גם כותב על רוב קדושתו, בתיאור פגישתו "עם הרב החסיד מופת דורנו הר"י חזק... ושמעתי על הרב הנזכר שלא ראה קרי מימיו". החיד"א ראה ברבי יעקב חזק אחד מגדולי חסידי הדור המופלגים בתורה ובמעשים. רבי מאיר טריאסטי מפאדובה העיד ששמע מפיו כי "מהר"י חזק הוא קדוש כמלאך ה' צבאות" והיה מבקש את ברכתו. (רמ"ש גירונדי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה, עמ' 148). ראה חומר מצורף.
[12], קעג [צ"ל: קעב] דף. 28.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, פגעי עש משוקמים בשער ובמספר דפים. כריכת חצי-קלף.