אוסף כרכים של נביאים וכתובים מהוצאות שונות של ספר המגיד, שנדפסו בסלאוויטא, בדפוס רבי שמואל אברהם שפירא.
* חלק א', נביאים ראשונים, יהושע-מלכים. עם פירוש רש"י ועברי טייטש. סלאוויטא [תקצ"ד] 1834. הסכמות רבי חיים הכהן מפינסק, רבי יצחק אייזיק מברדיטשוב ורבי אפרים מסדילקוב.
רלב דף (חסרים 2 דף בסוף הכרך, במקור: רלד דף). 4 דפים ראשונים מעותק אחר, ומשוקמים.
* חלק ד' (חלק ב'), נביאים אחרונים, ישעיה ירמיה ויחזקאל. עם פירוש רש"י ועברי טייטש. [תקצ"ה], 1834.
ב-רצב דף. (חסר שער, ומצורף שער אחר שנלקח ממהדורה אחרת, בה חלק רביעי הוא יחזקאל ותרי עשר עם תרגום יונתן רש"י ומצודות). פגעי עש ופטריה.
* חלק ג', מנביאים אחרונים וכתובים. תרי עשר, דניאל, עזרא, נחמיה ודברי הימים. עם פירוש רש"י ועברי טייטש. [תקצ"ב 1832].
פא, סח, עו דף. פגעי עש.
* חלק ב', מלכים-דברי הימים, עם תרגום יהונתן, פירוש עברי טייטש ופירושי רש"י ומצודות. סלאוויטא, [תקצ"ד] 1834.
[1], ג-רכו דף. (חסר דף ב', במקור: רכו דף). קרעים עם חסרון בשולי מספר דפים.
* חלק ה', תהילים ומשלי, עם תרגום יונתן, רש"י ומצודות. [תקפ"ו? 1826].
ט, יב-רטז דף. עותק חסר ופגום. (במקור: רטז דף). נזקי בלאי ועש עם חסרון.
5 כרכים בכריכות חדשות זהות. גודל כ-25 ס"מ. מצב משתנה. דפים חסרים ודפים עם קרעים עם חוסרים.

ספר הדרת מלך, פירוש על מאמרים בספר הזוהר, מאת המקובל רבי שלום בוזגלו. אמשטרדם, [תקכ"ו 1766]. מהדורה יחידה.
בשער הספר שתי חתימות בכתב-יד קדשו של הגאון רבי ישראל מסלנט. בחלקו העליון של השער: "ישראל במו"ה זאב וואלף יצ"ו מסלאנט, במקח עשרה...". בתחתית השער, חתימה נוספת בכתב ידו: "ישראל בלאאמ"ו מו"ה זאב וואלף נ"י".
בדפי הספר מספר תיקונים בכת"י מתקופת ההדפסה. חתימות ורישומי בעלות נוספים.
רבינו ישראל ליפקין מסלנט – אבי "תנועת המוסר" (תקע"א-תרמ"ג), בן הגאון רבי זאב וואלף בן-אריה (ליפקין). מגדולי גאוני דורו ומתלמידי תלמידיו של רבי חיים מוואלוז'ין. הקים את כולל ה"פרושים" שבקובנה, והעמיד בראשו את תלמידיו רבי אברהם שיינקר ורבי צבי הירש לוויטאן.
עמד מאחורי מפעלים רבים לחיזוק לימוד התורה והמוסר בארצות שונות. הנחיל את תורתו בעיקר לקבוצת תלמידים נבחרת, אשר הנחילו את משנתו בכל עולם הישיבות עד ימינו: רבי שמחה זיסל מקעלם (שהקים את ישיבתו בהדרכת והנחיית מורו ורבו), רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמשטרדם. גם ה"סבא מסלבודקה" וה"סבא מנובהרדוק" היו מתלמידיו המובהקים.
לפנינו תגלית מיוחדת – ספר קבלה שבו למד רבי ישראל מסלנט. על ידי כך נפתרה חידה ידועה: האם למד רבי ישראל מסלנט קבלה. מסופר כי כאשר נפגש רבי ישראל עם הגאון המקובל רבי שלמה אלישיב בעל ה"לשם", שאלו בעל הלשם מדוע אינו לומד קבלה, ורבי ישראל התחמק מתשובה ברורה [ראה חומר מצורף]. מן הספר שלפנינו עולה כי רבי ישראל למד קבלה, אלא שמחמת צניעותו לא גילה זאת בפומבי.
[4], קיו דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי, סימני עש. כריכה מקורית, פגומה ובלויה.
מצורף אישור מומחה על זיהוי החתימות כחתימותיו של רבי ישראל מסלנט.