כתב-יד מאוייר, דפתר [פנקס שירים]. פזמונים לזמנים שונים (לחתן, לברית מילה ועוד) בעברית ובפרסית-יהודית. [פרס, ראשית המאה ה-20].
פורמט ארוך וצר. איורים ועיטורים בצבע ובדיו, מסגרות פרחוניות וציפורים. במסגרת העמוד הראשון נכתב: "שלי אברהם זה [ה]דפתר". בדף האחרון: "זה דפתר של אברהם בן הנעים... יצחק נר"ו...".
[14] דף. גובה: 20 ס"מ. רוחב: 11 ס"מ. מצב בינוני-טוב, כתמים רבים, בלאי. כריכת עור נאה, עם פגמים קלים.

כתב-יד, הגדה של פסח, עם תרגום לערבית-יהודית, ופיוטים. [אפגניסטן?], תרמ"ו [1886].
מקור ותרגום לערבית-יהודית פסקה אחר פסקה. עם ההוספה "אמרו רבותינו ז"ל כשירד הקב"ה על המצריים" ועם הפיוטים "אמונים ערכו שבח", ו"אתה גאלת את אבותינו ממצרים".
תיבות-פתיחה מאוירות בדגמים גיאומטריים. איורי ציפורים וענפים. מספר עמודים (דפי "שטיח") עם איורים צבעוניים גדולים (דמויות ציפורים, עצים ודגמים גיאומטריים). במקום אחד נכתב טקסט ההגדה בכמה צבעים.
קולופון בסוף כתב-היד: "תם ונשלם זה סדר אגדה של פסח יום ג' ט"ו לחודש אדר ב' שנת התרמ"ו... אני כתבתי אותה להבחור נחמד ונעים... ששון בן אברהם הלוי... הצעיר אליהו מנחם דויד מזרחי ס"ט". חתימות במספר מקומות של "הצעיר ששון בן אברהם הלוי הי"ו".
חסרים מספר דפים בראש ההגדה (מתחיל ב"ברוך המקום ברוך הוא"). [90] עמ'. 24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. כריכה חדשה, מנותקת.

כתב-יד, בקשות וסליחות, התרת נדרים ותשליך. [הודו / עיראק / איראן? המאה ה-19].
בסיום הסליחות (דף מב/2) תיאור מעניין של טקס התרת נדרים בערב יום הכפורים, תחת הכותרת: "המנהג ק"ק ספרדים, בבית אלהים שבעיר כובי"ל בט"ם יע"א" (לא הצלחנו לזהות את העיר): "בערב כפור אחר תפלת שחרית מתקבצים בבית הכנסת, ומהם יושבים ג' דיינים ואחד מן הקהל עומד לפני הדיינים ומתודה ומתחרט ואומר כך: הריני מודה ומתודה לפניכם דיינים מומחים, כל נדר... ואז מתרחק אחד מן הדיינים הקדושים ד' אמות בחליצת מנעלים ויושב בארץ כאבל ומנודה מעט שעה, ואח"כ הדיינים קוראים אותו בזה הלשון: אחינו אתה, אחינו אתה, אחינו אתה, מאחר שקבלת עליך את הדין. ומיד יקום מן הארץ ויעמוד לפני הדיינים כעומד בתפלה ומתפלל בדמעות שליש...". מנהג זה מובא בספר שני לוחות הברית (רכז, א), כמנהג ארץ ישראל.
בדפים ראשונים ואחרונים רישומים משפחתיים של פטירות ולידות מהשנים תקצ"ו-תרמ"ו (1836-1886).
[2], מב, [9] דף. 15 ס"מ. רוב הפנקס על נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים, דפים מנותקים. כריכה מעוטרת, פגומה ובלויה.

דף בכת"י - לוח לשנת תרמ"א. קוגין (קוצ'ין, הודו), [תר"מ 1880].
לוח קיר. חסר בחלקו. בראש הדף רשימת תאריכים, ביניהם תאריכים יחודיים ליהודי הודו: "שע"ג לביאת פורטוגל לקוגין", "שס"ו לגירוש שינגילי", "...לביאת אולנדיא לקוגין", "...לביאת אנגליז לקוגין" "...לבנין בירגדא של בית הכנסת", ועוד.
60 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט [משוקמים במילוי נייר]. כתמים, סימני רטיבות ובלאי.

* "ספר התקנות, של בית התלמוד תורה הכללי וישיבה שארית ישראל... הנוסד ע"י עדת הגוּרג'ים ילידי קאוקאז מעי"ת אחלציך (אחַלציחֶה) ואגפיה". ירושלים, [תר"ע, 1910]. עברית, יידיש וגרמנית.
קונטרס מודפס, עם תקנות האגודה, ומכתבים מרבני העדה ורבני ירושלים (רבי יוסף חיים זוננפלד, הרב קוק, בד"ץ החסידים בירושלים ועוד).
12, IV עמ', 14 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, קרעים ובלאי.
* "הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד", פנקס קבלות [ריק] של "קופת חנה", "בעד כולל אחינו הגורגי'ם בירושלם". [ירושלים, תר"ן 1890 בערך].
פנקס, למעלה מ-200 קבלות שלא היו בשימוש. 15X20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
יהודי גיאורגיה (גרוזיה), שכונו בפי הטורקים העות'מאנים "גוּרג'ים", עלו לארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19, התיישבו בירושלים, הקימו בית כנסת וישיבה, ניהלו חיי קהילה ואף ייסדו "כולל" מיוחד לתמיכה כספית בעניי הקהילה.