מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
- book (155) Apply book filter
- יד (135) Apply יד filter
- letter (134) Apply letter filter
- כתבי (126) Apply כתבי filter
- manuscript (126) Apply manuscript filter
- דפוסי (102) Apply דפוסי filter
- print (102) Apply print filter
- ומכתבים (89) Apply ומכתבים filter
- ערש (80) Apply ערש filter
- והש (80) Apply והש filter
- ודפוסים (80) Apply ודפוסים filter
- הר (80) Apply הר filter
- עתיקים (80) Apply עתיקים filter
- שנות (80) Apply שנות filter
- earli (80) Apply earli filter
- incunabula (80) Apply incunabula filter
- resh (80) Apply resh filter
- shin (80) Apply shin filter
- year (80) Apply year filter
- יהדות (68) Apply יהדות filter
- jewri (68) Apply jewri filter
- חסידות (60) Apply חסידות filter
- gloss (54) Apply gloss filter
- chassid (51) Apply chassid filter
- הגהות (46) Apply הגהות filter
- מכתבים (45) Apply מכתבים filter
- יד, (37) Apply יד, filter
- manuscripts, (37) Apply manuscripts, filter
- והקדשות (34) Apply והקדשות filter
- חתימות (34) Apply חתימות filter
- dedic (34) Apply dedic filter
- signatur (34) Apply signatur filter
- ספרי (33) Apply ספרי filter
- jerusalem (31) Apply jerusalem filter
- document (28) Apply document filter
- אל (26) Apply אל filter
- והקדשות, (26) Apply והקדשות, filter
- dedications, (26) Apply dedications, filter
- leav (22) Apply leav filter
- singl (22) Apply singl filter
- המזרח (21) Apply המזרח filter
- eastern (21) Apply eastern filter
- בירושלים (20) Apply בירושלים filter
- היהודי (20) Apply היהודי filter
- hebron (20) Apply hebron filter
- old (20) Apply old filter
- rabbi (20) Apply rabbi filter
- salant (20) Apply salant filter
- shmuel (20) Apply shmuel filter
- yishuv (20) Apply yishuv filter
מציג 217 - 228 of 413
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $30,000
נמכר ב: $40,000
כולל עמלת קונה
*כתב-יד "בית יעקב" - חיבור שלא נדפס מרבי יחיאל מיכל לוריא נכד הגר"א / עם פנקס חתומים משנת תרמ"ג ובו למעלה ממאה חתימות מנויים ומכתבי רבנים ביניהם: ה"בית הלוי", הרידב"ז, רבי מתתיהו שטראשון, האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון אב"ד בוברויסק, רבי אריה ליב ליפקין בנו של רבי ישראל מסלנט ועוד כתב-יד, חיבור על אגדות הש"ס, במסכתות: ברכות, כתובות, בבא בתרא וליקוטים על התורה. אוטוגרף בכתב ידו של המחבר הגאון רבי יחיאל מיכל בן רבי יעקב לוריא, נכד הגר"א ובעל "סדר הדורות". * עם "פנקס חתומים", ובו חתימות ומכתבי המלצה מרבנים, ביניהם כמה מגדולי הדור המפורסמים.
כמנהג הימים ההם, נדד המחבר עם חיבורו בקהילות ישראל בליטא, רוסיה ואוקראינה, לאיסוף מנויים להדפסת ספרו זה. לפנינו "פנקס החתומים" שנכרך עם כתב-היד, ובו למעלה ממאה חתימות ומכתבים, ביניהם עשרות רבנים מפורסמים, שתמכו בהוצאת הספר ונתנו "דמי קדימה" להדפסתו. בראש דפי הפנקס כותרות עם שמות הערים, בהן ביקר המחבר, בין השנים תרמ"ג - תרמ"ה (1883-1885).
בראש דף החתומים מהעיר ווילנא, מופיע מכתב המלצה חם, מהגאון הנודע רבי יעקב דוד וילובסקי - הגאון רידב"ז, שכיהן אז בעיר בתפקיד "מ"מ ומ"ץ דמתא", הכותב על המחבר "הרב הגדול וכו' הישיש... אשר הוא מגזע קודש". בעיר ווילנא חתמו לו גם הגאון רבי מתתיהו שטראשון והאלמנה והאחים ראם.
בעיר בריסק, קיבל המחבר מכתב המלצה נלהב בכתב ידו וחתימתו של רב העיר הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי", אשר כתב בספר כמה שורות בכתב יד קדשו: "ראיתי רבים וכן גדולים מלא פיהם תהלות הרב החו"ב הג'... אשר הוא נצר מגזע קדושים נכד הגר"א ז"ל ובעל סה"ד ז"ל... יוסף דובער בהרב מו"ה יצחק זאב".
המחבר המשיך את מסעו למינסק, שם כתב לו המלצה, הגאון רבי משה יהודה ליב הנדין (בעל "מילי דברכות" ו"מילי דנזיקין"), וחתמו לו רבים מנכבדי הקהילה. בעיר איהומען הסמוכה כתב לו רב העיר הגאון רבי אריה ליב ליפקין כמה שורות וחתם שמו במלואו: "ארי' ליב בלא"א מו"ר הגאון מוהר"י סאלאנטער זצ"ל הכ"מ החופ"ק" [היה זה בחודש סיון תרמ"ג, כמה חודשים לאחר פטירת אביו רבי ישראל מסלנט ולכן הוא כתב את כינוי הכבוד לאביו: הכ"מ - הריני כפרת משכבו].
בהמשך דרכו עבר המחבר דרך מאהילאוו (מוהילוב) שם חתמו לו רבי נתן נטע נאטקין ורבי שלמה זלמן בן הגביר הנודע רבי שמריהו לוריא (חתן רבי הלל משקלוב וחותנו של הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין). משם המשיך המחבר לעיר בוברויסק, שם חתם בראש החתומים רב העיר החסידי האדמו"ר רבי "שמריה נח" שניאורסון (האדמו"ר של חסידי חב"ד מענף קאפוסט) ולצידו עוד חתומים רבים ביניהם רבי "אברהם ברוך בהגאון ר' יוסף דובער הלוי סאלאווייציק" - בנו בכורו של הגאון בעל בית הלוי ואחיו הגדול של רבי חיים מבריסק. בעיר האמיל (הומל/גומל) קיבל המחבר תמיכה מרב העיר רבי צבי דוב לאטקר (נכד רבי יצחק אייזיק מהומל). בעיר קייב כתב לו הרב זאב וואלף במוהר"י ווייל מכתב בן שבע שורות, ובעיר קרעמענטשוק (קרמנצוג') כתבו לו מכתבי המלצה שני רבני העיר, רבי יצחק יואל רפאלוביץ (מגדולי רבני חב"ד) ורבי ישראל יעקב יעב"ץ (בעל תשובות מהרי"ש).
וכך המשיך המחבר ואסף "מנויים" לספרו בערים רבות, מהן: יליסובטגרד (חתימת אב"ד העיר רבי יהודה ליב עפשטיין), קרוקאוו (חתימת האב"ד רבי מנחם מענדל בהרב ז"ל), שפאללע (שפולי), אומען, מוחייליווקי (חתימת הגאון הנודע רבי אליהו פוסק, בעל שו"ת מור ואהלות), סמילוב, טשערקאס (חתימת הגאון רבי שמואל יוסף סג"ל), אלכסנדריה (חתימת האב"ד רבי יואל איטקין), פאלטאווא (פולטובה; חתימת רב העיר הגאון רבי שלמה זלמן ראם בעל אפריון שלמה), קעשינוב, חרקוב (חתימת הגאון רבי אברהם יחזקאל ארלארזאוו), בענדר, באהאפאל (חתימת האב"ד רבי ישראל אייזנשטיין בעל עמודי אש), באלטע (חתימת האב"ד רבי דוד לוי), טרעספאל (חתימת האב"ד רבי ישראל אברהם לרנר בעל בית ישראל), ועוד.
המחבר: רבי יחיאל מיכל לוריא, מחבר הספר "מים חיים" חידושים על גפ"ת, (ווארשא, תרל"ה). בו הוא חותם בראש הספר "יחיאל מיכל במוהר"ר יעקב לוריא זצ"ל מעה"ק ירושלים". בראש ספר "אמרי נועם" (וורשא, תרנ"ט), מופיע מכתבו של רבי יחיאל מיכל ב"ר יעקב לוריא מהעיר לונדון, מכסלו שנת תרנ"ח (1897), המאשר כי הוא זה שקנה מידי רבי שמואל מאלצאן את כתב היד של חידושי וביאורי הגר"א על ברכות, והוא מכר את כתב היד למוציאים לאור, שהוציאוהו ע"י רבי אריה ליב ליפקין אב"ד קראטינגה ורבי שרגא מאיר לייזרוביץ.
החיבור שלפנינו לא נדפס עדיין, למרות המספר הגדול של החתומים המנויים עליו. בתוך דבריו בכתה"י שלפנינו, מביא המחבר דברים בשם "א"ז הגאון ז"ל", והם אכן דברים המיוחסים לתורת הגר"א מווילנא.
65 דף, 21.5 ס"מ. מצב משתנה, חלק מהדפים פגועים ומשוקמים. דפים כרוכים שלא כסדרם. כריכת עור מפוארת
כמנהג הימים ההם, נדד המחבר עם חיבורו בקהילות ישראל בליטא, רוסיה ואוקראינה, לאיסוף מנויים להדפסת ספרו זה. לפנינו "פנקס החתומים" שנכרך עם כתב-היד, ובו למעלה ממאה חתימות ומכתבים, ביניהם עשרות רבנים מפורסמים, שתמכו בהוצאת הספר ונתנו "דמי קדימה" להדפסתו. בראש דפי הפנקס כותרות עם שמות הערים, בהן ביקר המחבר, בין השנים תרמ"ג - תרמ"ה (1883-1885).
בראש דף החתומים מהעיר ווילנא, מופיע מכתב המלצה חם, מהגאון הנודע רבי יעקב דוד וילובסקי - הגאון רידב"ז, שכיהן אז בעיר בתפקיד "מ"מ ומ"ץ דמתא", הכותב על המחבר "הרב הגדול וכו' הישיש... אשר הוא מגזע קודש". בעיר ווילנא חתמו לו גם הגאון רבי מתתיהו שטראשון והאלמנה והאחים ראם.
בעיר בריסק, קיבל המחבר מכתב המלצה נלהב בכתב ידו וחתימתו של רב העיר הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי", אשר כתב בספר כמה שורות בכתב יד קדשו: "ראיתי רבים וכן גדולים מלא פיהם תהלות הרב החו"ב הג'... אשר הוא נצר מגזע קדושים נכד הגר"א ז"ל ובעל סה"ד ז"ל... יוסף דובער בהרב מו"ה יצחק זאב".
המחבר המשיך את מסעו למינסק, שם כתב לו המלצה, הגאון רבי משה יהודה ליב הנדין (בעל "מילי דברכות" ו"מילי דנזיקין"), וחתמו לו רבים מנכבדי הקהילה. בעיר איהומען הסמוכה כתב לו רב העיר הגאון רבי אריה ליב ליפקין כמה שורות וחתם שמו במלואו: "ארי' ליב בלא"א מו"ר הגאון מוהר"י סאלאנטער זצ"ל הכ"מ החופ"ק" [היה זה בחודש סיון תרמ"ג, כמה חודשים לאחר פטירת אביו רבי ישראל מסלנט ולכן הוא כתב את כינוי הכבוד לאביו: הכ"מ - הריני כפרת משכבו].
בהמשך דרכו עבר המחבר דרך מאהילאוו (מוהילוב) שם חתמו לו רבי נתן נטע נאטקין ורבי שלמה זלמן בן הגביר הנודע רבי שמריהו לוריא (חתן רבי הלל משקלוב וחותנו של הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין). משם המשיך המחבר לעיר בוברויסק, שם חתם בראש החתומים רב העיר החסידי האדמו"ר רבי "שמריה נח" שניאורסון (האדמו"ר של חסידי חב"ד מענף קאפוסט) ולצידו עוד חתומים רבים ביניהם רבי "אברהם ברוך בהגאון ר' יוסף דובער הלוי סאלאווייציק" - בנו בכורו של הגאון בעל בית הלוי ואחיו הגדול של רבי חיים מבריסק. בעיר האמיל (הומל/גומל) קיבל המחבר תמיכה מרב העיר רבי צבי דוב לאטקר (נכד רבי יצחק אייזיק מהומל). בעיר קייב כתב לו הרב זאב וואלף במוהר"י ווייל מכתב בן שבע שורות, ובעיר קרעמענטשוק (קרמנצוג') כתבו לו מכתבי המלצה שני רבני העיר, רבי יצחק יואל רפאלוביץ (מגדולי רבני חב"ד) ורבי ישראל יעקב יעב"ץ (בעל תשובות מהרי"ש).
וכך המשיך המחבר ואסף "מנויים" לספרו בערים רבות, מהן: יליסובטגרד (חתימת אב"ד העיר רבי יהודה ליב עפשטיין), קרוקאוו (חתימת האב"ד רבי מנחם מענדל בהרב ז"ל), שפאללע (שפולי), אומען, מוחייליווקי (חתימת הגאון הנודע רבי אליהו פוסק, בעל שו"ת מור ואהלות), סמילוב, טשערקאס (חתימת הגאון רבי שמואל יוסף סג"ל), אלכסנדריה (חתימת האב"ד רבי יואל איטקין), פאלטאווא (פולטובה; חתימת רב העיר הגאון רבי שלמה זלמן ראם בעל אפריון שלמה), קעשינוב, חרקוב (חתימת הגאון רבי אברהם יחזקאל ארלארזאוו), בענדר, באהאפאל (חתימת האב"ד רבי ישראל אייזנשטיין בעל עמודי אש), באלטע (חתימת האב"ד רבי דוד לוי), טרעספאל (חתימת האב"ד רבי ישראל אברהם לרנר בעל בית ישראל), ועוד.
המחבר: רבי יחיאל מיכל לוריא, מחבר הספר "מים חיים" חידושים על גפ"ת, (ווארשא, תרל"ה). בו הוא חותם בראש הספר "יחיאל מיכל במוהר"ר יעקב לוריא זצ"ל מעה"ק ירושלים". בראש ספר "אמרי נועם" (וורשא, תרנ"ט), מופיע מכתבו של רבי יחיאל מיכל ב"ר יעקב לוריא מהעיר לונדון, מכסלו שנת תרנ"ח (1897), המאשר כי הוא זה שקנה מידי רבי שמואל מאלצאן את כתב היד של חידושי וביאורי הגר"א על ברכות, והוא מכר את כתב היד למוציאים לאור, שהוציאוהו ע"י רבי אריה ליב ליפקין אב"ד קראטינגה ורבי שרגא מאיר לייזרוביץ.
החיבור שלפנינו לא נדפס עדיין, למרות המספר הגדול של החתומים המנויים עליו. בתוך דבריו בכתה"י שלפנינו, מביא המחבר דברים בשם "א"ז הגאון ז"ל", והם אכן דברים המיוחסים לתורת הגר"א מווילנא.
65 דף, 21.5 ס"מ. מצב משתנה, חלק מהדפים פגועים ומשוקמים. דפים כרוכים שלא כסדרם. כריכת עור מפוארת
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $6,500
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת שלשה-עשר מגדולי ראשי הישיבות בליטא, הקורא לבא לעזרת הישיבות ולחזקן ולעודדם, "שהם באמת יסוד בית ישראל וסוד קיום האומה". ווילנא, ניסן תר"צ (1930).
החתומים בכתב ידם: רבי "שמעון יהודא הכהן שקאפ ר"מ בהוראדנא", רבי "ברוך דוב ליבאוויץ ר"מ הישיבה הק' בית יצחק", רבי "שבתי יגל" [ראש ישיבת סלונים], רבי "אברהם יפהן" [ראש ישיבות נובהרדוק], רבי "ברוך יוסף בהג"ר א"מ זצ"ל פייוולזאהן, ר"מ דישיבת חפץ חיים בראדין", רבי "אלחנן בונם ווסרמן ר"מ בישיבת אהל תורה בברנוויטש", רבי "אהרן קוטלר ר"מ דקלצק", רבי יהושע לייב לעווינסהאן מנהל ישיבת ראדין", רבי "אברהם שמואל בהגר"א הירשאוויץ, ר"מ דישיבת תורת חסד בברנוביץ", רבי "אליעזר זאב קאפלאן מנהל ישיבת חפץ חיים בראדין", רבי "שמואל וויינטרוב ר"מ דפינסק", רבי "שרגא פייוויל הינדעס" ר"מ בגראדנע [חתן רבי שמעון שקופ], ורבי "דוד בודניק" מנהל ישיבת בית יוסף בנאווהרדאק".
נייר מסמכים רשמי של "ועד הישיבות - ווילנא", 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
החתומים בכתב ידם: רבי "שמעון יהודא הכהן שקאפ ר"מ בהוראדנא", רבי "ברוך דוב ליבאוויץ ר"מ הישיבה הק' בית יצחק", רבי "שבתי יגל" [ראש ישיבת סלונים], רבי "אברהם יפהן" [ראש ישיבות נובהרדוק], רבי "ברוך יוסף בהג"ר א"מ זצ"ל פייוולזאהן, ר"מ דישיבת חפץ חיים בראדין", רבי "אלחנן בונם ווסרמן ר"מ בישיבת אהל תורה בברנוויטש", רבי "אהרן קוטלר ר"מ דקלצק", רבי יהושע לייב לעווינסהאן מנהל ישיבת ראדין", רבי "אברהם שמואל בהגר"א הירשאוויץ, ר"מ דישיבת תורת חסד בברנוביץ", רבי "אליעזר זאב קאפלאן מנהל ישיבת חפץ חיים בראדין", רבי "שמואל וויינטרוב ר"מ דפינסק", רבי "שרגא פייוויל הינדעס" ר"מ בגראדנע [חתן רבי שמעון שקופ], ורבי "דוד בודניק" מנהל ישיבת בית יוסף בנאווהרדאק".
נייר מסמכים רשמי של "ועד הישיבות - ווילנא", 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "שמחה בונם בה"ג מהרשבא"ס", בעל ה"שבט סופר". פרעשבורג, כסלו תרל"ה (1874).
המכתב נשלח אל מחותנו רבי שמואל פפ"ה [פַּפֶּנהַיים], כתוב ביידיש-דייטש [גרמנית], ועוסק בעניני הכנות לחתונת בנו של רבי שמואל פפנהיים. בתוך הדברים מוזכרת כמה פעמים "דודתי הצדקת" מרת שמחה לעהמאן [בת ה"חתם סופר"].
הגאון רבי שמחה בונם סופר (תר"ג-תרס"ז), בנו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר". משנת תרל"ב עלה על מקום אביו ברבנות פרשבורג ובראשות הישיבה בפרשבורג. היה מגדולי הרבנים בדורו וקברניטה של היהדות החרדית בהונגריה. רוב רבני הונגריה באותו הדור היו מתלמידיו. מחיבוריו: שו"ת "שבט סופר" על ארבעה חלקי שו"ע, חידושי "שבט סופר" על הש"ס וחידושי סוגיות, וספר "שערי שמחה" על התורה.
מקבל המכתב רבי שמואל פַּפֶּנהַיים, עמד באותן שנים בראשות קהילת פרשבורג. ממשפחת פפנהיים כיהנו פרנסים וראשי קהילה בפרשבורג במשך כמה דורות (למעלה ממאה שנה).
22 ס"מ. כ-25 שורות בכת"י. מצב טוב-מאד.
* מצורף ספר "שירת משה", שירי החתם סופר, "הובא לדפוס לכבוד... הגאון... [רבי] אברהם שמואל בנימין סופר, אב"ד ור"מ דפה...". פרשבורג, תרי"ח 1857. מספרייתו של רבי שמואל פפנהיים - עם הטבעת האותיות S.P. על הכריכה.
המכתב נשלח אל מחותנו רבי שמואל פפ"ה [פַּפֶּנהַיים], כתוב ביידיש-דייטש [גרמנית], ועוסק בעניני הכנות לחתונת בנו של רבי שמואל פפנהיים. בתוך הדברים מוזכרת כמה פעמים "דודתי הצדקת" מרת שמחה לעהמאן [בת ה"חתם סופר"].
הגאון רבי שמחה בונם סופר (תר"ג-תרס"ז), בנו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר". משנת תרל"ב עלה על מקום אביו ברבנות פרשבורג ובראשות הישיבה בפרשבורג. היה מגדולי הרבנים בדורו וקברניטה של היהדות החרדית בהונגריה. רוב רבני הונגריה באותו הדור היו מתלמידיו. מחיבוריו: שו"ת "שבט סופר" על ארבעה חלקי שו"ע, חידושי "שבט סופר" על הש"ס וחידושי סוגיות, וספר "שערי שמחה" על התורה.
מקבל המכתב רבי שמואל פַּפֶּנהַיים, עמד באותן שנים בראשות קהילת פרשבורג. ממשפחת פפנהיים כיהנו פרנסים וראשי קהילה בפרשבורג במשך כמה דורות (למעלה ממאה שנה).
22 ס"מ. כ-25 שורות בכת"י. מצב טוב-מאד.
* מצורף ספר "שירת משה", שירי החתם סופר, "הובא לדפוס לכבוד... הגאון... [רבי] אברהם שמואל בנימין סופר, אב"ד ור"מ דפה...". פרשבורג, תרי"ח 1857. מספרייתו של רבי שמואל פפנהיים - עם הטבעת האותיות S.P. על הכריכה.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $2,500
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי ברוך בנדט ליכטענשטיין (דיין בקולומייא), אל גיסו רבי עקיבא יוסף שלזינגר בירושלים. קולומייא, תרל"ה (1875). בשולי המכתב שתי שורות בכת"י וחתימת אשתו "פיגה ל"ש".
במכתב מספר רבי ברוך בנדט ליכטשנטיין בפרוטרוט על מצב בריאותו הקשה של אביהם הגאון רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קולומייא. בהמשך כותב לרבי עקיבא יוסף בחריפות רבה בשם אביו: "ועל ענין ההסכמה על בית יוסף חדש, הנני אודיע בפקודת אאמו"ר הגאון שליט"א, שאין צריך להמתין על זה, כי אינו יכול ליתן הסכמה על זה, מפני שנכתב בכמה מקומות ברב גדולות ועושה מחלוקת, וקרוב להפסיד ורחוק רחוק משכר". מעבר לדף, רשימות רבות בכתב ידו של המקבל, רבי עקיבא יוסף שלזינגר.
הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה וגדול הקנאים הלוחמים ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה" ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש", שנדפס בירושלים בשנת תרל"ה, יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בפולמוס חריף נגד שיטת ה"חלוקה" בכולל אונגרן, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יהיה אפשר להציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה, מספר ספרים יצאו נגדו, למחות על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. ואף דנו את הספרים בשריפה ואת מחברו ב"חרם".
במסמך החשוב שלפנינו, מתגלה כי חותנו הגאון המפורסם רבי הלל ל"ש מקולומייא התנגד נחרצות לספרו זה של חתנו.
דף 13X14 ס"מ. למעלה מ-20 שורות בכת"י. מצב טוב-בינוני, בלאי וקרעים קלים בשוליים.
במכתב מספר רבי ברוך בנדט ליכטשנטיין בפרוטרוט על מצב בריאותו הקשה של אביהם הגאון רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קולומייא. בהמשך כותב לרבי עקיבא יוסף בחריפות רבה בשם אביו: "ועל ענין ההסכמה על בית יוסף חדש, הנני אודיע בפקודת אאמו"ר הגאון שליט"א, שאין צריך להמתין על זה, כי אינו יכול ליתן הסכמה על זה, מפני שנכתב בכמה מקומות ברב גדולות ועושה מחלוקת, וקרוב להפסיד ורחוק רחוק משכר". מעבר לדף, רשימות רבות בכתב ידו של המקבל, רבי עקיבא יוסף שלזינגר.
הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה וגדול הקנאים הלוחמים ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה" ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש", שנדפס בירושלים בשנת תרל"ה, יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בפולמוס חריף נגד שיטת ה"חלוקה" בכולל אונגרן, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יהיה אפשר להציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה, מספר ספרים יצאו נגדו, למחות על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. ואף דנו את הספרים בשריפה ואת מחברו ב"חרם".
במסמך החשוב שלפנינו, מתגלה כי חותנו הגאון המפורסם רבי הלל ל"ש מקולומייא התנגד נחרצות לספרו זה של חתנו.
דף 13X14 ס"מ. למעלה מ-20 שורות בכת"י. מצב טוב-בינוני, בלאי וקרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $400
לא נמכר
* מסמך רפואי ביידיש בחתימת "הק' שמעון ב"ר זלמן פ"פ דאקטר דק"ק קראקויא. קראקא, אדר א' תקנ"ד [1794]. * שטר "להמגידים בעלי הסאקסע קטנה" לתת לר' קלמן בן רבי "יודל מראטין אב"ד ומ"צ דפה" כסף "על שכירות אביו זלל"ה". [מקום לא מזוהה], תקצ"ח [1838]. * שטר מכירת מקום בבית הכנסת. פיאטריא (רומניה), תר"ז [1847]. * שטר הרשאה מהאשה רעשקא מענדילזאהן אשת ר' יהושע ב"ר יעקב מלוצין, לר' זלמן חיים ב"ר אברהם בנימין ריבלין ולר' אהרן ב"ר מאיר שמואל הורוויץ. חתימות לא מזוהות. הוראדנא, תר"מ [1880]. * שטר על חוב לר' איציק ליב מבאכוי. באטשאן (Botosani רומניה), תר"ט [1849]. * קטע מתשובה הלכתית בחתימת רבי "חיים נאתענזאהן" (אב"ד ז'ייציק?). שני עמודים, חלקה הראשון של התשובה חסר.
6 פריטים, גודל ומצב משתנים.
6 פריטים, גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גראדזענסקי, אל רבי יוסף צבי ד"ר הרץ הרב הראשי למדינת בריטניה. ווילנא, תרפ"ו [1926].
במכתב שלפנינו הוא פונה לרבה הראשי של בריטניה שיפעל ויפעיל אחרים נגד חקיקת חוק בנורבגיה נגד השחיטה, אחרי שבמדינת שוודיה כבר נאסרה השחיטה היהודית. "באשר לגדולי אנגליא יש בווודאי מהלכים בנארוועגען, אמרתי לבקש את רומעכת"ר, אשר יעורר את גדולי עמנו שיש להם מהלכים ושהשפעתם מרובה, לעשות את אשר שביכולתם בענין זה".
באירופה שבין שתי מלחמות העולם, הוטלו הגבלות על השחיטה היהודית, ע"י ארגונים אנטישמיים שונים שפעלו במסווה של צער בעלי חיים. אחד הרבנים שהיה פעיל מאד במאבק נגד "גזירת השחיטה" היה רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, המכתב שלפנינו אינו נזכר בספר עדות נאמנה על גזירת השחיטה (ירושלים, תשל"ה) שבו פרטים רבים על פועלו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי ומוזכר גם התגיוס הרב הרץ לעניין.
מקבל המכתב, הרב יוסף צבי הרמן ד"ר הרץ (1872-1946) היה הרב הראשי לבריטניה מ-1913 עד פטירתו בשנת 1946.
נייר מסמכים רשמי, 25.5 ס"מ. למעלה מ-10 שורות בכתב ידו. מצב טוב.
במכתב שלפנינו הוא פונה לרבה הראשי של בריטניה שיפעל ויפעיל אחרים נגד חקיקת חוק בנורבגיה נגד השחיטה, אחרי שבמדינת שוודיה כבר נאסרה השחיטה היהודית. "באשר לגדולי אנגליא יש בווודאי מהלכים בנארוועגען, אמרתי לבקש את רומעכת"ר, אשר יעורר את גדולי עמנו שיש להם מהלכים ושהשפעתם מרובה, לעשות את אשר שביכולתם בענין זה".
באירופה שבין שתי מלחמות העולם, הוטלו הגבלות על השחיטה היהודית, ע"י ארגונים אנטישמיים שונים שפעלו במסווה של צער בעלי חיים. אחד הרבנים שהיה פעיל מאד במאבק נגד "גזירת השחיטה" היה רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, המכתב שלפנינו אינו נזכר בספר עדות נאמנה על גזירת השחיטה (ירושלים, תשל"ה) שבו פרטים רבים על פועלו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי ומוזכר גם התגיוס הרב הרץ לעניין.
מקבל המכתב, הרב יוסף צבי הרמן ד"ר הרץ (1872-1946) היה הרב הראשי לבריטניה מ-1913 עד פטירתו בשנת 1946.
נייר מסמכים רשמי, 25.5 ס"מ. למעלה מ-10 שורות בכתב ידו. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $400
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
מכתב ברכת שנה טובה, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, אל מחותנו הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ. בין כסה לעשור תשל"ג (1972).
"למע"כ מחו' הגה"צ המפורסם הגרמ"י שליט"א... לקראת השנה החדשה הבע"ל ועכ"י [הבאה עלינו לטובה ועל כל ישראל] לטובה ולברכה, אביע זאת הברכה לכת"ר [לכבוד תורתו] ולביתו ולכא"ל [ולכל אשר לו], שנת חיים וברכה ושלו', ורב נחת מכל צאצאיו והנלוים אליו. שנת צמיחת קרן לדוד ועריכת נר למשיחו".
הגרי"ש אלישיב (תר"ע-תשע"ב) היה מחותנו של הגרמ"י ליפקוביץ (תרע"ג-תשע"א), שכן בנו הגאון רבי בנימין דוד אלישיב (בעל "יד בנימין") נשוי לבתו של הגרמ"י ליפקוביץ. במשך השנים שררה ביניהם ידידות רבה, ולאחר פטירת הגרמ"י ליפקוביץ התבטא עליו הגרי"ש אלישיב, כי הוא היה שומר פך השמן הטהור של החינוך התורני בדורנו.
גלויית דואר, 14.5 ס"מ. מצב טוב, קשקושי ילדים בשולי הגלויה.
"למע"כ מחו' הגה"צ המפורסם הגרמ"י שליט"א... לקראת השנה החדשה הבע"ל ועכ"י [הבאה עלינו לטובה ועל כל ישראל] לטובה ולברכה, אביע זאת הברכה לכת"ר [לכבוד תורתו] ולביתו ולכא"ל [ולכל אשר לו], שנת חיים וברכה ושלו', ורב נחת מכל צאצאיו והנלוים אליו. שנת צמיחת קרן לדוד ועריכת נר למשיחו".
הגרי"ש אלישיב (תר"ע-תשע"ב) היה מחותנו של הגרמ"י ליפקוביץ (תרע"ג-תשע"א), שכן בנו הגאון רבי בנימין דוד אלישיב (בעל "יד בנימין") נשוי לבתו של הגרמ"י ליפקוביץ. במשך השנים שררה ביניהם ידידות רבה, ולאחר פטירת הגרמ"י ליפקוביץ התבטא עליו הגרי"ש אלישיב, כי הוא היה שומר פך השמן הטהור של החינוך התורני בדורנו.
גלויית דואר, 14.5 ס"מ. מצב טוב, קשקושי ילדים בשולי הגלויה.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
מכתב תשובה הלכתית, בכתב ידו ובחתימתו של מרן הגאון רבי "חיים קניבסקי" שליט"א, הכותב את הדברים "ע"פ אאמו"ר שליט"א" [רבינו יעקב ישראל קניבסקי, בעל ה"קהלות יעקב" - "הסטייפלער"]. בני ברק, אייר תשכ"ד (1964).
המכתב עוסק בדין קניית דירה בבנין משותף, בו מפעילים השכנים החילוניים את המעלית המשותפת בשבת. על גבי המכתב הוספות שנאמרו בעל פה למקבל המכתב, הגאון רבי אהרן בייפוס, מרבני פתח תקוה (בכתב-ידו).
בתחילת המכתב ענה הגר"ח כדרכו, בתשובה קצרה בת שורה וחצי, אך שוב חזר ומחקה, וכתב את התשובה באריכות עם הכותרת "הנני כותב את הדברים ע"פ אאמו"ר שליט"א" [על פי אדוני אבי מורי ורבי שיחיה לאורך ימים טובים, אמן].
גלויית דואר, 14.5X10 ס"מ. מצב טוב.
המכתב עוסק בדין קניית דירה בבנין משותף, בו מפעילים השכנים החילוניים את המעלית המשותפת בשבת. על גבי המכתב הוספות שנאמרו בעל פה למקבל המכתב, הגאון רבי אהרן בייפוס, מרבני פתח תקוה (בכתב-ידו).
בתחילת המכתב ענה הגר"ח כדרכו, בתשובה קצרה בת שורה וחצי, אך שוב חזר ומחקה, וכתב את התשובה באריכות עם הכותרת "הנני כותב את הדברים ע"פ אאמו"ר שליט"א" [על פי אדוני אבי מורי ורבי שיחיה לאורך ימים טובים, אמן].
גלויית דואר, 14.5X10 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
שטר פרוזבול, הנעשה בערב שנת השמיטה, עבור חובותיו של רבי משה ב"ר ישראל גרשון הלוי [סולובייציק], בכתב ידו וחתימתו של רבי "אהרן ליב שטיימאן", ובחתימת רבי "קלמן יצחק ב"ר אלתר אריה" ורבי "יהושע יחזקאל בן הרב יעקב יהודה ווערשנער". מונטריי, כ"ט אלול התרח"צ (1938).
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן שליט"א. נולד בעיר בריסק שבליטא ולמד בישיבותיה. עקב חשש מגיוס לצבא הפולני, נסע לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), יחד עם רעו הבחור משה סולובייציק, ללמוד בישיבת מנטריי. נסיעה זו בתקופת ערב השואה, התבררה אח"כ כנס הצלתם של שני גדולי התורה, אשר השפיעו על כל דור הקמת עולם התורה בימינו - הגאון רבי משה סולובייציק זצ"ל בעיר ציריך, שהנהיג את כל עולם התורה באירופה. והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א בעיר בני ברק.
בנוסח הפרוזבול שנכתב בכתב ידו של רא"ל שטיינמן, הוזכר שמו רק כדיין האחרון מבין השלשה. יש לציין כי הוא חתום "שטיימאן", כחתימתו וחתימת בני משפחתו באותה תקופה. ואילו מאז בואו לארץ ישראל, משתמש הרב שטיינמן בשם "שטינמן" [בתוספת נו"ן].
דף 14 ס"מ. מצב טוב.
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן שליט"א. נולד בעיר בריסק שבליטא ולמד בישיבותיה. עקב חשש מגיוס לצבא הפולני, נסע לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), יחד עם רעו הבחור משה סולובייציק, ללמוד בישיבת מנטריי. נסיעה זו בתקופת ערב השואה, התבררה אח"כ כנס הצלתם של שני גדולי התורה, אשר השפיעו על כל דור הקמת עולם התורה בימינו - הגאון רבי משה סולובייציק זצ"ל בעיר ציריך, שהנהיג את כל עולם התורה באירופה. והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א בעיר בני ברק.
בנוסח הפרוזבול שנכתב בכתב ידו של רא"ל שטיינמן, הוזכר שמו רק כדיין האחרון מבין השלשה. יש לציין כי הוא חתום "שטיימאן", כחתימתו וחתימת בני משפחתו באותה תקופה. ואילו מאז בואו לארץ ישראל, משתמש הרב שטיינמן בשם "שטינמן" [בתוספת נו"ן].
דף 14 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $600
לא נמכר
מכתב מעניין בחתימתו של הגאון רבי יעקב קמנצקי, אל הרב ד"ר יהודה לוי. מונסי, ניסן תש"מ [1980].
במכתב זה משבח רבי יעקב קמנצקי את ספרו של הרב לוי "שב שמעתתא בתלמוד תורה" [מהדורתו המוקדמת של הספר "שערי תלמוד תורה"], והוא כותב לו, כי "עברתי על ספרו... והנה דבר גדול עשה כ' במה שליקט הרבה מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, בכמה סוגיות חשובות בעניני תלמוד תורה...". בשולי המכתב, מוסיף רבי יעקב ארבע שורות בכתב ידו, ובהם ברכת חג כשר ושמח, לרגל חג הפסח. המכתב נדפס כהסכמה בספרו של הרב לוי.
הנמען: הרב ד"ר יהודה לאו לוי, פיזיקאי, איש חינוך ומחבר ספרים. בין היתר למד אצל רבי יצחק הוטנר ואצל רבי יעקב קמינצקי. כיהן כסגן נשיא אגודת ישראל וכנשיא אגודת אנשי מדע שומרי תורה בארצות הברית. עלה ארצה ועמד בראש "מכון לב" בירושלים. אחד מספריו, "שערי תלמוד תורה", שנדפס בשנת תשמ"ב (1981), הוחרם על ידי הרב שך והרב קניבסקי (הסטייפלער), אולם זכה לתמיכה וגיבוי מרבני אמריקה, בהם רבי יעקב קמנצקי - כפי הנראה במכתב שלפנינו.
נייר מסמכים רשמי, כ-27 ס"מ. כתוב במכונת כתיבה, חתימה בכתב ידו. הוספות ותיקונים בכתב ידו. מצב טוב-מאד. + כולל, מעטפת הדואר, עם רישום הכתובת בכתב ידו של הרב קמנצקי.
במכתב זה משבח רבי יעקב קמנצקי את ספרו של הרב לוי "שב שמעתתא בתלמוד תורה" [מהדורתו המוקדמת של הספר "שערי תלמוד תורה"], והוא כותב לו, כי "עברתי על ספרו... והנה דבר גדול עשה כ' במה שליקט הרבה מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, בכמה סוגיות חשובות בעניני תלמוד תורה...". בשולי המכתב, מוסיף רבי יעקב ארבע שורות בכתב ידו, ובהם ברכת חג כשר ושמח, לרגל חג הפסח. המכתב נדפס כהסכמה בספרו של הרב לוי.
הנמען: הרב ד"ר יהודה לאו לוי, פיזיקאי, איש חינוך ומחבר ספרים. בין היתר למד אצל רבי יצחק הוטנר ואצל רבי יעקב קמינצקי. כיהן כסגן נשיא אגודת ישראל וכנשיא אגודת אנשי מדע שומרי תורה בארצות הברית. עלה ארצה ועמד בראש "מכון לב" בירושלים. אחד מספריו, "שערי תלמוד תורה", שנדפס בשנת תשמ"ב (1981), הוחרם על ידי הרב שך והרב קניבסקי (הסטייפלער), אולם זכה לתמיכה וגיבוי מרבני אמריקה, בהם רבי יעקב קמנצקי - כפי הנראה במכתב שלפנינו.
נייר מסמכים רשמי, כ-27 ס"מ. כתוב במכונת כתיבה, חתימה בכתב ידו. הוספות ותיקונים בכתב ידו. מצב טוב-מאד. + כולל, מעטפת הדואר, עם רישום הכתובת בכתב ידו של הרב קמנצקי.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב מהגאון רבי מאיר קרליץ אל הרב הראשי רבי בן ציון עוזיאל, עם העתק חתום של מסקנות הועדה שהוקמה בראשות הרב מאיר קרליץ, על חלוקת הסמכויות בצבא בין "הרבנות הצבאית" בראשות הרב שלמה גורונציק (גורן) לבין "השירות הדתי" בראשות נתן גרדי. תל אביב, אדר תש"ט (מרץ 1949).
עם הקמת הצבא בשנת תש"ח, עוד לפני סיום שלטון המנדט הבריטי, הוקם "השירות הדתי" בפיקודו של סא"ל נתן גרדי, תפקידו של השירות הדתי, היה לדאוג לכשרות המטבחים, לאספקת תשמישי קדושה וכל צרכי הדת. לאחר כמה חדשים הקים גרדי את "הרבנות הצבאית" בראשות הרב שלמה גורונצ'יק (גורן). עם הזמן התגלעו חילוקי סמכויות בין "הרבנות הצבאית" ל"שירות הדתי", שבמרכזן עמדה השאלה, האם הרבנות תישאר מחלקה תחת פיקוד השירות הדתי, או שהשרות הדתי יעבור תחת פיקודה של הרבנות, כדרישתו של הרב גורן.
לבירור שאלה זו הוקמה ועדה מטעם הרבנות הראשית לישראל, בהרכב של הרב מאיר קרליץ [אחי החזון איש ומנהיגה הרוחני של תנועת "פועלי אגודת ישראל"], הרב יששכר דוב וויס והרב איסר יהודה אונטרמן [הרב הראשי לתל אביב]. מסקנותיה של הועדה היו לקבל את עמדתו של הרב גורן. ואכן תקופה קצרה לאחר מכן התפטר סא"ל גרדי מן הצבא, ו"השירות הדתי" עבר תחת פיקודו של גורן. [ראה חומר מצורף, מספר זכרונותיו של נ' גרדי, פרקי חיים של חלוץ דתי, חלק ב', תל אביב, תשל"ט].
שני מסמכים, גודל ומצב משתנה.
עם הקמת הצבא בשנת תש"ח, עוד לפני סיום שלטון המנדט הבריטי, הוקם "השירות הדתי" בפיקודו של סא"ל נתן גרדי, תפקידו של השירות הדתי, היה לדאוג לכשרות המטבחים, לאספקת תשמישי קדושה וכל צרכי הדת. לאחר כמה חדשים הקים גרדי את "הרבנות הצבאית" בראשות הרב שלמה גורונצ'יק (גורן). עם הזמן התגלעו חילוקי סמכויות בין "הרבנות הצבאית" ל"שירות הדתי", שבמרכזן עמדה השאלה, האם הרבנות תישאר מחלקה תחת פיקוד השירות הדתי, או שהשרות הדתי יעבור תחת פיקודה של הרבנות, כדרישתו של הרב גורן.
לבירור שאלה זו הוקמה ועדה מטעם הרבנות הראשית לישראל, בהרכב של הרב מאיר קרליץ [אחי החזון איש ומנהיגה הרוחני של תנועת "פועלי אגודת ישראל"], הרב יששכר דוב וויס והרב איסר יהודה אונטרמן [הרב הראשי לתל אביב]. מסקנותיה של הועדה היו לקבל את עמדתו של הרב גורן. ואכן תקופה קצרה לאחר מכן התפטר סא"ל גרדי מן הצבא, ו"השירות הדתי" עבר תחת פיקודו של גורן. [ראה חומר מצורף, מספר זכרונותיו של נ' גרדי, פרקי חיים של חלוץ דתי, חלק ב', תל אביב, תשל"ט].
שני מסמכים, גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 40 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
3.9.2014
פתיחה: $800
לא נמכר
ארבעה מכתבים בכתב יד וחתימת רבי דוב סוקולובסקי, לחברי הנהלת אגודת תדח"ץ ואל העומד בראשה רבי יוסף לוי חאגיז. ירושלים, תשי"א-תשי"ב [1951-1952].
מכתב תודה להנהלת האגודה על הבחרו כחבר הועד, שני מכתבים אודות התפטרותו מן החברות באגודה בשל "הסכסוך הקשה שבין תדח"ץ ופאג"י", ומכתב נוסף. באחד המכתבים כותב: "אני מתפטר מתפקידי ותקותי כי בטח ידין אותי לכף זכות... לא כל הדעות שוות, ואני דעתי לברח ממחלוקת ולהיות מהנרדפים".
הגאון רבי דוב סוקולובסקי (תרנ"ז-תשמ"ח), מבחירי ישיבת מיר, שנודע בשם "העילוי ר' בערל סאפאטקינער" (על שם עיר הולדתו סאפאטקין), תלמיד ה"חפץ חיים", חתן הגאון רבי אברהם צבי קמאי אב"ד מיר. מגדולי התורה והיראה ומצדיקי ירושלים. לאחר עלייתו ארצה בשנת תרצ"ו הקים בירושלים את הישיבה והכולל "מאור התורה", הרביץ תורה ועסק בפעילות חסד והחזקת תלמידי חכמים עניים. נפטר בלא ילדים בזקנה מופלגת.
אגודת תדח"ץ (תורה, דת, חסד צדקה), הוקמה ע"י רבי יוסף לוי חאגיז [עסקן חרדי יליד ירושלים שהשתקע בטבריה] ועסקה בפעילויות שונות. הסכסוך עם 'פועלי אגודת ישראל' (פאג"י) היה על רקע ניסיון הקמת ההתיישבות החרדית "ארץ נפתלי" בקרבת טבריה (ראה חומר מצורף).
4 מכתבים, גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים בודדים. מספר קרעים (ללא פגיעה בטקסט).
מכתב תודה להנהלת האגודה על הבחרו כחבר הועד, שני מכתבים אודות התפטרותו מן החברות באגודה בשל "הסכסוך הקשה שבין תדח"ץ ופאג"י", ומכתב נוסף. באחד המכתבים כותב: "אני מתפטר מתפקידי ותקותי כי בטח ידין אותי לכף זכות... לא כל הדעות שוות, ואני דעתי לברח ממחלוקת ולהיות מהנרדפים".
הגאון רבי דוב סוקולובסקי (תרנ"ז-תשמ"ח), מבחירי ישיבת מיר, שנודע בשם "העילוי ר' בערל סאפאטקינער" (על שם עיר הולדתו סאפאטקין), תלמיד ה"חפץ חיים", חתן הגאון רבי אברהם צבי קמאי אב"ד מיר. מגדולי התורה והיראה ומצדיקי ירושלים. לאחר עלייתו ארצה בשנת תרצ"ו הקים בירושלים את הישיבה והכולל "מאור התורה", הרביץ תורה ועסק בפעילות חסד והחזקת תלמידי חכמים עניים. נפטר בלא ילדים בזקנה מופלגת.
אגודת תדח"ץ (תורה, דת, חסד צדקה), הוקמה ע"י רבי יוסף לוי חאגיז [עסקן חרדי יליד ירושלים שהשתקע בטבריה] ועסקה בפעילויות שונות. הסכסוך עם 'פועלי אגודת ישראל' (פאג"י) היה על רקע ניסיון הקמת ההתיישבות החרדית "ארץ נפתלי" בקרבת טבריה (ראה חומר מצורף).
4 מכתבים, גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים בודדים. מספר קרעים (ללא פגיעה בטקסט).
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג