תשובה ארוכה בהלכה, ארבעה דפים בכתב ידו וחתימתו של רבי בן ציון ליכטמן "מלפנים ר"מ בזוויעהל ורב אב"ד בפוילין" ודפים נוספים בענין אחר, מודפסים במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב ידו.
הגאון רבי בן ציון הלוי ליכטמן (תרנ"ב-תשכ"ד), נולד בבריאלובה הסמוכה לזיטומיר. למד בישיבות ליטא (ראדין, מיר, סלבודקה וסלוצק). למדן מופלג ובעל הוראה מובהק. נסע בשנת תרצ"ב מירושלים ללבנון לכהן שם כשו"ב, שם הכירו בגדלותו התורנית ומינוהו לרב ראשי ואב"ד עיר הבירה ביירות. בשנת תשי"ט חזר ועלה לירושלים. סדרת ספריו "בני ציון" ז' חלקים, הם יצירה תורנית מרשימה, הכוללת עומק והיקף עצום בסוגיות רבות, בדינים הנוגעים הלכה למעשה.
4 דף בכתב יד, 28 ס"מ. מצב טוב, בלאי קל. + 3 דפים במכונת כתיבה כ-35 ס"מ. נייר יבש, מצב בינוני, קרעים.

קונטרס בכתב-יד, סדר תפילת הדרך. [אירופה? ראשית המאה ה-20?].
כתיבה מרובעת באותיות גדולות, עם ניקוד.
י דף, כתובים מצדם האחד בלבד, על נייר עבה. 21.5 ס"מ. מצב טוב, כתמים וסימני עש. פגמים בכריכה.

ספר כלי חמדה, ביאורים על מדרש רבה לתורה, לפי סדר הפרשיות, מאת רבי שמואל לנייאדו מארם-צובא. פראג, ש"ע [1610]. דפוס גרשם בן בצלאל כץ.
המחבר, רבי שמואל לאניאדו (ר"צ-שס"ה; לקדושים אשר באר"ץ, סימן רעה), מחכמי צפת, ראש הקהילה היהודית בחלב (ארם-צובא) שבסוריה, לשם נשלח ע"י רבו - מרן רבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך". מכונה "בעל הכלים" על שם חיבוריו: "כלי חמדה", "כלי פז", "כלי גולה" ו"כלי יקר".
בשער הספר חתימת "הק' יצחק מאיר" - חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. נולד בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה"), גדל בביתו והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה (שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" [=רבי יצחק מאיר], שהפך גם לכינויו). ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד. עמד בראש הנהגת יהודי פולין ופעל בנחישות בפרשיות ציבוריות רבות. בין היתר תמך בפומבי במרד הפולני בשנת תקצ"א, ונאלץ להמלט עם כשלון המרד ללבוב (שהיתה אז תחת שלטון אוסטריה). כמו כן, נודע במאבקו האמיץ נגד "גזירת המלבושים" בשנים תר"ו-תרי"א. בעקבות הוראתו להתנגד לגזירה נלקח למאסר, אך לאחר מחאה ציבורית רחבה נאלצה הממשלה לשחררו ולבטל את הגזירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו לזמן קצר האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, וכשנפטר כעבור ארבע שנים, הוכתר לאדמו"ר נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת", שהיה לאדמו"ר השני לשושלת גור.
בשער חותמות האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג, אוצר הרבנים 15912). חותמת אחת עם שמו וסמל האריה במרכזה, וחותמת נוספת "מנחת שי", אותה חתם על ספרים שקיבל במתנה מחסידים וידידים. לא ידוע לנו על קשר ישיר בינו לבין החידושי הרי"מ, ולא ברור כיצד התגלגל הספר מספריית החידושי הרי"מ אל ספרייתו המפורסמת של רבי נחום דובער מסדיגורה.
בראש השער חתימה עתיקה: "נאום הקטן יחיאל בן מעלת כבוד א"א [אדוני אבי] הגאון אליעזר [ש"ץ? מקא--?]". בראש דף קנ הגהה בכת"י.
(ספירת עמודים משובשת) קלב, קלה-קמ, [6], קמה-קס, [13], קסח-רלו, רלה-רסח, [8] דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. דפים כהים. כתמים ובלאי. קרעים גסים בשער ובמספר דפים, עם שיקומים בהדבקת פיסות נייר. פגעי עש במספר דפים. כריכה חדשה.