לקט פקודות הנוגעות ליהודי איטליה. המאות ה-17-18. איטלקית.
עשרה מסמכים מודפסים – פקודות בנושא יהודי איטליה: איסור פגיעה ביהודים (מנטובה, 1719); סגירת שערי הגטו (מנטובה, 1622); תקנות להדלקת אש בידי נוצרים בבתים יהודיים בשבת (Faenza פאנזה, 1705); פקודות נוספות מן הערים מודנה (ארבע פקודות, אחת מ-1736, היתר אינן מתוארכות), רג'יו (1720), פררה (1744) ומנטובה (1645). סה"כ 10 מסמכים. מצב משתנה. חלקם במצב בינוני, עם קרעים ושיקום בהדבקת נייר.

אוסף מסמכים בכתב יד, העוסקים בקונסיסטוריה בצרפת. פריז, 1842-1849. צרפתית.
"הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת" (Le Consistoire central israélite de France) הוקמה בשנת 1808 על ידי נפוליאון, בחסות המשרד הצרפתי לענייני דתות, במטרה לארגן את יהדות צרפת. לצד הקונסיסטוריה המרכזית, הוקמו קונסיסטוריות מחוזיות שהיו תחת פיקוחה. הקונסיסטוריות הורכבו מחברי קהילה שאינם אנשי דת הממנים את הרבנים ומנהלים את הדת היהודית.
האוסף כולל:
• מכתבים בכת"י, כתובים על נייר רשמי של "משרד המשפטים והדתות, מינהל הדתות ה"לא קתוליות" בפריז, רובם משנת 1843.
• חוברת בכתב-יד, העוסקת בארגון האדמיניסטרטיבי של הקונסיסטוריה, עם פירוט התקנות אשר נקבעו עם הקמת הקונסיסטוריה: תקנות הקובעות כי הדת היהודית תאורגן בקונסיסטוריות אזוריות וכן ע"י קונסיסטוריה מרכזית; קונסיסטוריה מרכזית תקום בכל אזור המאכלס 2000 יהודים; אם באזור מסוים לא מגיע מספר היהודים ל-2000, יש לאחדו עם אזור אחר, ועוד. • חוברת בכתב-יד – טבלה המציגה את ה"חלוקה הישנה" לאזורים לעומת "החלוקה החדשה" של הקונסיסטוריות השונות. סה"כ כ- 38 מסמכים. 33 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב.

לקט פריטים, הנוגעים לקהלה היהודית של סלוניקי, [שנות ה-30].
בין הפריטים: • בולטין ידיעות ארץ ישראל, קק"ל סלוניקי, 1938 (יוונית). • דו"חות כספיים רבים, שנות ה-30 (לדינו ויוונית). • תצלום של בית העלמין היהודי בסלוניקי. • פנקס-קבלות (רובו לא היה בשימוש) של חברת "בקור חולים" בסלוניקי, שנות ה-30 (עברית, יוונית ולדינו). סה"כ כ-50 דף דו"חות כספיים של הקהלה היהודית + 7 פריטי-נייר נוספים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

24 גליונות Le Petit Journal העוסקים בפרשת דרייפוס ובפרשת זולא. דצמבר 1894 עד ספטמבר 1899. צרפתית.
גליונות של המוסף המאויר ליומון הפריזאי Le Petit Journal. בעמוד הראשון והאחרון של כל גליון נדפסו איורים צבעוניים, רובם מתארים את אירועי פרשת דרייפוס: דרייפוס בבית הדין הצבאי; הטקס הצבאי בו הוסרו דרגותיו של אלפרד דרייפוס (באיור נראה קצין צרפתי שובר את חרבו של דרייפוס – סמל לסילוקו מן הצבא); דרייפוס בבית הכלא, כשסוהר מגיש לו אוכל; דרייפוס באי השדים; הגנרל פלייה ואסטרהאזי; אסטרהאזי בבית הדין – הקראת פסק הדין; מעצרו של הקולונל פיקאר; "שערוריה בבית הנבחרים הצרפתי"; רב סרן הנרי מאשים את פיקאר בשקר בבית המשפט; דו-קרב בין הנרי לפיקאר; פרשת זולא – בית המשפט; עזיבתו של אמיל זולא; בית הכלא הצבאי בעיר רן; דרייפוס ופרקליטיו; המשפט ברן; נסיון ההתנקשות בעורך דינו של דרייפוס; ועוד.
מרבית האיורים מאת המאייר והקריקטוריסט הצרפתי הנרי מאייר (Henri Meyer, 1844–1899). איורים נוספים מאת הצייר ואמן התחריט Fortuné Méaulleו(1844-1901), הצייר ליונל רואייה (Lionel Royer, 1852-1926) ו- Damblansו (Eugène Damblanc, 1865-1945).
בזמן משפט דרייפוס עלה כוחה של העיתונות, והקריקטורות נעשו אמצעי להעברת מסרים להמונים, שעטו על העיתונים ברגע פרסומם. בגליון מספר 217 מיום 13 בינואר 1895 מופיע איור שמזוהה ביותר עם פרשת דרייפוס (מאת המאייר מאייר) - "הבוגד: הסרת דרגותיו של אלפרד דרייפוס". טקס משפיל זה תוכנן מבעוד מועד (חרבו של דרייפוס שוברה מראש למנוע שיבושים במהלך הטקס). האיור מתאר את רגע שבירת החרב שהגיע לאחר שדרייפוס הוכרח לצעוד סביב מגרש המסדרים בשעה שההמון זעק "מוות לבוגד! להרוג אותו! יהודי מלוכלך! יהודה איש קריות!". בטקסט הנלווה לאיור "דרייפוס באי השדים" מוחה הכתוב על כך שהאסיר, דרייפוס, לא הוכרח לגלח את שפמו. השפם (על פי הכתוב) הינו הסמל הלאומי של צרפת וראוי שכל מי שגנב לחם יוכרח לגלח אותו, כל שכן מי שמכר את מולדתו.
העיתון "לה פטיט ז'ורנל" היה בין המתנגדים החריפים של אלפרד דרייפוס והתבטא נגדו בבוטות.
לפנינו נמצאים גליונות מס' 214, 217, 218, 306, 370, 372, 375, 376, 377, 380, 381, 383, 387, 400, 402, 403, 430, 431, 451, 452, 457, 458, 460, 462. 43 ס"מ. 4 דף בגליון (בגליון 372 – רק הדף הראשון והאחרון). מרבית הגליונות במצב טוב. כתמים. מעט קרעים בשולי הדפים. מספר דפים רופפים או מנותקים.

שלושה גליונות "Le- Rire", מאי 1898 - אוגוסט 1899. צרפתית. גליונות 186, 195, 249.
איורי השערים: ז'וזף ריינאך - מראשי תומכי דרייפוס, ז'ורז' קלמנסו - מתומכי דרייפוס ולימים שר הפנים ואדגר דמאנז' - פרקליטו של דרייפוס במשפט מ-1894.
"Le-Rire" היה שבועון סטירי עשיר באיורים וקריקטורות. יחס העיתון לפרשת דרייפוס היה מתון יחסית. שלושה גליונות, 30 ס"מ. 12 עמ' בגליון, מרבית הגליונות במצב טוב. מספר דפים רופפים או מנותקים.