כתב-יד, מדרש נור אלצ'לאם [מאור האפלה], מאת רבי נתנאל בן ישעיה. [תימן, המאה ה-15].
רבינו נתנאל בן ישעיה, מגדולי חכמי תימן הראשונים, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-14, כתב את חיבורו "מאור האפלה" בשנת ה'פ"ט (1329). מדרש זה נכתב במקורו בערבית-יהודית והיה לאחד מספרי היסוד ביהדות תימן. המחבר שילב בו רעיונות פילוסופיים וקבליים עם פירושים וביאורים על דרך הפשט והדרש, לפי סדר פרשיות השבוע.
כרך גדול במצב טוב. כתיבה תימנית עתיקה על נייר איכותי. עם איורי תיבת נח, גלגל המזלות, מערת המכפלה, לוחות הברית, כלי המקדש (המנורה, הארון והכרובים ועוד), בגדי הכהונה, ועוד.
כתב-היד שלפנינו הוא מכתבי-היד הקדומים של החיבור. כתה"י היה ברשותו של הגאון רבי יחיא יצחק הלוי (תרכ"ז-תרצ"ב), ראב"ד צנעא והרב הראשי של תימן וממנהיגיה הגדולים של יהדות תימן, אשר חתם עליו בחתימת-ידו (עמ' 15) ואף שיער את תאריך כתיבתו למאה ה-15: "זה ספר נור אלצ'לאם אופן כתיבתו יותר על חמש מאות שנה, הצ' יחיא יצחק ב"ר משה הלוי".
כתב-היד מתחיל באמצע פרשת בראשית ומסתיים באמצע פרשת כי תצא. 523 עמ'. 26 ס"מ. מצב טוב, כתמים, בלאי, דהיית דיו במספר מקומות. כריכה חדשה.

שלחן ערוך, חושן משפט, חלק שני (סימנים קלג-תכו), עם נתיבות המשפט וקצות החושן. למברג, תרל"ו 1876.
טופס זה היה שייך לרבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש". בגליונות הספר מספר הגהות קצרות של תיקונים והשגות ("אינו מובן", "ליתא בש"ך" ועוד), והגהה למדנית ארוכה, בכתב יד קדשו של מרן ה"חזון איש".
רבינו הגאון אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש" (תרל"ט- תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר. את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. לאחר מלחה"ע הראשונה התגורר בווילנה. הגאון רבי חיים עוזר שהכיר בגדלותו הכריחו להכנס להנהגה הציבורית של כלל ישראל, ועם עלייתו לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, שלח לפתחו הכרעות רבות בהנהגת הישוב התורני בארץ ישראל. חיזק את חידוש קיום המצוות התלויות בארץ ועמד מאחורי תחיית עולם התורה והחסידות בדורנו. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
[1], קסג דף; קנב [1] דף; 28, [8] עמ'. 45 ס"מ. נייר יבש, מצב טוב-בינוני, קרעים קלים. כריכת עור מקורית, עם שדרה חדשה.