מכתב תשובה בהלכה, מבית הדין בקראקא, אל הרה"ק זאב וואלף פרענקיל אב"ד פשוורסק, בחתימת ידו של הרה"ק "שאול לנדא מקראקא". [תר"ז בערך].
במכתב הוא דן בעניין גזרת הממשלה על שינוי המלבושים, והוא דן האם יש בזה איסור "ובחוקותיהם לא תלכו", והאם צריך למסור נפש על שינוי זה.
"גזרת המלבושים" הינה פרשה היסטורית ידועה, כאשר בשנת 1846 בערך, נקבע חוק בארצות רוסיה על קביעת מספר סוגי לבוש קבועים, לבוש כפרי, לבוש עירוני, גילוח זקנים וכדו'. גדולי רבני פולין באותן הימים נחלקו בדבר, האם זו "גזרת שמד" על היהודים, ואם כן לפי ההלכה אסור להתלבש כמנהג הנכרים (וכמו שנאמר כבר על בני ישראל במצרים "שלא שינו את מלבושם"). או שמכיון שהגזרה נקבעה על כל האוכלוסיה במדינה, יהודים כנכרים, אין בכך איסור. דעתם של ה"חידושי הרי"מ" ורבי אברהם מטשכנוב היתה, ששינוי המלבושים אסור מן הדין ואף יש למסור על כך את הנפש. אולם רבנים אחרים פסקו שאין בכך חשש איסור. לפנינו מכתב הלכתי בנושא היסטורי זה, מאחד מראשי בית הדין בעיר קראקא שבפולין.
הרה"ק רבי שאול לנדא מקראקא (תק"ן-תרי"ד), חסידא קדישא, מקובל וגאון מופלג, מגדולי רבני גליציה-פולין, כיהן כחמישים שנה ברבנות ודיינות בעיר קראקא והיה נערץ על כל יושבי העיר. לאחר הפילוג בשנת תקצ"ב עמד בראש הבי"ד של החסידים בעיר. מסופר עליו כי היה קדוש וסגפן, מאכלו מועט ושינתו מועטת, ועם כל זה היה איש חסון ובשמחת תורה היה רוקד חבוק בשני ספרי תורה וסובב עמם כציפור קלה. על מצבתו נכתב "שר לאלפים וגדול ליהודים".
מקבל המכתב: הרה"ק אברהם זאב וולף פרנקל (תק"מ-תר"ט), אב"ד פשוורסק, ומגדולי הרבנים בעיר רישא. מתלמידי רבי מנחם מנדל רובין אב"ד לינסק (אבי רבי נפתלי מרופשיץ). חסיד ומקושר ל"החוזה מלובלין", רבי שלום מבעלז ורבי צבי הירש מרימנוב.
2 עמ', כ-22.5 ס"מ, כתובים בצפיפות (כ-68 שורות). מצב טוב.

מכתב ארוך בכת"י וחתימתו של הגאון רבי דוד דייטש, אל אחיו רבי אברהם. זאהרויא, תרכ"א (1861).
הגאון רבי דוד דייטש אב"ד מיסלוביץ וזאהרויא, (תק"ע-תרל"ג), תלמיד מהר"ם בנעט וה"חתם סופר", מחבר "אסוף אסיפה" (ברסלאו 1846), נגד אסיפת הריפורמים בברונשווייג וספרים נוספים. (ראה אודותיו בספר "החתם סופר ותלמידיו, עמ' קה). בנו של הגאון רבי מרדכי דייטש (מרבני צילץ - נפטר בשנת תקע"ג).
מקבל המכתב: אחיו רבי אברהם דייטש מצילץ. כת"י מחידושיו הופיע בקטלוג "קדם", מכירה 14, פריט 476.
2 עמ', 17 ס"מ. כ-70 שורות בכת"י. מצב טוב.

דפים גדולים בכתב-יד, העתקות סופר הקהילה בדערטשקא (דרצ'קה, Dretske) שבהונגריה, הקשורות למינוי רבני העיר.
ההעתקות כוללות: • פרוטוקול החלטת הקהילה למנות את רבי שלמה סופר לרב מר"ח אדר א' תרמ"ח. • מכתב תשובה לקהילה שכתב רבי שלמה סופר על מינויו. • מכתב רבי שמחה בונם סופר [בעל "שבט סופר"] המברך על מינוי אחיו לרב העיר. • החלטת הקהילה להכתיר את רבי יוסף ליב סופר. אייר תרמ"ה. • כתב הרבנות לאחיו רבי שמואל בנימין סופר. תרס"ג. • שיר לכבוד הכתרת רבי שמואל בנימין סופר.
ברבנות דרצ'קה כיהן משנת תרל"ח הגאון רבי שלמה סופר, בן הזקונים של ה"כתב סופר", שהגיע למקום בעקבות חתונתו עם בת העיר. במשרה זו כיהן עד שנת תרמ"ד, אז עבר לכהן בברגסאס. אחריו נתמנה לרב הגאון רבי יוסף ליב סופר, שלא היה קרוב משפחתו, אלא בן הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש. הוא כיהן בדרצ'קה עד פטירת אביו בשנת תרס"ג, אז נקרא למלא את מקומו בפאקש, ובמקומו נתמנה אחיו הצעיר רבי שמואל בנימין סופר, שכיהן בדרצ'קה עד פטירתו בתקופת השואה בשנת תש"ג.
[4] דף (7 עמ' כתובים). 38 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

מכתב בכתב-יד וחתימת הגאון רבי יהודה סג"ל ראזנער, אל ראשי "הסתדרות תלמידי ישיבות אונגארן" בארצות הברית, ובראשם רבי חיים מאיר ברוין. סעקעלהיד, תרצ"ו [1936].
מכתב תודה ארוך על קבלת תרומה גדולה לישיבה: "הן קבלתי מכתבם עם המחאה ע"ס 150 דאללאר ותחי נפשות התלמידים אשר המה במספר שני מאות וחמש הוגים בתורת ה' חפצם מתוך דוחק...", בתוספת ברכות חמות ולבביות.
הגאון הקדוש רבי יהודה סג"ל רוזנר (תרל"ט-תש"ד, אוצר הרבנים 7101), מגדולי הונגריה, 39 שנה כיהן ברבנות סעקלעהיד ובראשות הישיבה, שהיתה אחת הישיבות הגדולות והחשובות בהונגריה. מאנשי שלומם של אדמו"רי סאטמר, מחבר הספרים "אמרי יהודה", על הש"ס, שו"ת ועל התורה. נספה בשואה עם משפחתו, הי"ד.
נייר מכתבים רשמי, 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול, בלאי וקרעים בשוליים.

• מכתב שנשלח לירושלים אל רבי יעקב ברלין [אבי הנצי"ב], מאת הבחור ישראל איסר דארפמאן ב"ר מאיר צערקאווער, מילידי ירושלים, הלומד בישיבת מוהילב ברוסיה, ועומד לעשות שידוך, והוא פונה בבקשה להשלשת מעותיו, הנמצאים ביד רבי יעקב ברלין. מאהילאאוו (מוהילב), ט' ניסן תרכ"ג (1863). בשולי המכתב אישור וחתימות רב העיר רבי "מאיר ברלין" ורבי "אליעזר ליפמאן ריבעלין מ"מ וד"ץ פה" [מגיד ודיין בעיר].
• בדף השני מכתב נוסף של אישור קבלת הכסף בחתימת הבחור ישראל איסר דארפמאן, ובחתימות רבי אליעזר ליפמאן ריבלין ורבי צבי הירש נאטקין "ש"ץ ונאמן דבי"ד צדק דק"ק הנ"ל". מאהילאאוו (מוהילב), ט' ניסן תרכ"ג (1863). [שטר זה הוא "שטר אמנה", הנשלח בנאמנות שלא יעשה בו שימוש לרעה, שהרי הכסף רק נתבקש ולא נתקבל, אולם לצורך זירוז הענין חתמו גם על שטר קבלת הכסף].
רבי מאיר ברלין אב"ד מוהילב (נפטר תרכ"ט), אחיו של רבי יעקב ברלין ממיר אבי הנצי"ב. כיהן כרב בהלוסק וארבעים שנה כיהן כרבה של מוהילב (פלך חרסון, על נהר דנייפר). שהיתה עיר פלך מרכזית במדינת רייסין והיה נחשב מגדולי הדור המפורסמים בשעתו, יחד עם רבי דוד לוריא (הרד"ל) מביחוב ורבי אברהם שמחה מאמציסלב.
רבי אליעזר ליפמאן ריבלין (תק"ס-תרמ"ד), גאון מופלג מבית מדרשם וממשפחתם של תלמידי הגר"א. מעט מחידושיו מופיעים בספר "דברי שלמה" שהדפיס מתורת אביו הגאון רבי שלמה זלמן משקלוב בן רבי הלל ריבלין.
2 דף מחוברים, 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.