"לאחינו היקרים" - מכתב מודפס מהגאון רבי שמואל סלנט, המודיע על בחירתו לרבנות ירושלים של "הרב הגאון הצדיק המפורסם מו"ה אליהו דוד ראבינאוויץ-תאומים נ"י - אשר נבחר לבקשתי מטעם סוד גדולי גאוני רוסיא... להיות לי לאחיעזר ולאחיסמך ולממלא מקומי בהנהגת עדתי קהל קודש אשכנזים פרושים...". ירושלים, אייר תרס"א 1901. עם חותמתו האישית של רבי שמואל סלאנט.
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת (תר"ה-תרס"ה, 1845-1905) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. נודע מילדותו לגאון מופלא. בגיל צעיר מאד נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיר הקודש. כשלש שנים לאחר שקיבל את התפקיד נפטר בשנת תרס"ה בגיל שישים, עוד בחיי הגר"ש סלנט, שנפטר בשנת תרס"ט בהיותו קרוב לגיל מאה.
דף 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים וסימני קיפול

כרטיסי נייר צבעוניים מודפסים, עם נוסח "שלש עשרה מדות של רחמים" ו"סדר תשליך", שחולקו כנראה בעת אמירת תשליך ביום שני של ראש השנה. קהילות שונות בגרמניה, המאה ה-20.
תשעה כרטיסים מפרנקפורט דמיין (בצבעי נייר שונים). שני כרטיסים שנדפסו בברסלאו, בהוצאת 'צעירי אגודת ישראל'. כרטיס אחד מהמבורג [בצדו השני נוספה גם "ברכת הבנים בערב יום הכפורים"]. כרטיס שנדפס בקאסל. וכרטיס נוסף ממקום אחר בגרמניה [בתחתיתו ברכת "לשנה טובה" בעברית וגרמנית].
ברובם מסגרת בצורת לוחות הברית, חלקם גזורים לפי צורת המסגרת.
סה"כ 14 כרטיסי נייר. מצב משתנה, טוב-בינוני. כתמים, קרעים ושיקומים בנייר דבק

שטר גט לארוסה, שנכתב ל"חיים בן משה" וארוסתו מרים. קושטא, אדר א' תרי"ג [1853].
בעברו השני של הגט רישום שנכתב כשנה לאחר מכן, בכתב ידו וחתימתו של רבי נתן עמרם, רבה של נא-אמון (אלכסנדריה, מצרים): "לימים שעברו גט זה הגיע לידי אני החו"מ ולא היה קרוע קרע בית דין.. וע"ד [ועל דבר] אמת וצדק ח"ש [חתמתי שמי] פה נא אמון יע"א בשבעה ימים לחדש ניסן התרי"ד וקיים, נתן עמרם" [חתימה באותיות לטיניות וחתימה מסולסלת]. רישום זה נועד למנוע שימוש פסול בגט זה, שלא נעשה בו "קרע בית דין" [המורה על נתינת הגט כדין].
הגאון המפורסם רבי נתן עמרם (תקנ"א-תרל"א), מחבר הספרים
"קנין פירות", "קנין הגוף" ו"נועם המידות". נולד בדמשק לאביו רבי חיים עמרם בעל "מטעם המלך". בשנת תקס"ה עלה עם אביו לצפת והחל משנת תקפ"ו החל לסבב בשליחות מצוה כשד"ר כוללות טבריה וחברון, תחילה בנא-אמון (אלכסנדריה) שבמצרים ולאחר מכן גם בקהילות תורכיה ויוון. בשנות שליחותו הדפיס כמה מספריו וספרי אביו. לבסוף חזר למצרים ולאחר פטירת רבי ישראל משה חזן בשנת תרכ"ג נתמנה במקומו לאב"ד וראש הרבנים בנא-אמון.
31 ס"מ. נייר דק, מצב טוב-בינוני. כתמים, נקבי עש זעירים, סימני קיפול ובלאי.