מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אליהו לווינזון מקראטינגה. ווינדויא (Windau; היום: ונטספילס; קורלאנד, לטביה), תרי"ח (1858).
המכתב בעניני מעות ארץ ישראל וענינים שונים, נשלח לרעו "ידידי וחביבי" הגאון רבי שמואל סלנט.
הגאון הצדיק רבי אליהו (אלינ'קה) מקראטינגא (תקפ"ב-תרמ"ח), בנערותו למד בעיר סלנט והיה מתלמידיו של רבי יוסף זונדל מסלנט, באותה תקופה התקרב והיה תלמיד וחבר של שני החברים שלמדו אז בחברותא בעיר סלנט ושמם נודע אח"כ לדורות: רבי ישראל מסלנט ורבי שמואל סלנט. כל ימיו היה מתלמידיו וממקורביו של רבי ישראל, והיה יד ימינו בפעילות ציבורית ומהתומכים הגדולים וממורי הדרך של "תנועת המוסר" שהקים רבי ישראל מסלנט. למרות שהיה מגדולי התורה המפורסמים בדורו, לא הסכים ליטול על עצמו רבנות ועסק במסחר ובבנקאות [ניהל עסקי בנק בערים וינדוי וליבוי שבלטביה, ומקום מגוריו העיקרי בעיירה קרטינגה (Kretinga) בחבל זאמוט שבצפון ליטא]. רבי אלינ'קה היה אחד מגדולי המנהיגים של הציבור היהודי ברוסיה, ועמד בראש עניני השתדלנות בחלונות הגבוהים של השלטונות. למעלה מארבעים שנה היה גבאי ונאמן על המגביות לקופת ארץ ישראל.
27 ס"מ. כ-18 שורות בכת"י. נייר מכתבים דק וכחלחל. מצב טוב, כתמים וסימני קיפול.

מכתב מרבני בית הדין בעיר הורודנא, אל רבי שמואל סלנט ורבני ירושלים, בחתימת רבי "צבי הירש בא"א מ' יהודא ליב", רבי "אריה ליב באאמ"ו מו"ה ישראל זללה"ה" ורבי "יהודא ליב באאמ"ו מ' יקותיאל זלמן זללה"ה, מו"צ דפה". הורודנא, תמוז תרי"ח (1858).
המכתב עוסק בענין גט לאשה צעירה שבעלה הזקן נסע לירושלים והיא הרתה מחוץ לנישואין, בעוד שבעלה הפתי אינו מאמין לדברים החמורים. בתוך הדברים מוזכר מכתב שכתב הבעל, אל הגאון רבי אליעזר לנדא נכד הגר"א. מעבר לדף, מכתב מיוחד אל הבעל בכת"י וחתימת "אברהם --- הכהן".
הגאון רבי יהודה ליב ב"ר יקותיאל זלמן רבינוביץ (ר' לייב זלמנ'ס), שימש כראש המוצי"ם בהורודנא (גרודנה) במשך כארבעים וחמש שנה. בשל בקיאותו המופלגת היו מכנים אותו "דער חושן משפט אליין" [=השו"ע חושן משפט בכבודו ובעצמו]. נפטר בכסלו תרנ"ו (1895), והשאיר בכתובים חדושי תורה בכל מקצועות ההלכה.
דף [2] עמ', 26 ס"מ. מצב טוב.

מכתב ארוך בכת"י וחתימת הגאון רבי "שלמה זלמן בא"א מוהר"ר מאיר... זק"ש מק' לוקניק", אל הגאון רבי שמואל סלנט. ווידוקלע, תרי"ב (1852).
במכתב הוא כותב אודות תוכנית עלייתו לארץ ישראל של דודו זקנו הגאון רבי שבתי יפה "בן אא"ז הגאון המפורסם מוהר"ר אבלי זללה"ה יפה".
הגאון רבי שלמה זלמן זק"ש (תקע"ד-תרל"ו), גאון וצדיק מגאוני ליטא המפורסמים, משום צדקתו הרבה נודע בכינויו "רבי זלמלה פרומער". ידיד נעורים של הגאון רבי שמואל סלנט. היה רב בעיירות בירז' לוקניק וקרטינגה.
רבי שבתי יפה, מגדולי רבני זאמוט (צפון ליטא), כיהן כאב"ד פוניבז' ומיטאווי. ושימש כחמישים ושלש שנה ברבנות וועקסנא. עלה לירושלים בשנת תרי"ג (1852) ונפטר לאחר כשנה בכסלו תרי"ד (1853). השאיר אחריו כתבי יד רבים (שלא נדפסו) שהיו ביד חתנו רבי בן ציון שלעז.
22X25 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים וסימני קיפול.

מכתב שאלה הלכתית, בעניני חליצה, בכת"י וחתימת רבי חיים זוסמאן הכהן אב"ד מאנשעסטער, אל הגאון רבי שמואל סלנט. מנצ'סטר, כסלו תרמ"ג (1882).
הגאון רבי חיים זוסמאן (זאב) הכהן (נפטר בשנת תרס"ט בערך 1909), חתן הגאון רבי יעקב רבינוביץ אב"ד וולקובישק ודיין בלונדון. כיהן כאב"ד מנצ'סטר, ולאחר פטירת חותנו עבר לכהן על מקומו כדיין בלונדון, בבית הדין של רבי נתן אדלר בעל "נתינה לגר" הרב הראשי של לונדון והמדינה. חידושי תורתו פורסמו בבמות שונות: בקבצי "תורה מציון"; בספר "דלתי תשובה"; בהגדה של פסח של שפייערס. תשובותיו בשאלה הלכתית זו שעורר רח"ז ותשובות רבי שמואל סלנט מירושלים, רבי יצחק אלחנן ספקטור והנצי"ב מוולוז'ין, נדפסו בספר "תורת רבי שמואל סלאנט" (ירושלים, תשנ"ח), חלק ב', עמ' תלב-תנה.
4 עמ', 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי.

מכתב שנשלח לרבי שמואל סלנט, על עניני מעות ארץ ישראל ועל "המחרחרים ריב" נגד עניני כולל ווילנא. בחתימת הרבנים גבאי הכולל: רבי "שמואל בא"א מ' יוסף זיבערטינסקי", רבי "יעקב מאיר" ורבי "שמעון בהרא"ד שטראשון". ווילנא, תרנ"ד (1894).
הגאון רבי שמואל זיברטינסקי (תקע"ח-תרנ"ח), מגדולי הרבנים ומרביצי התורה בעיר ווילנא. הנודע יותר בכנויו "רבי שמואל ליובצער", ע"ש עיירת מולדתו ליובץ'. מנערותו הגיע ללמוד בעיר ווילנא, שם למד יחד עם רעו רבי אלכסנדר משה לפידות אצל רבי ישראל מסלנט. במשך השנים התפרסם ונחשב מגדולי התלמידי חכמים בעיר, ולאחר פטירת הגאון רבי יעקב באריט (רבו של ה"חפץ חיים") ורבי יוסף סקוביץ, עלה למלא את מקומם כמו"ץ וראש בית הדין בווילנא. נודע בדורו בגודל בקיאותו וחריפותו. ספרו הגאוני "עולת שמואל", נדפס לאחר פטירתו ע"י נכדו (חתן-בנו) וממלא מקומו, רבי חנוך העניך אייגעש מרבני ווילנא.
הגאון רבי יעקב מאיר ראגולער (מהעיר ראגולי, שם משפחתו היה קאמניצקי), גאון מופלג וצדיק מפורסם. רֵעוֹ וידיד נעוריו של הגאון האדר"ת, המזכירו רבות בכתביו. עמד בקשרי שו"ת עם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור. למד מבוקר עד ערב מעוטף בטלית ותפילין, וזוגתו ניהלה בית מסחר גדול. לאחר פטירתה עבר לעיר ווילנא, ונחשב מגדולי העיר. היה ממונה על קופות ארץ ישראל בליטא ומחוזותיה. נפטר בשנת תרס"א בערך.
מכתב זה נכתב בתקופת הסכסוכים במשרדי המוסדות בירושלים, שהשפיעו על המגביות ברחבי העולם, ראה פריטים 248, 338.
27.5 ס"מ. מצב טוב.