הסכם השתמשות של הבתים וחצרות הפונים למבוי [סמטה] שאין בו ארבע אמות [פחות מ-2 מטר], בין שכונת "אבן ישראל" לבין נחלת רבי מרדכי יפה. עם חמש חתימות: רבי "מרדכי ב"ר ישראל יפה"; רבי "בנימין בינש סלאנט" [בן רבי שמואל סלאנט]; רבי "מאיר מייזל" [מחסלביץ]; רבי "יוסף ריבלין" ורבי "אברהם אלקנה זאקס". ירושלים, תמוז תרל"ז (1877).
דף 38 ס"מ. נייר יבש, מצב בינוני, בלאי ופגימות דיו.

מכתב בקשת עזרה בכת"י וחתימת הרה"צ רבי "יואל אשכנזי נכד רב יעב"ץ זיע"א", עם חתימת רבי "יוסף מענדל בא"א הרב הגאון זללה"ה נכד בעל הט"ז" הכותב "בשם כל חברים המקשיבים הזט"ה דפה", עם חותמת רבי אברהם צבי הלוי ראב"ד טבריה וחותמת "שבעה טובי העיר". טבריה, תרו"ם (1886).
הרה"צ רבי יואל אשכנזי מטבריה, קרוב משפחה של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (סבו של האדמו"ר רבי יואל טיטלבוים מסאטמר).
26 ס"מ. מצב טוב, קרע קל בקיפול הנייר.

מכתב בחתימת ששה מרבני וראשי קהילת עיה"ק חברון, שבט תרע"ו (1916).
נשלח ל"ועד הכללי" בירושלים, ובו הם מתנים את צרות "הרעב הנורא בכל מובניו האיומים" ואת העול המוטל עליהם מקבורת המתים הרבים מחברון, באר שבע וסביבותיה. מכתב זה נכתב בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה אשר הפילה חללים רבים מקרב הישוב היהודי בארץ, ורבים היו חללי רעב מחללי חרב.
בחתימת הרבנים הספרדים והאשכנזים: "הצעיר סלימאן מנחם מני הי"ו", "הצעיר רבינו חנוך חסון ס"ט", "מאיר שמואל קאשטיל ס"ט", "אליעזר קלאינסקי", "יעקב חיים סלאנים" ורבי "יעקב יוסף סלאנים" . חותמות הרבנים והכוללות.
רבי סלימאן מנחם מאני (תר"י-תרפ"ד) נולד בבגדד לאביו רבי אליהו מני. חתן רבי משה פירירה. חבר בית דינו של ה"שדי חמד" וממלא מקומו כרב ראשי בחברון.
רבי מאיר שמואל קאשטיל, נולד תר"ך בחברון. חבר בית דינו של ה"שדי חמד". נרצח בפרעות תרפ"ט, הי"ד. רבי רַבִּינוֹ חנוך חסון, נולד בחברון תרכ"ז, נרצח בפרעות תרפ"ט, הי"ד. רבי אליעזר קלונסקי ורבי יעקב חיים סלונים היו מעסקניה החשובים של קהילת חב"ד בחברון, ורבי יעקב יוסף סלונים (תר"ם-תשרי תרצ"ח 1937), היה רבה של הקהילה האשכנזית בחברון, ממייסדי ישיבת "תורת אמת" בחברון, בשנים תרע"ו-תרפ"ט כיהן כרב העיר. בשנת תרפ"ט עבר לירושלים, לאחר הפרעות בהם שיכל את רעייתו ורוב משפחתו, הי"ד.
דף 29 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול.

מכתב ארוך ומעניין, אודות פולמוס המוסדות, אל הראשון לציון הרב יש"א ברכה [רבי יעקב שאול אֶלְיָשָר]. בחתימת-ידם של 14 מראשי "הועד הכללי דכוללות אשכנזים שבארץ הקדושה". ירושלים, ט' לחודש רחמים תרנ"ד (1894).
בין החותמים, דמויות ידועות מרבני העיר ועסקניה החשובים, מהם: רבי "זיסקינד שחור"; רבי "זבולון חרל"פ" [חבר בית דינו של המהרי"ל דיסקין]; רבי "בנימין בינוש טיקאצינסקי"; רבי "ישראל איסר בר"מ הלוי"; רבי "יוסף ריבלין"; רבי "אליעזר גראייוועסקי"; ועוד.
אגרת זו נכתבה באחת השנים הסוערות ביותר לישוב הישן בירושלים, ובין שורותיה מקופלים מאבקים גורליים שהסעירו את ירושלים, בתקופה קשה של מלחמת הקיום והחיים של עניי ירושלים הרעבים ללחם. באותה תקופה ניטש מאבק קשה בין קהילות שונות בעיר, אודות כספי החלוקה והתרומות מיהודי אירופה ואמריקה שנשלחו למנהיגי העדה האשכנזית, עבור התלמוד תורה וביקור חולים. העדה הספרדית ביקשה להיות שותפה לכספים אלה בהסתמכה על הסכמים מן העבר ובעיקר ביקשה כספים לבית החולים הספרדי "משגב לדך", אשר לטענתם העניק טיפול רפואי גם לבני העדה האשכנזית.
מאבק זה נמשך זמן רב, והיו מעורבים בו גורמים שונים בארץ ובתפוצות. פעמים אחדות עמלו רבי שמואל סלנט והחכם באשי רבי יעקב שאול אלישר בעל יש"א ברכה על השכנת שלום שנמשך לזמן קצר ומעת לעת שוב התלקחה המחלוקת.
בפרק זה שבו עוסקת האגרת, חל מפנה חמור במהלך המחלוקת, הסופר רבי מיכל הכהן ששימש תחילה כמזכיר במוסדות העדה האשכנזית ומהעסקנים הנמרצים בעיר, הודח עם בנו וחתנו רבי חיים מיכל מיכלין, מתפקידיהם ומשרותיהם בת"ת "עץ חיים" ו"ביקור חולים האספיטל". המודחים עברו לשרת את הציבור הספרדי כמזכירי המוסדות "משגב לדך", יחד עם "רשימות התורמים" של מוסדות האשכנזים ועשו ככל אשר לאל יכולתם להפרע ולהנקם ממדיחיהם.
במכתב שלפנינו, האשמות רבות על הנעשה, ובקשת רחמים להשיב את הדברים לתיקונם בשיתוף פעולה ובשלום – "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותייך".
נייר מסמכים רשמי, 2 עמ', 29 ס"מ. כתובים ביד סופר, וחתומים בכתב יד של 14 החותמים. מצב טוב, כתמים וסימני קיפול.

מכתב מינוי מעניין שנשלח לבד"צ בירושלים, ובו מינוי ז' טובי העיר [לכוללות החסידים], בחתימות 44 מחברי הכוללים, ירושלים, כסלו תרע"א (1910).
החותמים מתחייבים בכתב מינוי זה: "נהיה מחוייבים לציית ולנהוג כבוד בבד"צ כנהוג, ומעתה נהיה מחוייבים לציית בכל הענינים כפי שיצא מהבד"צ הנ"ל - והשבעה אנשים תהיה ידם כידינו ופיהם כפינו ועשייתם כעשייתנו". האנשים הנבחרים והממונים לז' טובי העיר הם הרבנים: רבי יחזקאל ווינבערגר, רבי יוסף טאמלער, רבי משה דרומער, רבי יצחק הכהן שוואדראן [אבד"ק חאצמער, בן המהרש"ם], רבי אברהם שור, רבי יוסף עטינגר ורבי מענדיל בוכוואלד.
נציין מספר שמות נודעים מבין 44 החותמים: רבי "נפתלי וויסבלום" [נכד רבי אלימלך מליזנסק]; רבי "בן ציון קלעטער"; רבי "דוב בערצי ראזינבוים" [ממשפחת אדמור"י נדבורנה]; רבי "אליעזר ב"ר אברהם דוב אויערבאך" [מצאצאי האדמו"ר מחמלניק, אביו נסע מירושלים לבוקובינה וכיהן שם כאדמו"ר בעיר טשרנוביץ. אחיו הוא רבי חיים יהודה ליב, אבי הגרש"ז אויערבאך]. ועוד.
דף 29 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי.