מכתב מינוי גבאות מעניין, לרבי דוד טעבלי ברלין, בחתימת רבי חיים נחמן פרנס, רבי יצחק ישראל, רבי זלמן [חיים?] בהרב זלה"ה ורבי אברהם דוד שטארשון. ווילנא, תשרי תרי"א (1850).
במכתב הם מבקשים ממנו בשפה מליצית ונסתרת: "להיות גזבר נאמן ומשגיח על כל פרטי הענינים, שיהיה כל מתן דמים נגד היסוד ולפי ההכרח, ואל כל הדברים אשר ידברו נגד כבודו לא ישים לבו, כ"ש ששכרו כפול מן השמים, וכך נאה וכך יאה לו לזרעא קדישא דאבהתיה להיות אך עסוק בצרכי גבוה וציבור טהור".
רבי חיים נחמן פרנס, גאון וצדיק, קודם בואו לווילנא היה חתן גאון ישראל רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד ובמות אשתו הראשונה בשנת תקס"ט נשא את בתו של רבי ליב פעסעלס מגדולי ווילנא המכונה "של רבי ליבלי' ר' בערש" ומיד עם בואו נעשה בכח אישיותו המופלאה לאבן פינה בחייה של קהילת ווילנא. שימש גבאי ראשי בבית הכנסת הגדול בווילנא, ראש גבאי "ארץ ישראל", תפקיד בו שימשו רק גדולי התלמידי חכמים שבליטא. בספר "עיר ווילנא" כותב עליו: "לבד חכמתו בתורה היה חכם במילי דעלמא וכל נכבדי הדור והיחס היו משכימים לפתחו ושואלים עצה ממנו ותשובתו היתה כדבר איש האלקים לא זזו מדבריו ימין ושמאל".
הגבאי השני רבי יצחק ישראל, בנו של רבי זלמן ב"ר אורי מגדולי ווילנא. צדיק תמים ונערץ בעירו, כפי שנכתב עליו שם בספר עיר ווילנא, "כי היה דמות אחד הצדיקים הראשונים אשר תמונת ה' נגד עיניו תמיד".
רבי אברהם דוד שטראשון (תקמ"ח-תרט"ו), סופר הקהל בווילנא, תלמיד חכם מופלג, אשר היה כותב את דבריו ברמזים תלמודיים, כפי הנראה במכתב שלפנינו וכפי הנראה במכתבים אחרים הנוגעים לעניני פקידי ואמרכלי ארץ ישראל. אביו רבי יהודה ב"ר מתתיהו שטראשון, עלה לארץ ישראל ונפטר בה בשנת תקפ"ח. קרוב משפחה של הגאון הנודע רבי שמואל שטראשון מווילנא, בעל "הגהות הרש"ש".
מקבל המכתב: רבי דוד טעבלי ברלין, בנו של רבי שלמה הירשל ברלין אב"ד פרענצלוי ולונדון, ובן-בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין. עלה לעת זקנתו לירושלים בשלהי שנות הת"ק. [חתנו של רבי טבלי הוא רבי יוחנן צבי שלאנק מירושלים, תלמיד ה"חתם סופר", שאף הוא היה מנאמני פקוא"מ בירושלים].
26 ס"מ. מצב טוב-בינוני, מעט קמטים, בלאי וכתמים קלים.

מכתב הכשר לאתרוגי ארץ ישראל המיוחסים, שנלקטו ע"י רבי שמואל מוני, רבי שלמה זלמן בהר"ן לעווי ורבי יואל משה סלומון. מ"בד"צ דק"ק אשכנזים פרושים בעה"ק ירושלם ת"ו". ירושלים, אייר תרל"ח 1878.
במכתב המפורט הם מבארים מאיזה מקומות נלקטו האתרוגים המוחזקים לאינם-מורכבים: אום-אל-פאחעם, אלמא אל-שעייב, כפר חיטין וכן הגינה הסמוכה לעיה"ק טבריה. "כי כל הגינות הנ"ל המוחזקות בכשרות מאד, דור אחר דור על פי המסורה מהרבנים הגאונים מאז". בהמשך מובאת עדות הרבנים הנ"ל המסבירים מדוע אין לאתרוגים פיטמים, שמגידולם ומתחילת בריאתם, גם באתרוגים הקטנים כאגוז וכפול, אין בהם כלל פטמות, רק סימן הגומה, המובא במגן אברהם סימן תרמ"ח.
בחתימת דייני בית הדין: רבי "בנימין באמו"ה שמואל שהיה אב"ד בק' סטויפץ" [תק"ע-תרנ"ג, בעל "שארית בנימין", אב"ד ראייגארד וסטויפץ, עלה לירושלים בשנת תרל"ב], רבי "יהושע בצלאל בלא"א הרב מהרי"ק זלה"ה, היה אב"ד דק"ק מאלטש" [רבי יהושע בצלאל קנטרוביץ (תקפ"ה-תרמ"ה), נכד הגר"א, אב"ד מאלטש וביאליסטוק, עלה לירושלים בשנת תרל"א ונתמנה מיד לראב"ד וראש ישיבת "עץ חיים". בעל "אוהל יהושע" ו"משכן בצלאל"], ורבי "יעקב במו"ה משה" [מזעבלין, אב"ד מוטלה, כיהן כראב"ד בחו"ל ל"ח שנה וי"ב שנה בירושלים. נפטר זקן ושבע ימים בשנת תרמ"ז].
27 ס"מ. מצב טוב, קרעים קלים בשוליים.