מנורת כסף לתליה בבית הכנסת. [מצרים], 1944.
כסף חרוט ומוטבע.
בראש המנורה קולב לתליה מחובר לחמסה, עליה הכתובת "בן פורת יוסף" באותיות בולטות, תחתיה חצי עיגול ועליו קולבים לתליית שלושה תליונים; שני תליונים חסרים, אחד נמצא, עליו הכתובות: "שדי" ו"צמרכד". שלוש שרשראות מתחברות לכלי המרכזי בעל צורה כדורית. במרכז המנורה כתובת הקדשה: "לעלוי נשמת האשה הכ"ש כלימנתין מזרחי בת כתון קדש לה' לק"ק אור תורה" בשורה נפרדת כתוב: "נלבע [נלקחה לבית עולמה] יום ג' אב שנת התש"ד תנצב". בשורה זו חרוטים שני מגני דוד ו"חיים כהן צבאן". בתחתית המנורה תליון חמסה עם הכתובות "שדי" ו"צמרכד".
אורך (כולל השרשרת): 70 ס"מ. החמסה בראש המנורה אינה מקורית.

כיסא אליהו גבוה. [המחצית הראשונה של המאה ה-20].
עץ צבוע זהב; מושב מחופה בד קטיפה.
כיסא מונומנטלי זה עשוי בעבודה עממית בסגנון ניאו-בארוקי עם פיתוחי עץ בדגמים צמחיים דחוסים. במרכז הכיסא, באותיות בולטות, מופיעה הכתובת: "ברוך הבא בשם ה'" סביבה מסגרות צמחיות מסוגננות. בראש מסעד הכיסא מגולפת הכתובת: "זה הכיסא של אליהו הנביא"; מצדי כתובת זו מגולפות שתי ציפורים. בראש הכיסא, במסגרת צמחית, מגולף מגן דוד. על משענות הידיים מגולפים שני אריות רכונים. רגלי הכיסא מעוקלות. מרופד במשענות הידיים ובמושב בקטיפה אדומה.
גובה: 2 מטר, רוחב מירבי: 72 ס"מ, עומק: 74 ס"מ. מספר סדקים בעץ, קילופי צבע, חלקים רופפים ותיקוני הדבקה.