ספרי אור זרוע, מרבינו יצחק בן משה מוינה. מהדורות ראשונות, שנדפסו לאחר שהספר היה למעלה משש מאות שנה טמון בכתבי יד.
1. חלקים ראשון ושני, זיטומיר, תרכ"ב 1862, בדפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא.
[2], 232 עמ'; 4, 184 עמ'. 37 ס"מ, נייר איכותי, מצב טוב, פגיעות קלות וכתמים. כריכה חדשה.
2. חלקים שלישי ורביעי, ירושלים, תרמ"ז-תר"ן 1887-1890. (איורים רבים של מקומות בארץ ישראל ובנין בית המקדש).
[4], 79, [1], 106, 72 עמ'; [2], 79, [1] עמ'. כ-40 ס"מ. שוליים רחבים במיוחד, מצב טוב, קרעים קלים. כריכה פגומה. (ש' הלוי 573, 689).

סידור תפילה, כמנהג פולין נוסח ספרד, עם פירוש ראב"ן. ב' חלקים. אוסטרהא, [תקפ"ז? 1827]. הובא לדפוס עפ"י כת"י מספריית הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, הכותב בהסכמתו: "בשבטי ישראל אודיע נאמנה, כי מידי היתה זאת, לדפוס סידור עם פירוש ראב"ן". הגרא"ז מרגליות אף הוסיף בסידור זה הוספות רבות "בית תפלה - התעוררות לתפלה בכוונת הלב" ועוד הוספות.
חשבון התאריך בשער חלק א' עולה למספר תק"ע (1810) ואילו בשער חלק ב' התאריך תקע"ז (1817). אולם לוח המולדות בדף קנד-קנה הוא לשנים תקפ"ח-תקצ"א, כך שסביר להניח שהסידור נדפס בשנת תקפ"ז, ולא כפי שנכתב בשערים.
חלק א', לימות החול ושבת: ט, יא-מח, נ-פז, צב-צה, ק-קסא, קסד-קסה, קסה-קצ דף; חלק ב, לראש חודש ולמועדים: [1], ג-יד, יג-ע, [2], כג-ל, [2], פא-פח, [1], פט-צז, צו-צז, קכט-קנד דף. 18 ס"מ. נייר כחול ולבן, מצב טוב-בינוני, פגעי עש ובלאי, משוקמים בשיקום מקצועי. כריכת חצי-עור מפוארת.
נדיר, מהסידורים הראשונים שנדפסו בנוסח ספרד החסידי, ראה חומר מצורף.

ספר שו"ת מהרי"ל. סלאפקאוויץ, תקס"ז 1807. בשער רישום בעלות שהספר "מספרי הגאון מוהר"ר יצחק בלאזער זצ"ל". שתי הגהות קצרות בכת"י (אחת מהן פגומה מאד). חתימות בכתב ידו של הגאון המקובל רבי "שלום יצחק מזרחי". חותמת צנזור משנת 1837 וחתימתו בכת"י.
הגאון רבי יצחק בלאזער (תקצ"ז-תרס"ז), אב"ד פטרבורג, תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. עלה לירושלים בשנת תרס"ד והתגורר ב"חצר שטרויס", יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים.
הגאון רבי שלום יצחק מזרחי (תרפ"א-תשנ"ה), בעל שו"ת "דברי שלום". נולד בארם-צובה (חאלב), לאביו שהיה הרב הראשי באר"ץ. בגיל שנה עלה עם אמו לארץ ישראל, אך לאחר כחצי שנה נפטרה אמו, והילד גדל בבית סבו המקובל רבי שלום הדאיה. מגדולי תלמידי רבי עזרא עטיה בישיבת "פורת יוסף" וכיהן בה כמגיד שיעור. בשנת תשכ"ז נתמנה לדיינות בתל אביב ובשנים תשל"ג-תשמ"ה כיהן כדיין בבית הדין העליון.
ד, ז-נג דף. 20.5 ס"מ. נייר ירקרק, מצב בינוני, נזקי בלאי ופגעי עש. כריכה מקורית בלויה.
בעיירה סלופקוביץ (Solobkovtsy) בחבל פודוליה (בה התגוררו מתלמידי הבעש"ט), נדפסו ארבעה כותרים עבריים בלבד, לאחר מכן העתיק המדפיס את דפוסו למאהלוב (מוהילב, על נהר דניסטר).