ארכיון כתבי יד, תמונות ודברי דפוס, מכתבים ומסמכים, מארכיונו של הרב יוסף שלום חבארה (חוּבַּרה), מעולי תימן לירושלים.
* כתב יד בן מאות דפים, של זכרונות מתימן ומעלייתו לירושלים. כת"י זה נדפס בשינויים רבים בספרו "בתלאות תימן וירושלים" (ירושלים, תש"ל). * מצורף הספר: "בתלאות תימן וירושלים". * מכתבים, מסמכים וניירת נוספת מבית משפחת חוּבַּרה בירושלים. (כולל מכתבים חתומים, מהרב יוסף קאפח ומיוסף חוּבַּרה). * תמונות שונות, כולל מספר תצלומים מקצועיים (17X20 ס"מ) של נשות תימן בתלבשתם החגיגית. תצלומים משפחתיים, ותצלומים נוספים (רוב התמונות אינן מופיעות בספר "בתלאות תימן וירושלים"). תמונת פורטרט מצויירת של אחד מבני המשפחה (חתומה בידי הצייר "קרלוסזון"). * שערים בהדפסה מאויירת וצבעונית של ספרי תפילה, שהדפיסה קהילת תימן בירושלים.
יוסף בן שלום חוּבַּרה (תרנ"ב-תשל"ו 1892-1975), נולד בתימן ועלה לירושלים בשנת תרפ"ד (1924), בה הקים בית כנסת וקהילה, היה פעיל מאד בעניני העדה התימנית בירושלים. הוציא לאור את הסידור "תכלאל קדמונים", בו מופיע הנוסח התימני העתיק (ללא ההוספות שנוספו עפ"י תורת הקבלה והאריז"ל). ספרו "בתלאות תימן וירושלים" הנו מקור לידיעות רבות מחיי יהודי צנעא ותימן, ובו מסמכים רבים לתולדות הפולמוס בין חכמי הקבלה בתימן והמתנגדים להם.
כ-100 פריטים, גודל ומצב משתנה. רובם במצב טוב.

כת"י ספר עץ החיים (דרך עץ החיים), נוסח מיוחד במינו, עם הוספות והגהות שלא נמצאות בכתבי יד אחרים. כתיבה אשכנזית נאה ורהוטה. ע"י המעתיק רבי ירחמיאל ב"ר מנחם נחום מריישא, תק"ז (1747).
בשער הספר כותב המעתיק, שהיה כנראה מקובל חשוב, כי כת"י זה נעתק "בהשגחה יתירה ונמרצת משני ספרי עץ חיים", האחד כת"י מצפת מספרייתו הידועה של הגאון רבי דוד אופנהיים אב"ד פראג "והיה כתוב בו שערים נוספים... שלא נמצא בספרי ע"ח הנמצאים בארצות אלו". והספר השני "מכתיבת יד איזה גאון, היה מוגה מאד", עם "הגהות רבות מתלמידיו ז"ל".
בשער הספר מוזכר גם כי "נוסף בספרנו עוד מעלה אחת, מה שלא נמצא בשום ספר עץ חיים, כי העתקנו וציירנו האילון, בין המקובלים הוא נמצא, והועתק מחכם מקובל קדמון" - כנראה ש-16 הדפים הריקים בסוף הכרך, היו מיועדים להעתקה זו של "האילן הקדוש", שלא נעשתה בסופה של כתיבה.
ספר עץ החיים (דרך עץ החיים), נכתב ונערך ע"י המקובל רבי מאיר פופרש, מתוך כתבי רבינו חיים ויטאל [מהרח"ו]. כתבי רבי חיים ויטאל מפי רבינו האריז"ל נכתבו בקונטרסים רבים ובחיבורים שונים, אך נגנזו על ידו. כתבי היד נתגלו ע"י רבי יעקב צמח ומקובלים אחרים שחפצו ללמוד מתורת האריז"ל ומהרח"ו. קונטרסים אלו נתגלו בחלקם ולא היה בהם סדר, ועל כן עמלו המקובלים לערוך ולסדר אותם. כך נוצרו מספר חיבורים. בין השנים ת"ו-ת"י ערך רבי מאיר פופרש עריכה שלימה ומלאה את כל הקונטרסים והחיבורים שהיו לפניו. אותם סידר בשלשה חלקים: 'דרך עץ החיים', 'פרי עץ חיים' ו'נוף עץ חיים'. ספר 'דרך עץ החיים' נעתק פעמים רבות בכתבי היד והחל ממהדורתו הראשונה בדפוס קוריץ תקמ"ב 1782 נדפס במספר מהדורות.
רוב כתבי היד דומים בסדר השערים ובנוסחותיהם למהדורת הדפוס הנ"ל, אך מקצתם שונים ויש בהם את הנוסח הנדיר שנעתק מעריכתו הראשונה של מהר"ם פופרש (ראה אודות כך באריכות במאמר המצורף).
יחודו של הכת"י שלפנינו, הוא בעריכה חדשה מתוך מספר כתבי יד, המשווה נוסחאות של כתבי יד מיוחסים שהיו לפני המעתיק, שהשגיח בהבדלים שבין נוסחאות הספרים והוא משלים את החסר בהם ומציין בכל מקום מהיכן העתיק כל קטע שאינו בכתה"י האחרים.
כל הנכתב כאן הוא עפ"י חוות דעת ר' יוסף אביב"י, המסביר את מעלת כת"י זה במאמר ארוך (בן 4 עמ') המצורף בזה.
א-קצו, (דפים קצז-קצח ריקים), קצט-רה דף; (16 דף ריקים). 33 ס"מ. כ-45 שורות בעמוד. שוליים רחבים, נייר איכותי, מצב טוב. כתמי חלודה. כריכה קרועה וללא שדרה.

כתב-יד, מחזור לראש השנה. [תורכיה או מקום אחר באזור הבלקן, המאה ה-18/19].
כתיבה בינונית. בחלק מהדפים, עיטורים בצורת ענפים. כולל תפילות ראש השנה [ערבית, שחרית, מוסף ומנחה] עם מעט פיוטים, סדר תשליך, "דינים די ליל ראש השנה" (סימני הסעודה ותפילות), ועוד.
בראש כתב-היד הועתק החיבור "בינה לעתים", והוא "סדר רעמים ורעשים" המיוחס לאר"י, מתורגם ללאדינו. "סדר רעמים ורעשים" מודיע על המאורעות העתידים לבוא, כגון רעב, שובע, מחלות, ומלחמות, לפי זמני רעש האדמה והרעמים. נדפס לראשונה בעברית בקושטא ת"ע, בסוף הקובץ "מלחמת חובה", ובתרגום ללאדינו בקושטא תק"א.
בדפים הריקים שנותרו בסוף כתב-היד נעשה שימוש מאוחר יותר לרישומים רבים (יומן? חשבונות?) בלאדינו.
כ-200 עמ' כתובים. 18 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. דפים מנותקים, כתמים, קרעים בשולי דפים. כריכת עור מקורית פגומה.

אוסף שרידי דפים שהוצאו מגניזת כריכות. * שבעה דפים מכתב-יד חידושי ההגדות להרשב"א. [ספרד, המאה ה-14/15]. * שרידי דפים מחיבורים שונים לא מזוהים [בכתיבה ספרדית עתיקה, חלקה אופיינית למאות ה-14-15], רובם דרשות ופירושים בענייני אגדה. ביניהם: דפים מדרשה בערבית יהודית [בראש אחד הדפים: "בעונות נלקח ממני מחמד עיני אדוני אבי ז"ל ולא זכיתי --"]; דף עם סיום דרשה: "...בביאת צמח צדיק שיגלה בימינו אמן. ברוך ה' לעולם אמן ואמן. זה הדרוש שדרש התלמיד ונעים יוסף בכ"ר אברהם צרפתי ז"ל"]; קטע קבלי ועוד.
כ-20 דפים. מצב גרוע. קרעים ופגיעות שונות כתוצאה מהכריכה.