ספר כרתי ופלתי, ביאורים וחידושים על שולחן ערוך יורה דעה [עם הפנים], חלק א [סימנים א-קיא]. רבי יהונתן אייבשיץ. אלטונה, [תקכ“ג 1763]. מהדורה ראשונה.
טופס זה היה שייך לרבי גרשון חיות אב"ד ניקלשבורג והמדינה, ונתרם מעזבונו לבית המדרש, כפי שנרשם בהקדשה ארוכה ומעניינת בראש דף השער: "זה אחד מספריו של הרב המנוח הגאון מו"ה גרשון במ"א חי[ו]ת ז"ל שהי' רב דקהלתינו והמדינה בהיות שלא הניח הרב אחריו זרע קיימ' בכן הקדיש כל ספריו להביא בבית ד' ה"ה בתי כנסת בבהכנ"ס הישינה [!] ובהכ"נ החדשה כדי ללמוד מתוכם ולזכות נשמתו ולהיות לזכרון לפני ד' תמיד, וזאת לדעת לבל יכשל ח"ו שום אדם בעולם שהרב הנ"ל גזר בפי' בחרם יב"ן [יהושע בן נון] שלא ישלחו בני עולה את ידיהם בשום ספר מספריו ליקח ולזכות לעצמו כ"א ללמוד מתוכם ולהחזירם למקומם". תחת ההקדשה נכתב: "י"נ [יצאה נפשו] בקדושה יום ו' עש"ק שושן פורים תקמ"ט". הגהות בודדות בכת"י, קצוצות בחלקן.
רבי גרשון חיות (אוצר הרבנים 4410), מגאוני דורו, צדיק ומקובל נודע. רב בהוציפלאץ [משם תמך בפומבי ברבי יהונתן אייבשיץ, מחבר הספר שלפנינו, במחלוקת עם רבי יעקב עמדין]. בין השנים תק"ל-תקל"ח כיהן כרב במטרסדורף, ולאחר פטירת הרבי ר' שמואל [שמעלקא] הורוויץ מניקלשבורג, נקרא למלא את מקומו כאב"ד ניקלשבורג ורב מדינת מורביה. נפטר בשושן פורים תקמ"ט. את מקומו מילא המהר"ם בנעט שהיה חבר בבית דינו.
[2], לד [צ"ל: לה], קסה דף (דף חסר אחרי השער). 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. קרעים בשולי דפים, בחלקם עם חסרון טקסט. דף השער מנותק וקרוע. ללא כריכה.

חידושי הלכות מהרש"א. ברלין, [תקט"ו 1755].
מהדורת פוליו [באותה שנה הכינו המדפיסים גם מהדורת כיס בשני כרכים, ראה בתקליטור מפעל הביבליוגרפיה רשומה מס' 0170845].
חתימות רבות בשער של רבי משה ליב צילץ מתקופת בחרותו ["הבח' משה ליב צילץ ניקלשבורג"] וחתימות נוספות ["הק' עוזיאל בן כ"ה יעקב סג"ל", "שייך להבח' זעליג ליב האן מנ"ב לומד פה אצל הרב הגאון החריף פאר הדור הירש העלליר בק"ק אובן ישן יע"א"]. מעבר לשער רישום שמות תלמידים של רבי משה צילץ [מכותב אחד]: "הק' שלום בן כהר"ר מאיר וואלף יצ"ו מעיר חדשה, אני לומד אצל התורני מה"ו ר' משה ליב צילץ מנ"ש; הק' ישעיה בן כהר"ר עקיבא יצ"ו מנ"ש, אני למד מו"ה ר' משה ליב צילץ מנ"ש; הק' יואל".
לאורך הספר מספר תיקונים והגהות קצרות, ייתכן שהם בכתב ידו של רבי משה ליב צילץ.
בטופס זה חסרים 6 דפים, שהושלמו בדפי כתב-יד ב"כתב רש"י" מסודר ונאה. ייתכן שגם דפים אלו הם בכתב ידו של רבי משה ליב צילץ.
הגאון רבי משה ליב צילץ (נפטר תקצ"א), נולד בצילץ לאביו המקובל רבי יוסף צילץ. בהיותו בן י"ב שנה עבר עם אביו לניקלשבורג, שם היה לתלמידו של המהר"ם בנעט. משנת תקנ"ח דיין ולאחר מכן ראב"ד בניקלשבורג עד לפטירתו (ראה אודותיו: אישים בתשובות חתם סופר, עמ' שד).
לב, לה-מ, מג-מו, מט-צב; נט דף. חסרים דפים לג-לד, מא-מב, מז-מח מהספירה הראשונה, הושלמו בששה דפים בכת"י (המדפיסים או הכורכים הניחו בטעות דפים מז-מח מהספירה השניה בין הדפים מו ו-מט שבספירה הראשונה. דפים אלו קיימים שוב במקומם בספירה השניה. ייתכן שהדבר נעשה כהסוואה לחסרון הדפים מז-מח בספירה הראשונה). 33 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קרעים בתחתית דף השער, עם הדבקת נייר לשיקום. כתמים ובלאי. חיתוך שוליים על גבול הטקסט. כריכה פגומה.

ספר יפה תואר, ביאור על מדרש ויקרא רבה. מאת רבי שמואל יפה אשכנזי. וילהרמסדורף, [תע"ד 1714].
חתימה בשער הספר: "מגן הוא לכל החותם בו הקטן מנחם מענדלי לילג". הגאון רבי אברהם מנחם מענדל (מענדלי) לילג (נפטר תקמ"ט, אישים בתשובות החת"ס, אות תכג), תלמיד בעל ה"פני יהושע" ורבי דוד שטראוס אב"ד פיורדה. אב"ד בקהילת העדרנהיים. ולאחר מכן דיין ורב בבית המדרש בפרקנפורט דמיין. שם היה רבו של הגאון החתם סופר, המזכירו בחיבוריו ["אלוף נעורי הרב מו"ה מענדל לילג ז"ל רב בבהמ"ד בפ"פ סיפר לי...", "א' מרבותי הרב המופלג מו"ה מענדל לילג זצ"ל...", "ושמעתי ממורי הגאון מו"ה מענדלי לילג..."].
[1], א, ג-קלב (חסרים דף ההקדמה שאחר השער ודף ב). 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עובש/פטריה במספר דפים. בלאי, מספר קרעים ושיקומים. חתימה נוספת בשער [מחוקה]; חותמות ספריה.

ספר שאלות ותשובות להרב רבינו אשר ז"ל. זולקווה, תקס"ג 1803.
מספר חותמות וחתימות בעלים. מעל השער חתימה בעברית ובפולנית: "הק' חיים בהרב המנוח מו"ה דוד טעביל זצ"ל - Chaim Dawidson" - רבי חיים דאווידזהן אב"ד וורשא.
הגאון רבי חיים דוידזון (אוצר הרבנים 5945) גאון מפורסם בתורה ועשיר מופלג. תלמיד רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט". נולד תק"כ בפינטשוב לאביו רבי דוד טעביל. הנהיג את יהדות ורשה ופולין, והיה מראשי הרבנים אשר תמכו ב"מרד הפולני". עם פטירתו של ה"חמדת שלמה" בשנת תקצ"ט, נבחר הגר"ח לרב ראשי ואב"ד של ורשה, על משמרתו זו עמד י"ד שנה. למרות זקנותו המופלגת היה מלא מרץ ופעילות עד ימיו האחרונים. נפטר אדר תרי"ד בגיל תשעים וארבע שנה.
[1], צח; ט; ח דף, 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים רבים בדפי הספר. כריכה קרועה ובלויה.