מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אלחנן ווסרמן, אל הגאון רבי אליעזר סילבר, ניו יורק, [תרצ"ט 1939].
בעניני משלוח כספים מהמגבית הכללית למען הישיבות, עבור הכולל בברנוביץ'. הוא מזכיר גם משלוח כספים ע"י הגאון רבי חיים עוזר "לצורך הוצאות של צבת בצבת.. ". בסיום המכתב הוא כותב על תכניותיו ליסע בחזרה לאירופה עוד קודם הפסח.
נייר מסמכים רשמי עם תמונת בנין הישיבה בברנוביץ [וכתובת משרד הישיבה בניו יורק]. 28 ס"מ. כ-14 שורות בכת"י. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים.
רבי אלחנן ווסרמן שהה בניו יורק למגבית עבור ישיבתו בשנים תרצ"ח-תרצ"ט. (ראה בספר אור אלחנן, ח"ב, פרק המסע לאמריקה, עמ' קעג-ריז) - כפי הנראה מסיום המכתב, הוא נכתב בחורף תרצ"ט, לקראת סיום מסעו בארה"ב.

מכתב בעניני מלחמת החינוך של הצלת ילדי "עלית הנוער" לחינוך תורני. בכתב ידו וחתימתו של הרב מבריסק, הגאון רבי יצחק זאב הלוי סאלאוויציק. ירושלים, אייר תש"ט (1949).
"... הנה שמתי דברים בפי המוכ"ז הר' מנחם פרוש שי' וגם נתתי בידו העתק מכתב מעלית הנוער... על המצב שנתחדש עכשיו ע"ד ענין קבלת ילדים למוסדות דתיים ולישיבות, והנה עכשיו כבר הוציאו מחשבתם לפֹעל ונתקבלו מהם מכתבים באופן מוחלט, כי עד שלא יתקיימו דרישותיהם בענין החינוך והמחנכים, לא יתנו אף ילד אחד למוסדות הנ"ל...".
נייר מסמכים רשמי, 27.5 ס"מ. כ-12 שורות בכתב ידו. מצב טוב.
מכתב חשוב זה אינו ידוע, ולא נכלל באסופת "אגרות מרן רי"ז הלוי" (ירושלים, תשס"ח).

מכתב ארוך בכת"י וחתימתו של הגאון רבי משה סולובייצ'יק, אל הגאון רבי אליעזר סילבר, ניו יורק, י"ג תשרי תש"א (1940).
מכתב בקשה לעזור לאחיו הגאב"ד דבריסק הנמצא בווילנא ומצבו הורע מאד אחרי פטירת הגאון רבי חיים עוזר. הוא מצטט מכתב שקיבל מווילנא ובו כתב לו הגרי"ז בתאריך כ"ב אלול, בעניני השגת ויזות: "מהוויזעס השלוחות מאמעריקא אין עוד כל תוצאות ממשית באשמת הקאנסול... ועינינו מיחלות לחסדי ד', מובן מאליו כי אחרי פטירת הגרח"ע זצ"ל, נשארתי בלי מצב וד"ל". [בסופו של דבר יצא הגרי"ז מווילנא לארץ ישראל בתאריך כ"א טבת תש"א - 20 בינואר 1941].
הגאון רבי משה סולובייציק (תרל"ט-שבט תש"א), בנו של הגאון רבי חיים מבריסק ואחיו הגדול של רבינו הגרי"ז מבריסק. חתן הגאון רבי אליהו פיינשטיין אב"ד פרוזין. גאון בעל שיעור קומה, נודע בשיעוריו הנפלאים בעומק העיון והעמיד אלפי תלמידים באירופה ובארה"ב. בשנת תר"ע נקרא לכהן כרבה של ראסיין במקומו של הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות, וביזמת הסבא מסלבודקה הקים ישיבה בעיר מבחירי ישיבת סלבודקה. בשנת תרע"ג עבר לכהן כרבה של חסלוביץ. בשנת תרפ"ט הגיע לארה"ב לכהן כראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן במקומו של "העילוי ממייצ'ט".
נייר מסמכים רשמי, 28 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב-בינוני, קפלים וכתמים.
מכתב הגרי"ז המצוטט במכתב שלפנינו, אינו ידוע כלל ולא נכלל באסופת "אגרות מרן רי"ז הלוי" (ירושלים, תשס"ח).

* מכתב רבי שמואל גריינמאן לרבי אליעזר סילבר. מיאמי, תרצ"ח 1938. המכתב עוסק בעניני מגביות צדקה בעיר מיאמי. בהמשך המכתב, הוא כותב: "בטח כבר הזדרז מעכת"ר שליט"א לשלוח להגרח"ע עבור גיסי הי"ו. מצבו מעורר דאגה מרובה ואין בידי להושיעו" [כנראה שמדובר בפרנסת גיסו בעל ה"חזון-איש"].
גלויית דואר, כ-14 ס"מ. מצב טוב-בינוני.
* מכתב ארוך מרבי שמואל גריינמאן לרבי אליעזר סילבר. שיקגו, תרצ"ח 1938. במכתב זה הוא כותב על רצונו להתפטר מעבודתו ב"מרכז החינוך", והוא מודיע כי "אי"ה כשאקבל תשובת גיסי הגה"צ בעל חזון אי"ש שליטא, בדעתי להגיש לכת"ר התפטרותי".
4 עמ', 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני.
רבי שמואל גריינמן (תרמ"ט-תשי"ז), חתן רבי שמריהו יוסף קרליץ אבי החזו"א. תלמיד חכם מופלג ורב פעלים. ממקורבי החפץ חיים ורבי חיים עוזר. ערך והו"ל את ספרי "חזון איש" של גיסו הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ. (הכתובת לעניני הספר ברוב הספרים היא כתובתו של רבי שמואל בבני ברק, בעילום שם הגאון המחבר). חיבר את הספר "חפץ חיים על התורה" וספרים נוספים מדברי מורו ורבו בעל "חפץ חיים".

מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי דוד טעבלי קצנלבוגן אב"ד לנינגרד, אל קרוב משפחתו ("נכד גיסי"), הגאון רבי אליעזר סילבר בארה"ב. לענינגראד (מלפנים פעטרבורג), סיון תרפ"ח 1928.
במכתבו מספר על הרבנים ברוסיה הבולשביקית, וקשייהם: "... והמה באמת גדולים וגם מצויינים בתורה ויראה ולולי הם כבר נשתכחה תורה מישראל... ורק הרבנים היחידים המשליכים נפשם מנגד, כל אחד בעדתו לפי כחו או יותר מכוחו, להחזקת התורה". הוא מספר ברמיזה על התהפוכות ברוסיה - "אשר אין אתה רשאי לומר בכתב דברים שבעל פה".
בהמשך המכתב הוא מתלונן על כי כספי הסיוע של "עזרת תורה" המגיעים מארה"ב, אינם מגיעים למטרתם העיקרית להחזקת הרבנים וישיבות של תורה, אלא נפלו בידי אנשי ליובאוויטש, המשתמשים בכספים אלו לכיבוש הקהלות לתורת החסידות, בעוד שכל הישיבה שלהם אינה מונה אלא מעט בחורים "אשר כל לימודם הוא בתורת החסידות... וכל ישעם וחפצם כי ילמדום הלכות שחיטה ובדיקה, ויהיו לשובי"ם בקהלות הקטנות, ויהיה תורת החסידות אומנתם, ובזה יפוצו מעינותיהם חוצה".
הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן (תר"י-טבת תרצ"א), מדמויות הפאר שברבני ליטא וזקן רבני רוסיה. מילדותו נודע כעילוי מופלא וכבן ט"ז כבר עסק בעריכת פירוש קצר לירושלמי. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, בתרנ"ד נתמנה לרבנות סובאלק עיר המחוז. ובשנת תרס"ז נקרא לעיר הבירה פטרבורג כדי לשמש בה כרב הכולל, בה גדול היה כבודו בישראל ובעמים. גם לאחר המהפכה הבולשביקית נשאר על משמרתו ברבנות העיר שנתחלף שמה ל'לנינגראד'. ימי מצוק וקושי היו אלו לרבנים וליהדות, ולפלא כי ספרו "מי נפתוח" על מסכת יבמות נדפס בלנינגראד בשנת תרפ"ד בדפוס "התועמלן האדום" [בו נדפס העתון הרשמי "איזווסטיה"]. בשנת תרפ"ח הדפיס בלניגרד, את ספר דרושיו "גם אלה דברי דוד".
2 עמ', 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, פגעי בלאי בקפלי הנייר.